במרבית המקרים סיבת ההצבעה לרייגן הייתה שבעבר המצביעים אשר תמכו במפלגה הדמוקרטית בשל מדיניותה החברתית עברו להצביע למפלגה הרפובליקנית בשל השמרנות החברתית שלהם שהייתה האלטרנטיבה לליברליות החברתית של הדמוקרטים.
היסטוריה
במהלך הבחירות שנערכו ב-1980, מספר גבוה של מצביעים בארצות הברית שהתפכחו מהמצוקה הכלכלית שהתקיימה בשנות השבעים בזמן כהונתו המועמד הדמוקרטי, ג'ימי קרטר), תמכו ברונלד רייגן, מושל קליפורניה לשעבר אשר בתחילת דרכו היה דמוקרטי אך עבר "מהפך" ולאט לאט הפך לרפובליקני, דרכו ואופיו האופטימי של רייגן זיקפה לזכותו מערך רחב של מצביעים באופן שנחשב חסר תקדים (רייגן אף התעלה על הניצחון הסוחף של הגנרל הרפובליקני דווייט אייזנהאואר בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1956).
הפרשן הפוליטי והשמרני, ג'ורג' ויל שסיקר את התופעה של תמיכה רחבה ורב-מפלגתית, אמר ב -2012 : "מצביעים לבנים ללא השכלה אקדמית אשר חרדים למצב הכלכלי ואף שמרנים מבחינה חברתית- כונו 'דמוקרטים של רייגן' בטענה כי הם נחשבו לרפובליקנים עונתיים, אך כיום הם מכונים הבסיס הרפובליקני"[1].
עם זאת זמן מה לאחר הבחירות לנשיאות ב-2016, בהן מרבית ממדינות חגורת החלודה הצביעו לטראמפ, אמר אסטרטג רפובליקני כי יש להתמקד בדמוקרטים שחלק ממעמד הפועלים, אשר העדיפו את טראמפ בשנת 2016[4] עם זאת פרשנים אחרים סוברים כי "הדמוקרטים של רייגן" לא בהכרח הביאו לטראמפ את הניצחון במדינות אלו וטראמפ ניצח בהן מכיוון שהמצביעים הדמוקרטיים שם נשארו בבית ביום הבחירות ולא הצביעו[5][6].