מאז תקופת הזהב המסחרית שלה בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים, אמנים, מפיקים ומנהלים מוזיקליים יהודים מילאו תפקיד משמעותי בתעשיית ההיפ הופ.[1] ג'וש נורק מגזין ההייפ הופ הודיוס הצהיר מאוחר יותר כי "לפני אמינם, כמעט כל הראפרים הלבנים היחידים היו יהודים."
הלייבל היהודי JDub Records, שנוסד בשנת 2002, היה בין הלייבלים הראשונים לקידום אמני ראפ יהודיים במודע, כאשר בסגלו היו סגול 59, ראפר הקליזמר הקנדי סוקאלד, הראפר האתיופי-ישראלי אקום, ולהקת בלקן ביט בוקס.
באמצע שנות ה-2000, אמן הראפ-רגאיי החסידי מתיסיהו חווה הצלחה במיינסטרים; בין אלבומיו זכו בתואר "אלבום זהב", ואילו הסינגל שלו "King Without a Crown" הפך ללהיט במצעד 40 שירי המיינסטרים של בילבורד. בעקבות הצלחתו של מתיסיהו, עלו מספר ראפרים יהודים-חסידים, ביניהם Y-Love, דיסקרייב וניסים בלאק. רבים מהם חזרו בתשובה, ורבים מהם קודמו באמצעות הלייבל Shemspeed של המפיק התימני Diwon, לצד אמנים לא-חסידים כמו קושה דילז ואלקטרו מרוקו.
