הוא חזר
Er ist wieder da![]() |
|
מבוסס על |
"הוא חזר" מאת טימור ורמש |
|---|
|
בימוי |
דוד וננדט  |
|---|
|
הופק בידי |
כריסטוף מולר, לארס דיטריך |
|---|
|
תסריט |
יוהאנס בוס, מינה פישגרלט, דויד ווננדט |
|---|
|
עריכה |
האנס פונק |
|---|
|
שחקנים ראשיים |
אוליבר מזוקי, פביאן בוש, קטיה ריאמן, כריסטוף הרבט, פרנזיצקה וולף, מייקל קסלר |
|---|
|
מוזיקה |
אניס רות'הוף |
|---|
|
צילום |
האנו לנץ |
|---|
|
מדינה |
גרמניה |
|---|
|
חברה מפיצה |
Constantin Film |
|---|
|
שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
|---|
|
הקרנת בכורה |
8 באוקטובר 2015 (גרמניה) |
|---|
|
משך הקרנה |
116 דק' |
|---|
|
שפת הסרט |
גרמנית |
|---|
|
סוגה |
סרט קומדיה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית |
|---|
|
מקום התרחשות |
גרמניה, ברלין |
|---|
|
תקציב |
€2,956,960
($3.3 מיליון) |
|---|
|
הכנסות |
$25.5 מיליון |
|---|
|
אתר רשמי |
|
דף הסרט ב־IMDb |
  |
הוא חזר (בגרמנית: Er ist wieder da) הוא סרט קומדיה ביקורת מדינית ופוליטית גרמני משנת 2015 שבוים על ידי דויד וננדט (Wnendt). הסרט מבוסס על הרומן הסאטירי רב-המכר "הוא חזר", של הסופר טימור ורמש מ-2012. הסרט היה אחד מ-8 סרטים שהוצעו לייצג את גרמניה בטקס פרסי האוסקר ה-89 ולהתמודד עבור פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, אך לא נבחר.[1]
סרט איטלקי בשם "אני חוזר" (אנ') יצא ב-2018 והוא דומה מאוד ל"הוא חזר", רק שבמרכזו עומד הדוצ'ה, בניטו מוסוליני.
עלילת הסרט
שבעים שנה לאחר התאבדותו, אדולף היטלר (אוליבר מזוקי) מתעורר בברלין, בפארק שבו עמד הפיהררבונקר.
הוא מבולבל, ומפרש מצבים מודרניים מתוך השקפת העולם הנאצית — למשל, הוא מניח כי הטורקים המסתובבים בגרמניה הם אינדיקציה שקרל דניץ שכנע את טורקיה להצטרף למדינות הציר ושוויקיפדיה נקראת על שם Wikinger ("ויקינגים"), כל הנקרים בדרכו מניחים שהוא שחקן שמשחק את היטלר[2]. בשיטוטיו הוא מגיע לדוכן עיתונים ומתחיל לקרוא על גרמניה של ימינו. דרך העיתונים, הוא מגלה מדינה שונה לחלוטין מהמדינה שאותה עזב ואידאולוגיה שאינה לטעמו כלל.
לאחר מכן היטלר נתקל בפביאן זווצקי (פביאן בוש) מתחנת הטלוויזיה MyTV, שבאופן מקרי צילם סרט דוקומנטרי על ילדי ברלין בפארק שבו היטלר התעורר. זווצקי מוצא פוטנציאל בידורי בהיטלר ומציע לו להופיע בתוכנית טלוויזיה. בהתחלה זווצקי חושב על תוכנית בנושא חיות אך הרעיון יורד מהפרק כשהיטלר יורה בכלב עם אקדחו המוסתר. היטלר מציע לזווצקי שנושא התוכנית יהיה פוליטיקה. השניים יוצאים למסע ברחבי בגרמניה, בו היטלר מצולם בעודו מנהל דו-שיח עם המקומיים, לומד על מצוקותיהם, ומבטיח לסייע להם. היטלר מתנגד למפלגת השלטון הנוצרית-דמוקרטית מאחר שלדעתו מדובר ב״שתיינים בווארים״, ועדיין נוטר טינה חזקה כלפי המפלגה הסוציאליסטית דמוקרטית בתור המפלגה של אויביו הישנים פרידריך אברט ואוטו וולס. המפלגה היחידה שהיטלר מסכים איתה לרוב היא מפלגת הירוקים, הודות לאג׳נדה שלהם המזכירה לו את התוכנית הנאצית ״דם ואדמה״. בו בזמן, היטלר מתפרנס כצייר רחוב המצייר בצורה קריקטוריסטית את העוברים והשבים.
לאחר שהוא חוזר לברלין, זווצקי מציג את היטלר ואת הרעיון שלו למנהלי תחנת הטלוויזיה MyTV. יו״ר התחנה, קטיה בליני (קטיה ריאמן), מחליטה להשתמש בהיטלר באחת מתוכניות הקומדיה של MyTV. לפני התוכנית, היטלר לומד על האינטרנט ומשתמש ברשת כדי ללמוד על העולם המודרני ולתכנן את חזרתו לפוליטיקה. כשהוא בשידור חי, היטלר מציג את תוכניותיו הישנות לשליטה עולמית, אך ללא כוונה כלל הופך ללהיט קומדיה. כשכישרונו הקומדי של היטלר תופס תאוצה, כריסטוף סנסנברינק (כריסטוף הרבסט), אחד ממנהלי MyTV, מגלה את הסצנה הלא ערוכה מסרט התעודה של זווצקי בו היטלר יורה בכלב. סנסנברינק מציג את התיעוד בשידור חי והורס את הקריירות המתפתחות של היטלר ושל היו״ר בליני. כתוצאה מכך סנסנברינק מקודם לתפקיד מנהל התחנה.
בעזרתם של בליני ושל זווצקי, היטלר מפרסם אוטוביוגרפיה על חייו החדשים במאה ה-21, שכותרתו Er ist wieder da (״הוא חזר״, בגרמנית) וספרו נעשה לרב מכר. פופולריות הספר משכיחה את תקרית הכלב. זמן קצר לאחר מכן, ספרו של היטלר מעובד לסרט. בחסרונו של היטלר, רייטינג והכנסה מפרסומות ב-MyTV יורדים דרסטית וסנסנברינק, לאחר התקף זעם (שהיה מחווה לסצנה הפופולרית ועתירת הפרודיות מהסרט "הנפילה"), מחליט שהוא חייב להיות המפיץ של סרטו החדש של היטלר.
היטלר משחק את עצמו בסרט ובמהלך הצילומים הוא מוכה על ידי ניאו נאצים שחושבים אותו למתחזה ורמאי. היטלר מתאשפז, החדשות על הכאתו מעוררות סימפתיה ציבורית והוא משחזר את מעמדו הגבוה בקרב העם הגרמני. בזמן שהיטלר מחלים, זווצקי צופה בסרטו הישן על הילדים ששיחקו בגן מעל הפיהררבונקר ומבחין בכדור אנרגיה ברקע (מחווה לכדור דומה שהיה בסרט "שליחות קטלנית"), שלאחר התפוגגותו היטלר מופיע לראשונה. הוא חוזר לאתר, ומוצא על הקרקע עלים שרופים. חדור אימה, זווצקי מבין שהיה מדובר בהיטלר האמיתי במשך כל הזמן. הוא ממהר לבית החולים על מנת להתעמת עם היטלר, אך מוצא שם רק את קטיה, שאומרת לו שהיטלר חזר לאולפן הסרטים. לאחר שקטיה לא מבינה אותו באומרו שהוא מצא את היטלר האמיתי, זווצקי משתולל ומשחית בזעמו את חדר האשפוז.
זווצקי מגיע לאולפן הסרטים, שם הוא מאלץ את היטלר לעלות לגג באיומי אקדח. היטלר מסביר לו ברוגע שהוא נבחר על ידי העם הגרמני, ושאם הוא מפלצת, אז כך גם כל אלה שהצביעו עבורו. דבריו של היטלר גורמים לזווצקי לירות בו. היטלר נופל מהגג אל מותו, אך לפתע מופיע מאחורי זווצקי, וטוען שאינו יכול להיהרג, מאחר שהוא בעצם חלק שנמצא בכל גרמני. אותה סצנה נחשפת בתור חלק מהסרט המצולם, בו דמותו של זווצקי גולמה על ידי שחקן במסכת סיליקון. זווצקי האמיתי נלקח לבית חולים לחולי נפש כתוצאה מהתפרצותו בחדר האשפוז.
ברגע שהעבודה על הסרט מסתיימת, היטלר חש כי הוא נמצא בדרכו לקאמבק פוליטי. הוא יותר פופולרי מאי פעם, וגרמנים לאומנים נותנים להיטלר תקווה שגרמניה אכן מוכנה לחזרתו לשלטון. הסרט מסתיים בצילומים מתוך הפגנות ימין עכשוויות, אליהם מגיב היטלר באומרו ״אני יכול לעבוד עם זה״, בעודו נוסע במושב האחורי של מרצדס w31, וגברת בליני לצידו.
השחקנים
הצלחה וביקורת
הסרט נעשה לשובר קופות, והגיע למקום הראשון בגרמניה בשבוע השלישי לשחרורו.[3]
בויד ואן הויג׳ מהוליווד ריפורטר נתן לסרט ביקורת גרועה, באומרו שהסרט "... לא מציע שום דבר בעל משמעות לגבי החברה הגרמנית העכשווית או לסיכוי שהרעיונות והשיטות של היטלר ישתרשו מחדש״[4]
אדם טיילור מאינדפנדנט, בכתבה על תגובתם של הגרמנים לצילומים עצמם, קרא לתוצאות ״מפתיעות״ ו״קצת מטרידות״.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
