תחנת הכוח ההידרואלקטרית ווהמורק (1935). המים הכבדים הופקו במפעל במבנה הקדמי
החבלה בייצור המים הכבדים בנורווגיה הייתה סדרה של פעולות שבוצעו על ידי אנשי המחתרת הנורווגיים במהלך מלחמת העולם השנייה במטרה לוודא שפרויקט הגרעין של גרמניה הנאצית לא תשיג מים כבדים (תחמוצת דאוטריום) אשר יכלו לשמש את גרמניה הנאצית כדי לייצר נשק גרעיני. בשנת 1934, בווהמורק (Vemork) שבנורווגיה, חברת "Norsk Hydro" הקימה את המפעל המסחרי הראשון שמסוגל לייצר מים כבדים כתוצר לוואי של ייצור דשנים. המפעל ייצר בסביבות 120 ק"ג מים כבדים בשנה. במהלך מלחמת העולם השנייה בעלות הברית החליטו להרוס את מפעל המים הכבדים בנורווגיה על מנת למנוע מגרמניה הנאצית מלפתח נשק גרעיני.
היסטוריה
לפני הפלישה הגרמנית לנורווגיה ב-9 באפריל 1940, אנשי המודיעין הצבאי הצרפתי (Deuxième Bureau) הסירו 185 ק"ג של מים כבדים מהמפעל בווהמורק שבנורווגיה. מנהל המפעל, אוברט, הסכים להשאיל את המים הכבדים לצרפת במהלך כל המלחמה. הצרפתים העבירו את המים הכבדים בחשאי לאוסלו, ומשם לפרת' שבסקוטלנד, אחר כך לסקוטלנד, ולבסוף לצרפת. בשלב הזה המפעל עדיין היה מסוגל לייצר מים כבדים. בעלות הברית נותרו מודאגות מכך שכוחות הכיבוש הנאצים ישתמשו במתקן לייצור מים כבדים לצורך פיתוח נשק גרעיני. בין 1940 ל-1944, רצף של פעולות חבלה במפעל על ידי אנשי תנועת ההתנגדות הנורווגית (אשר כונו Grouse, Freshman, ו-Gunnerside) - כמו גם הפצצות של בעלות הברית - הבטיחו בתחילת 1943 את חורבן המפעל והפסקת ייצור המים הכבדים במפעל.
במבצע "Grouse" שהוצא לפועל באוקטובר 1942 מנהלת המבצעים המיוחדים הבריטית (ה-SOE) הצניחה בהצלחה ארבעה אזרחים נורווגיים כצוות ראשוני שיימצא באזור רמת הרדנגר מעל המפעל. במהלך מבצע "Freshman" הכושל בחודש הבא חיילים בריטים ניסו להגיע לקרבת המפעל באמצעות דאונים. החיילים הבריטים היו אמורים להיפגש עם הנורווגים שהוצנחו במבצע "Grouse" ולהמשיך משם למפעל ווהמורק. ניסיון זה נכשל כאשר הדאונים הצבאיים התרסקו, וכמו כן התרסק גם מפציץ מסוג הנדלי פייג' הליפקס. מפציץ ההנדלי פייג' הליפקס השני חזר לבסיס אך כל יתר המשתתפים נהרגו בתאונה או נתפסו, נחקרו והוצאו להורג על ידי הגסטאפו, למרות שהובטח להם על ידי הנאצים כי כשבויי מלחמה יועברו לגרמניה למחנה שבויים.
בפברואר 1943 צוות קומנדו נורווגי אשר אומן בידי ה-SOE הצליח להרוס את מתקן ייצור המים הכבדים במהלך הניסיון השני לעשות כן במסגרת מבצע "Gunnerside", אשר הוערך מאוחר יותר על ידי מנהלת המבצעים המיוחדים הבריטית כפעולת החבלה המוצלחת ביותר בכל מלחמת העולם השנייה. בעקבות פעולות החבלה הללו בעלות הברית הפציצו את האתר. הגרמנים בחרו להפסיק את פעולתם במקום ולהעביר לגרמניה את שארית המים הכבדים, אך כוחות ההתנגדות הנורווגיים הצליחו לגרום למעבורת שנשאה את המים הכבדים לשקוע באגם טין (Lake Tinn).
