הדורות העתידיים או הדורות הבאים הם הדורות של האנשים הבאים בעתיד, אחרי הדורות החיים של בני האדם כיום. דור העתיד מנוגד לדורות הנוכחיים והקודמים, והוא מתעורר במטרה ליצור חשיבה על צדק בין דורי.[1] המונח משמש לעיתים קרובות בתיאור שימור מורשת תרבותית או מורשת טבע.
תנועות הקיימות ופעולות האקלים אימצו את הרעיון ככלי לעגן עקרונות של חשיבה לטווח ארוך בחוק.[2] המושג מחובר לעיתים קרובות לחשיבה הילידית כעקרון לפעולה אקולוגית, כמו קיימות שבעת הדורות, הקובעת כי כל לגבי כל החלטה הנעשית צריך לשקול את ההשפעה שלה על 7 הדורות הבאים, המיוחסת למסורת האירוקוית.[3]
מקורות
המונח מתייחס להשפעה שיש לדור החי כיום על העולם בו יחיו הדורות הבאים, ועל העולם שהם יירשו מבני האדם החיים כיום. מתייחסים לתפיסה זו בהגדרה המצוטטת ביותר של קיימות כחלק מהתפיסה של פיתוח בר-קיימה של ועדת ברונדטלנד (אנ') של האו"ם ב-20 במרץ 1987: "פיתוח בר-קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם שלהם".[4][5]
השימוש בדורות הבאים בחוק הבינלאומי מוכר בחלקו על ידי מגילת האומות המאוחדות המתמקדת במניעת "ייסור המלחמה" על הדורות הבאים. הצהרת סטוקהולם מ-1972 החזירה את הרעיון שוב והדגישה את "האחריות הפורמלית להגן ולשפר את הסביבה לדורות הנוכחיים והעתידיים".[3]
הצהרת אונסק"ו
הצהרת אונסק"ו על אחריות הדורות הנוכחיים כלפי דורות העתיד שהוכרזה ב-12 בנובמבר 1997, היא הסכם בינלאומי (שעלול להיות חלק מהמשפט הבינלאומי המנהגי) הכולל הוראות הנוגעות למורשת המשותפת של האנושות.[6]
"לדורות ההווה יש אחריות להנחיל לדורות העתיד כדור ארץ שלא יפגע יום אחד באופן בלתי הפיך כתוצאה מפעילות אנושית. כל דור שיורש את כדור הארץ באופן זמני צריך לדאוג להשתמש במשאבי טבע באופן סביר ולהבטיח כי החיים לא יפגעו בידי שינויים מזיקים במערכות האקולוגיות וכי ההתקדמות המדעית והטכנולוגית בכל התחומים אינה פוגעת בחיים על פני כדור הארץ".
— אונסק"ו, הצהרה על דורות העתיד סעיף 4 – שימור החיים על פני כדור הארץ
"עם הכבוד הראוי לזכויות האדם ולחירויות היסוד, על הדורות הנוכחיים לדאוג לשמר את המגוון התרבותי של האנושות. על הדורות הנוכחיים מוטלת האחריות לזהות, להגן ולשמור על המורשת התרבותית המוחשית והלא מוחשית ולהעביר מורשת משותפת זו לדורות הבאים".
— אונסק"ו, הצהרה על דורות העתיד סעיף 7 – מגוון תרבותי ומורשת תרבותית
"הדורות הנוכחיים עשויים להשתמש במורשת המשותפת של האנושות, כהגדרתה בחוק הבינלאומי, ובלבד שאין בכך כדי לפגוע בה באופן בלתי הפיך".
— אונסק"ו, הצהרה על דורות העתיד סעיף 8 – מורשת משותפת של האנושות
"1. על הדורות הנוכחיים להבטיח שגם הם וגם הדורות הבאים ילמדו לחיות יחד בשלום, ביטחון, כבוד לחוק הבינלאומי, זכויות אדם וחירויות יסוד.
2. הדורות הנוכחיים צריכים לחסוך מהדורות הבאים את מכת המלחמה. לשם כך עליהם להימנע מחשיפת הדורות הבאים לתוצאות המזיקות של סכסוכים מזוינים כמו גם לכל צורות אחרות של תוקפנות ושימוש בכלי נשק, בניגוד לעקרונות הומניטריים".
— אונסק"ו, הצהרה על דורות העתיד סעיף 9 – שלום.
כלכלה
רוב הגישות הקפיטליסטיות מניחות שהדורות הבאים ישגשגו.[1] עם זאת, הנחות אלו אינן מתממשות – ומרבית ההחלטות הכלכליות מתקבלות תוך מחשבה על יתרונות לטווח הקצר.[2]
זכויות משפטיות של הדורות הבאים
מרבית היישומים של הדורות הבאים מתמקדים בעיגון הזכויות והצרכים של הדורות הבאים בחוק, כדי לייצג את אלו שאינם מסוגלים להביע את צורכיהם.[7][8]
כמה מדינות ניסו לעגן בחוק חובות כלפי הדורות הבאים. בוויילס, חובה מוסרית זו מקודדת כחובה חוקית בחוק רווחת הדורות העתידיים (ויילס) 2015 ובתפקיד נציב דורות העתיד.[9] הקומישנרית הראשונה סופי האו עיצבה את התפקיד והציעה מספר מדיניויות חדשות המיועדות למדיניות חשיבה עתידית בוויילס, כולל מניפסט לעתיד משנת 2020.[10] באופן דומה בהונגריה, המשרד הנציב הפרלמנטרי ההונגרי עבור דורות העתיד הוקם בשנת 2008.[11]
בשנים 2001–2006 פעל בכנסתנציב הדורות הבאים, שתפקידו היה לעיין בחקיקה העומדת על הפרק, וכאשר החוק בעל עניין מיוחד לדורות הבאים, לצרף חוות דעת בנוגע להשפעתו הצפויה בעתיד.
