הדגל הארמי/סורי (בסורית: ܐܬܐ ܣܘܪܝܝܬܐ, אתא סורייתא), הוא דגל המשמש חלק מבני העדה הארמית-נוצרית ברחבי העולם, מתוך מטרה להדגיש את ההיסטוריה והזהות הלאומית שלהם כנצר לארמים הקדומים, שחיו באזור הסהר הפורה לפני כ- 3,000 שנה.
התבליט המקורי המופיע בדגל התגלה על ידי החוקר הצרפתי אנדרה דופנט-סומר (André Dupont-Sommer) (אנ') בתל חלף[דרוש מקור] שבצפון סוריה. בתבליט המקורי מופיעה שמש מכונפת (סמל לאל השמש במזרח התיכון הקדום) החקוק כעיגול. בעיצוב הדגל, השמש הוחלפה על ידי להבה או לפיד.
לפי גרסה אחת, הלהבה מסמלת את רוח הקודש, הרקע האדום את הדם שנשפך ברצח העם האשורי (באימפריה העות'מאנית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20) והצבע הצהוב את התקווה למדינה עצמאית, מכיוון שלעם האשורי אין מדינה.
שימוש בישראל
הדגל מעל הכניסה למועדון הכנסייה הסורית אורתודוקסית בירושלים
ארגון "פורום גיוס העדה הנוצרית", התומך בגיוסם של בני העדה הארמית-נוצרית לצה"ל, עושה שימוש בדגל דומה לדגל הארמי. בגרסה זו, במקום הלהבה מופיע צלב, על הכנף הימנית מופיע עיגול לבן קטן ובו ארז הלבנון ועל הכנף השמאלית עיגול לבן קטן ובו צריח. לדבריהם, "הנשר מסמל את ישו שנשא אור לכל ארבעת כיווני העולם (ארבעה כוכבים) והמגדל הוא מגדל השמירה לארץ האבות". ארז הלבנון מסמל את הר הלבנון, "המעוז האחרון שיש בו עדיין ישות ארמית פיניקית נוצרית מזרחית באדמת האבות"[1]
