ההיכל בנוי בצורת אמפיתיאטרון עתיק והוא אחד הדוגמאות הראשונות לאדריכלות ניאו - קלאסית בארצות הברית. חלק ניכר מהעמודים המעוצבים בו עשויים משיש ברקציה שנחצבו לאורך נהר הפוטומק, בתקרת האולם קבוע פנס, ורצפת החדר מועצבת באופן ייחודי ועשויה מאריחי שיש שנרכשו במיוחד עבור החדר[1].
היסטוריה
האולם הוא האולם השני ומקום המפגש השלישי שנבנה עבור בית הנבחרים בגבעת הקפיטול, לפני כן נן נפגשו חברי הבית בניין זמני שכונה "התנור""[2], הבניין הוקם בזרירות יתרה ב-1801 ולא התאים לצורכי הבית, לאחר פלישת הכוחות בריטים לארצות הברית, החליטו הבריטים להצית ולשרוף את הקפיטול באוגוסט 1814, אירוע שהיה חלק ממלחמת 1812 הוחלט להקים את האולם מחדש, עם זאת כמה שנים לאחר שיפוץ האולם נהרסה חלק מתקרתו ונעשו מספר ניסיונות לשפר את האקוסטיקה במקום, החל מניסיון לשנות את סדר הישיבה ועד תליית וילונות במקום אך אף ניסיון לא צלח, הפתרון היחיד לבעיה זו היה לבנות אולם חדש לגמרי, בו ניתן לשמוע דיונים בקלות ולכן הוחלט להרחיב את הקפיטול ולבנות אולם חדש לחברי הבית[3].
עם הרחבת בניין הקפיטול בשנות ה-50 של המאה ה-19 עברה מליאת בית הנבחרים מאולמה המקורי לאולם מרווח יותר. אז הועלו הצעות שונות בנוגע לשימוש באולם שהתפנה, ובכלל זה כחלל לתצוגת אמנות. בשנת 1864 חוקק הקונגרס חוק שבו הוסמך נשיא ארצות הברית להזמין את מדינות הברית למסור לקונגרס לתצוגה בהיכל פסל אחד או שניים, משיש או מארד, של אישים מאזרחיהן שכבר אינם בין החיים, אשר מייצגים את ההיסטוריה שלהן או שהצטיינו בשירות צבאי או אזרחי.
ההליך בכל מדינה למסירת פסל החל בדרך כלל בהחלטה של בית המחוקקים שלה שקבעה את זהות האישיות שתונצח על ידי יצירת פסל, הקימה ועדה שבחרה את יוצר הפסל וכן קבעה את אופן מימון היצירה. בעבר נמסר כל פסל לקונגרס במסגרת טקס שהתקיים ברוטונדה של הקפיטול, שלאחריו הוא הוצג בה לתקופה של עד ששה חדשים בטרם הועבר למקומו הקבוע בבניין.
בתחילה הוצגו כל הפסלים שנמסרו על ידי המדינות בהיכל הפסלים הלאומי, אך ככל שגדל מספר הפסלים בו הוא החל לסבול מצפיפות יתר. ב-1933 הוצגו בו בצפיפות רבה 65 פסלים, אשר גם איימו על יכולת רצפת ההיכל לשאת את משקלם. על כן קיבל הקונגרס בשנה זו החלטה שהסמיכה את אדריכל הקפיטול, באישור וועדת הספרייה המשותפת של הקונגרס, להציב חלק מן הפסלים באזורים אחרים של בניין הקפיטול. אז הוחלט כי בהיכל יוצג פסל אחד בלבד של כל מדינה. ארגון מחדש נוסף של האוסף נעשה בשנת 1976, ובמסגרתו הוצבו בהיכל 38 פסלים שנבחרו על פי גובהם והחומר שממנו נוצרו. פסלים של עשר משלוש עשרה המדינות המקוריות של ארצות הברית הוצבו באולם הסמוך לכניסה המזרחית לבניין הקפיטול. יתר הפסלים הוצבו במיקומים שונים ברחבי הבניין. הפסל המאה של המדינות - פופאי הילידי - שהיה פסלה השני של ניו מקסיקו, צורף לאוסף ב-2005.
