היימן בלום

היימן בלום
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 29 במרץ 1913
Brunava Parish, לטביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באוגוסט 2009 (בגיל 96)
נשואה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות The Anatomist, Portrait of a Young Man Bending to Right, Charlie Parker, Portrait of a Boy in a White Shirt [Self-portrait], Portrait of a Young Man Bending Forward, Self-Portrait, Allen Parker, Portrait of a Seated Young Man with Mirror, Archaeological Treasure, Synagogue, Female Corpse, Back View, The Hull, Christmas Tree, Bride, Allen Parker עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים (1949) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היימן בלום באנגלית: Hyman Bloom (29 במרץ 191326 באוגוסט 2009) היה צייר יהודי אמריקאי יליד לטביה. עבודתו הושפעה ממורשתו היהודית ומדתות המזרח, כמו גם מאמנים כמו קאראווג'יו, רמברנדט, בלייק, ברסדין, אנסור וסוטין. הוא התפרסם לראשונה כאשר עבודתו נכללה בתערוכת המוזיאון לאמנות מודרנית משנת 1942 "אמריקאים 1942 - 18 אמנים מ-9 מדינות". MoMA רכשה 2 ציורים מהתערוכה ומגזין טיים סימן אותו כ"תגלית בולטת" בסקירת התערוכה שלהם.

בראיון משנת 1954 הפרופסור לאמנות של ייל וילם דה קונינג שציין שהוא וג'קסון פולוק רואים בבלום "האקספרסיוניסט המופשט הראשון של אמריקה", תווית שבלום התנער ממנה.[1] החל מאמצע שנות ה-50 עבודתו החלה לעבור יותר לעבודות על נייר והוא התמקד בלעדית ברישום לאורך שנות ה-60, וחזר לצייר ב-1971. הוא המשיך גם לצייר וגם לרשום עד מותו ב-2009 בגיל 96.

ראשית חייו

היימן בלום נולד למשפחה יהודית אורתודוקסית בכפר יהודי קטן בלטביה, אז חלק מהאימפריה הרוסית. הוא היה אחד משישה ילדים שנולדו ליוסף ואנה מלמד. אביו היה מעבד עורות. הכפר העני, באזור השסוע בתסיסה אזרחית, בו חיו יהודים בפחד מרדיפות. היימן, יחד עם הוריו ואחיו הגדול, ברנרד, היגרו לארצות הברית ב-1920, והצטרפו לשני אחיו הגדולים, סמואל ומוריס, בבוסטון. באותה תקופה שני האחים שינו את שם משפחתם לבלום ופתחו עסק משלהם לעיבוד עור. המשפחה המורחבת התגוררה בדירה בת שלושה חדרים בווסט אנד של בוסטון.[2]

בגיל צעיר תכנן בלום להיות רב,[3] אך משפחתו לא מצאה מורה מתאים. בכיתה ח' קיבל מלגה לתוכנית לתלמידי תיכון מחוננים במוזיאון לאמנויות יפות. הוא למד בבית הספר הגבוה למסחר של בוסטון, שהיה ליד המוזיאון. הוא גם לקח שיעורי אמנות במרכז הקהילתי ווסט אנד. את השיעורים לימד הרולד צימרמן, תלמיד בבית הספר במוזיאון לאמנויות יפות, שגם לימד את ג'ק לוין הצעיר. כשבלום היה בן חמש עשרה, הוא ולווין החלו ללמוד אצל פרופסור ידוע בהרווארד לאמנות, דנמן רוס, ששכר סטודיו לשם כך ושילם לבנים מלגה שבועית כדי לאפשר להם להמשיך בלימודים במקום לקחת עבודה כדי לפרנס את משפחותיהם. רוס נתן חסות לבלום מ-1928 עד 1933. הוא גם נתן חסות להרולד צימרמן.[4]

האימונים של בלום אצל צימרמן ורוס היו קפדניים ומסורתיים. צימרמן התמקד ברישום ורוס בציור. צימרמן עודד את תלמידיו ליצור קומפוזיציות על עמוד שלם ולא סקיצות חלקיות. כדי לפתח את יכולות ההתבוננות שלהם, הוא גם התעקש שהם יסתמכו על הזיכרון ולא יציירו ישירות מהמודל. הוא תלה הדפסים של ויליאם בלייק על קירות הסטודיו, ועודד את התלמידים לסנתז תמונות ממקורות רבים. הוא לקח את בלום ולווין לטיול במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, שם בלום התרשם מעבודותיהם של רואו וסוטין והתחיל להתנסות בסגנונות הציור האקספרסיביים שלהם. רוס, שנטיותיו היו יותר אקדמיות, לימד את בלום כיצד לטפל בצבע בסגנון המאסטרים הגדולים. לפיכך טיפחו צימרמן ורוס כבוד למסורת האמנותית תוך שהם גם למדו שאמנות היא לא רק עניין של העתקה, אלא של שימוש בדמיון כדי ליצור עיצוב פורמלי: רעיונות שישפיעו מאוחר יותר על אסכולה לציור הידועה בשם אקספרסיוניזם של בוסטון.

קריירה

יצירה מוקדמת

בשנות ה-30 בלום עבד באופן אקראי בפרויקט יצירות האמנות הציבוריות ופרויקט האמנות הפדרלי, וכם עבד עבור אחיו. הוא היה צייר איטי ומתודי שאהב לעבוד על יצירה, ואז להניח אותה בצד לזמן מה ולחזור אליה עם נקודת מבט חדשה. כתוצאה מכך, הוא התקשה לעמוד בלוחות זמנים של עבודות עבור הממשלה.[5] הוא חלק סטודיו בסאות' אנד עם לוין ואמנית נוספת, בטי צ'ייס.[6] בתקופה זו הוא פיתח עניין לאורך חייו בפילוסופיה ובמוזיקה המזרחית, ובתיאוסופיה.[7]

הוא זכה לתשומת לב לאומית לראשונה בשנת 1942 כאשר שלושה עשר מציוריו נכללו בתערוכה של המוזיאון לאמנות מודרנית.[8] MoMA רכשה שניים מהציורים שלו מאותה תערוכה. הוא הוצג במגזין טיים. כותרות ציוריו בתערוכה משקפות חלק מהשקפתו: שניים נקראו "בית הכנסת". ציור אחר נקרא "יהודי עם ספר תורה". היו לו גם שני ציורים שכותרתם "עץ חג המולד", ועוד אחד שכותרתו "הנברשת", שניהם נושאים שאליהם חזר שוב ושוב. ציור אחר, "שלד" (בערך 1936), גרר אחריו סדרה של ציורי גופות בשנות הארבעים, ו"הדג" (בערך 1936) היה אחד הציורים והרישומים הרבים של דגים שיצר במהלך הקריירה שלו.

בלום היה קשור בהתחלה לתנועה האקספרסיוניסטית המופשטת. וילם דה קונינג וג'קסון פולוק, שראו לראשונה את עבודתו של בלום בתערוכת MoMA, ראו בבלום את "האמן המופשט האקספרסיוניסטי הראשון באמריקה."[9] בשנת 1950 הוא נבחר, יחד עם אנשים כמו דה קונינג, פולוק לייצג את ארצות הברית בביאנלה בוונציה.[10] באותה שנה כתבה איליין דה קונינג על בלום ב-ARTnews, וציינה כי עבודתו התקרבה להפשטה מוחלטת.[11] ב-1951 דה קונינג העיר על הטיפול האקספרסיבי של בלום, כמאפיין מפתח של ציור אקספרסיוניסטי מופשט.

מכיוון שהאקספרסיוניזם המופשט שלט בעולם האמנות האמריקאי, בלום התאכזב ממנו, וכינה אותו "קתרזיס רגשי, ללא בסיס אינטלקטואלי." [3] בנוסף, במקום לעבור לניו יורק כדי להמשיך בקריירה שלו, הוא בחר להישאר בבוסטון. כתוצאה מכך הוא נדחק על ידי המבקרים ומעולם לא זכה לתהילה מהסוג שזכו פולוק ואחרים.[3] הוא לא אהב קידום עצמי ומעולם לא ייחס ערך רב לשבחי הביקורת.

תמונות גופות

תמונות הגופות של בלום הן מהמרתקות והשנויות במחלוקת שלו. הסדרה החלה בשנת 1943 כאשר האמן דייוויד ארונסון הזמין את בלום להתלוות אליו לסיור בחדר מתים, שם עבד על סקיצות לציור, "תחיית המתים". בלום גם נמשך למראה הגופות המתפוררות, וצייר אותן, כך הסביר מאוחר יותר, בתקווה להשלים עם המוות. בקבוצת הציורים הראשונה, הכוללת גופת זכר קשיש (1944), גופת נקבה, מבט קדמי (1945) וגופת אישה, מבט אחורי (1947), הגופות מוצגות בצורה אנכית, כאילו נצפים מלמעלה. היציבה הזקופה מזכירה את ישו הצלוב של גרונוולד, הציור האהוב על בלום. כפי שמציינת המבקרת ג'ודית בוקבינדר, הגופה "קמה" כדי להתעמת עם הצופה. בלום האמין שהמוות הוא מטמורפוזה מצורת חיים אחת לאחרת, שכן הגוף נצרך על ידי אורגניזמים חיים: תהליך שניתן לראות בו תחיית המתים כמטאפורה.

הציורים הוצגו לראשונה בגלריה סטיוארט בבוסטון בשנת 1945, וזכה לביקורות מעורבות. בגלריה דורלאכר בניו יורק, הם הוצגו בחדר אחורי, זמין לצפייה לפי בקשה. כמה מבקרים התלוננו על כך שהעבודה הייתה "חולנית" ו"מזיקה" בעוד שאחרים העריכו אותה. ג'וזף גיבס כתב, "לאחר רגע של רתיעה, אדם הופך מודע לכך שבתוך הקליטה לכאורה של האמן במוות וריקבון מוכלת תחיית המתים - חוסר החשיבות היחסית של הבשר נעלם בניגוד לרוח/ נפש שהיא בלתי ניתנת להריסה." רוברט טיילור. כינה אותו "צייר בעל אומץ יוצא דופן."

בסוף שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים, הפיק בלום סדרה שנייה, שונה מאוד, של תמונות גופות. ציורים כמו "הגופה" (1952), ה"אנטומיסט" (1953) ו"חיה שנשחטה" (1953) מתארים גופות מנותחות וגפיים כרותות. כמה מבקרים טענו שתמונות אלו נבעו מחשיפתו של בלום לפוגרומים בארץ הולדתו, ומאוחר יותר, מדיווחים על השואה. הוא כינה את הצבעים של גופה מתכלה שראה בחדר מתים "מצמררים" ובכל זאת "יפים... ססגוניים ופניניים".

נושאים רוחניים

ברבים מציוריו של בלום מופיעים רבנים, בדרך כלל מחזיקים בתורה. לדברי בלום, כוונותיו היו יותר אמנותיות מאשר דתיות. הוא החל להטיל ספק באמונתו היהודית בשלב מוקדם בחייו, וצייר רבנים. לטענתו - זה מה שידע. במהלך הקריירה שלו הפיק עשרות ציורים של רבנים. כשנשאל אם הם דיוקנאות של עצמו, הוא ענה בסתירה, "מתי אי פעם ציירתי משהו אחר?"

הוא גילה עניין במיסטיקה ובמוזיקה המזרחית הרבה לפני שנות ה-60, אז נקשר הנוער במערב, לתרבות המזרח. הוא לימד את עצמו לנגן על סיטאר, ובכלי נגינה אחרים, ובשנת 1960 עזר לג'יימס רובין לייסד את הקרן - פאן אוריינט ארטס, קבוצה שארגנה קונצרטים ואספה הקלטות של אמנים הודים.

בשנות החמישים הוא לקח אל-אס-די בפיקוח רופאים שחקרו את השפעותיו על היצירתיות. תוך כדי כך, הוא הפיק מערכונים סוריאליסטיים ושרבוטים בלתי מובנים, ובאחד הציורים כתב את המילים "דת ההינדית".

חלק גדול מעבודותיו בשנות ה-50 וה-60 משקפות את עיסוקו בתיאוסופיה ובעולם הרוחות. הוא ראה באמן סוג של ערוץ, שתגמולו היה "אקסטזה ממגע עם הלא נודע". במשך רוב שנות ה-60 הוא התרכז ברישום ולא בציור על מנת למקד את תשומת לבו בקומפוזיציה.

עבודה מאוחרת יותר

בלום המשיך לצייר בשנות התשעים לחייו. ציורי השמן שלו ב"יערות לובק" שבמיין בסוף שנות ה-70 משדרים את מה שהולנד קוטר כינה "אנרגיה מופרעת, אקסטטית". ניתן לומר את אותו הדבר על נופי הים שלו. הוא צייר טבע דומם הכולל דלעות צבעוניות וכלי חרס ססגוניים. הוא הפיק לפחות עשרים ציורים של רבנים בין אמצע שנות ה-80 ל-2008.[12] בינתיים הוא המשיך להציג, בעיקר באזור בוסטון. מוזיאון פולר הציג רטרוספקטיבה מלאה של עבודתו בשנת 1996. תערוכה אחרת אורגנה על ידי האקדמיה הלאומית לעיצוב בניו יורק ב-2002.

חיים אישיים

הוא היה נשוי לנינה בולן מ-1954 עד 1961, ולסטלה קרליס מ-1978 ועד מותו. מקום מגוריו האחרון היה בניו המפשייר.

הוא נפטר שם ב-26 באוגוסט 2009, בגיל 96. הותיר אחריו את אשתו סטלה.

עבודתו כלולה באוספים של המוזיאון לאמנות מודרנית, מוזיאון בוסטון לאמנויות יפות, מכון האמנות של שיקגו, מוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית, מוזיאון הירשהורן של סמיתסוניאן, האקדמיה הלאומית לעיצוב ועוד רבים אחרים.

היימן בלום: היופי של כל הדברים, סרט על חייו ויצירתו של האמן, יצא לאקרנים באוקטובר 2009.

הערות שוליים

  1. ^ John Yau, The Disturbing Greatness of Hyman Bloom, Hyperallergic, ‏2019-08-03 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Judith Arlene Bookbinder, Boston Modern: Figurative Expressionism as Alternative Modernism, UPNE, 2005, ISBN 978-1-58465-488-9. (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Hyman Bloom at Danforth Art, Hyman Bloom Info (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Hyman Bloom Key People, Hyman Bloom Info (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Bookbinder, Judith (2005). Boston Modern: Figurative Expressionism as Alternative Modernism. Durham, NH: University of New Hampshire Press.
  6. ^ Lamm, Kimberly. "Hyman Bloom: Chronology". HymanBloomInfo.org. Archived from the original
  7. ^ Hyman Bloom Introduction, Hyman Bloom Info (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ Miller, Dorothy C. (1942). Americans 1942: 18 Artists from 9 States. New York: The Museum of Modern Art.
  9. ^ Chaet, Bernard (1980). "The Boston Expressionist School: A Painter's Recollections of the Forties". Archives of American Art Journal. The Smithsonian Institution. 20 (1): 25–30.
  10. ^ Hyman Bloom's Journey, Richard McBee (באנגלית אמריקאית)
  11. ^ Cotter, Holland (August 31, 2009). "Hyman Bloom, a Painter of the Mystical, Is Dead at 96". The New York Times.
  12. ^ Johnson, Ken (August 29, 2013). "A Walk Along the Boundaries of Faith and Flesh: Hyman Bloom's Rabbi Paintings at White Box". The New York Times.

Read other articles:

هذه المقالة يتيمة إذ تصل إليها مقالات أخرى قليلة جدًا. فضلًا، ساعد بإضافة وصلة إليها في مقالات متعلقة بها. (مايو 2016) جون ل. استرادا معلومات شخصية الميلاد 27 سبتمبر 1955 (68 سنة)  ترينيداد وتوباغو مواطنة الولايات المتحدة  مناصب سفير الولايات المتحدة لدى ترينيداد وتوباغو   ...

 

Loh Stadt Dortmund Koordinaten: 51° 28′ N, 7° 31′ O51.4666666666677.5166666666667150Koordinaten: 51° 28′ 0″ N, 7° 31′ 0″ O Höhe: ca. 150 m ü. NHN Einwohner: 3848 (31. Dez. 2018) Postleitzahl: 44267 Vorwahl: 0231 Unterbezirk: 512 Loh ist einer der kleinsten und jüngsten Vororte der Stadt Dortmund. Im Gegensatz zu vielen anderen Vororten Dortmunds war er keine eigenständige Gemeinde. Loh wurde erst sp...

 

2009 single by Depeche Mode WrongSingle by Depeche Modefrom the album Sounds of the Universe B-sideOh WellReleased6 April 2009Studio Sound Design (Santa Barbara, California) Chung King (New York City) GenreSynth-pop[1]Length3:13Label Mute Capitol, Virgin (US) Songwriter(s)Martin L. GoreProducer(s)Ben HillierDepeche Mode singles chronology Martyr (2006) Wrong (2009) Peace (2009) Music videoWrong on YouTube Wrong is the first single released from English electronic music group Depeche M...

Луцик Анастасія МиколаївнаНародилася .01.1935село Мильне, тепер Тернопільського району Тернопільської областіПомерла 8 серпня 1973(1973-08-08)село Мильне Тернопільського району Тернопільської областіНаціональність українкаДіяльність дояркаПосада депутат Верховної ради СРСР...

 

هذه المقالة يتيمة إذ تصل إليها مقالات أخرى قليلة جدًا. فضلًا، ساعد بإضافة وصلة إليها في مقالات متعلقة بها. (أبريل 2019) جيني ألارد معلومات شخصية الميلاد العقد 1960  إرفاين  مواطنة الولايات المتحدة  الحياة العملية المدرسة الأم جامعة هارفاردجامعة ميشيغانكلية التربية بجا...

 

Untuk kegunaan lain, lihat Invasi Britania (disambiguasi). Kedatangan The Beatles di AS, menandai dimulainya Invasi Britania. Invasi Britania (bahasa Inggris: British Invasion) merupakan sebuah istilah yang digunakan oleh warga Amerika Serikat untuk menggambarkan banyaknya penyanyi rock, pop dan band asal Britania Raya yang populer di Amerika Serikat selama tahun 1960-an dan 1980-an.[1] Invasi gelombang pertama (1964-1966) The Animals The Beatles Cilla Black Chad & Jeremy The ...

Ця стаття не містить посилань на джерела. Ви можете допомогти поліпшити цю статтю, додавши посилання на надійні (авторитетні) джерела. Матеріал без джерел може бути піддано сумніву та вилучено. (жовтень 2022) Ішемічна кардіоміопатія Відкритий лівий шлуночок при аутопсії....

 

سباستياو لازاروني معلومات شخصية الاسم الكامل سباستياو باروسو لازاروني الميلاد 25 سبتمبر 1950 (العمر 73 سنة)مورياي، البرازيل مركز اللعب مهاجم  الجنسية البرازيل  الفرق التي دربها سنوات فريق 1984–1986 فلامنغو 1987–1988 فاسكو دا غاما 1988 النادي الأهلي 1988 غريميو بورتو أليغرينزي 1989 ب...

 

يفتقر محتوى هذه المقالة إلى الاستشهاد بمصادر. فضلاً، ساهم في تطوير هذه المقالة من خلال إضافة مصادر موثوق بها. أي معلومات غير موثقة يمكن التشكيك بها وإزالتها. (ديسمبر 2018) إبراهيم سالم معلومات شخصية اسم الولادة إبراهيم سالم جمعة تاريخ الميلاد 1963 (العمر 59–60) الجنسية  الإم...

Prusia TimurOstpreußenProvinsi di Kerajaan Prusia (sebelum 1918) dan Negara Bebas Prusia1772–18291878–1945 Panji daerah Coat of arms Prusia Timur dalam warna merah.Ibu kotaKönigsbergLuas • 369.939 km2 (142.834 sq mi)Populasi •  2490000 SejarahSejarah • Didirikan 1772•  1815• Provinsi Prusia 1824–1878• Perjanjian Versailles 1919• Dibubarkan 1945 Pembagian politisKadipaten Prusia (1525–1618) Didahului oleh ...

 

Ruínas do Templo Reconstrução conjetural Nota: se procura o templo de mesmo nome em Atenas consulte Templo de Zeus Olímpico O Templo de Zeus Olímpico de Agrigento, na Sicília, foi o maior templo da ordem dórica jamais construído na área de influência da Grécia Antiga, mas não chegou a ser terminado. Sua origem é obscura, parece ter sido projetado para comemorar a Batalha de Hímera (480 a.C.), quando as cidades gregas de Ácragas (Agrigento) e Siracusa derrotaram os cartagineses ...

 

Frigate of the Royal Navy For other ships with the same name, see HMS Calliope. Calliope at Garden Reach, Calcutta in 1841, by Lieutenant Francis Meynell R.N. History United Kingdom NameHMS Calliope Ordered29 October 1830[1] BuilderSheerness Dockyard[1] Cost£17,882 including fitting Laid downJanuary 1831[1] Launched5 October 1837[1] Commissioned10 October 1837[1] FateBroken up at Plymouth in November 1883[1] General characteristics Class a...

Former movie palace in Los Angeles, California, USA (1926-69) Premiere of Life of Emile Zola at the Carthay Circle Theater (1937) The Carthay Circle Theatre was one of the most famous movie palaces of Hollywood's Golden Age. Located on San Vicente Boulevard in Los Angeles, California, it opened in 1926 and was demolished in 1969. The auditorium itself was shaped in the form of a perfect circle, extended vertically into a cylinder, set inside a square that fleshed out the remainder of the buil...

 

Iranian prime minister and army officer TimsarGholam Reza AzhariAzhari in 197744th Prime Minister of IranIn office6 November 1978 – 31 December 1978MonarchMohammad Reza PahlaviPreceded byJafar Sharif-EmamiSucceeded byShapour BakhtiarMinister of WarIn office6 November 1978 – 22 November 1978Succeeded byJafar Shafaghat Personal detailsBorn18 February 1912Shiraz, Qajar EmpireDied5 November 2001(2001-11-05) (aged 89)McLean, Virginia, United StatesAlma materNational ...

 

1991 Calgary Stampeders seasonOwnerLarry RyckmanGeneral managerNorman KwongHead coachWally BuonoHome fieldMcMahon StadiumResultsRecord11–7Division place2nd, WestPlayoff finishLost Grey CupUniform ← 1990 Stampeders seasons 1992 → The 1991 Calgary Stampeders finished in second place in the West Division with an 11–7 record. The Stampeders won their first playoff game(s) since 1979 and also appeared in the Grey Cup game for the first time in 20 years but they lost ...

For other ships with the same name, see HNLMS Harlingen. Ship design project of the Royal Netherlands Navy and Belgian Navy Artist impression of the Vlissingen-class MCM History Netherlands NameHarlingen[1] NamesakeCity of Harlingen BuilderKership, Lorient, France Commissioned2028 (planned) IdentificationPennant number: M843 StatusPlanned General characteristics [2] Class and typeVlissingen-class mine countermeasures vessel Displacement2,900 t (2,900 long tons) full load ...

 

2014 studio album by Eric ChurchThe OutsidersStudio album by Eric ChurchReleasedFebruary 11, 2014 (2014-02-11)Recorded2013–14Genre Country country rock Length50:42LabelEMI NashvilleProducerJay JoyceEric Church chronology Chief(2011) The Outsiders(2014) Mr. Misunderstood(2015) Singles from The Outsiders The OutsidersReleased: October 22, 2013 Give Me Back My HometownReleased: January 10, 2014 Cold OneReleased: June 2, 2014 TalladegaReleased: September 15, 2014 Like a W...

 

Shopping mall in Chiayi City, TaiwanNice Plaza耐斯廣場LocationNo. 600, Zhongxiao Road, East District, Chiayi City, TaiwanCoordinates23°29′47″N 120°27′09″E / 23.49639°N 120.45250°E / 23.49639; 120.45250Opening date2006OwnerNice GroupTotal retail floor area93,274.28 m2 (1,003,996.0 sq ft)No. of floors17 floors above ground 4 floors below groundParking828Websitewww.niceplaza.com.tw Nice Plaza (Chinese: 耐斯廣場; pinyin: Nài Sī ...

Virgin America ИАТАVX ИКАОVRD ПозывнойREDWOOD Дата основания 2004 год, начала свою деятельность 8 августа 2007. Прекращение деятельности 2018 год. Базовые аэропорты Международный аэропорт Сан-Франциско Хабы Международный аэропорт Сан-Франциско Основные направления Международный аэропо...

 

This article is about song by Bobby Solo. For similarly titled Italian film Una lacrima sul viso, see Tears on Your Face. 1964 single by Bobby SoloUna lacrima sul visoSingle by Bobby Solofrom the album Bobby Solo B-sideNon Ne Posso PiùReleasedFebruary 1964GenrePopLabelRicordiSongwriter(s)Lunero and MogolBobby Solo singles chronology Blu è blu (1963) Una lacrima sul viso (1964) Credi a me (1964) Una lacrima sul viso (Italian for A Tear on your Face) is a song composed by Lunero and Mogol and...

 

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!