הבית הלבן (בקירגיזית: Аҡ йорт) הוא בניין המשרדים הנשיאותי בבישקק, קירגיזסטן. הבית הלבן היה אתר שסביבו התקיימו המהומות במהלך מהפכת הצבעונים ב-2005 וגם במהלך המהומות בקירגיזסטן ב-2010. במהלך המהומות ב-2010 פרצה שריפה ופגעה בחלקים מהבניין והרסה את ארכיון העותקים הקשיחים של רישומים ממשלתיים רבים.
נכון ל-2023 הבית הלבן משמש את מקום מושבם של המועצה העליונה, ולשכת נשיא המדינה תופסת חלק מהאגף המזרחי של הקומה השביעית בבניין.
הבניין
גובה הבניין 7 קומות והוא בנוי בסגנון קלסיציזם סטאליניסטי, על פי דגם הבניין STO (Gosplan, Duma) במוסקבה.[1] שטח הבניין 15,000 מטרים רבועיים, החלק החיצוני של הבניין מצופה בשיש לבן.[2] בחזית הבניין ערוגות גדולות של פרחים אדומים המייצגים את הקשר למשטר הסובייטי של המדינה.[3] בשנת 1976 הבניין הוזמן מהמתכננים שלו, כדי לשמש את המטה של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית. הבנייה ארכה כשמונה שנים והסתיימה ב-1985.[4] בזמן קריסת הקומוניזם ישב בבניין אסקר אקייב נשיא קירגיסטן הראשון לאחר קריסת הקומוניזם.[5] יש האומרים שיש מתחם תת-קרקעי מתחת לכיכר אלא-טו (אנ') (לשעבר כיכר לנין), המחובר לבית הלבן באמצעות סדרה של מנהרות תת-קרקעיות.[4] בחזית הבניין מוצב את סמל קירגיזסטן. לפני קריסת הקומוניזם במדינה, במקום היה מוצב סמל הקומוניזם הקירגזי (אנ').
מהפכת הצבעונים מתייחסת לסדרה של הפגנות שהפילו בסופו של דבר את הנשיא אסקר אקייב וממשלתו. ביום חמישי, 24 במרץ 2005, התפשטו ההפגנות לעיר בישקק, בעיר נאסף קהל גדול של עשרות אלפי אנשים מול הבית הלבן. כשהחלו כוחות הביטחון והפרובוקטורים הפרו-ממשלתיים לפזר את המפגינים בשורות הקדמיות, הקהל העיקרי מאחוריהם סגר שורות וחלק גדול מהצעירים חלפו על פני כוחות הביטחון והסתערו על בניין מטה הממשלה. כשנראה שהושגה פשרה בין המפגינים לשירותי הביטחון, יחידת פרשים ממשלתיים פיזרה את ההמון. הנשיא אקייב נמלט עם משפחתו במסוק לקזחסטן, משם טס למוסקבה.[6]
קירגיזים נכנסים לדשא הבית הלבן שנסגר בעקבות הפגנות בבישקק ב-7 באפריל.
בשנת 2010 הפך הבניין למרכז המהפכה נגד הנשיא קורמאנבק באקייב, הבניין שימש אז כמטה הממשל של הנשיא. ב-7 באפריל, מפגינים בבישקק מילאו את כיכר אלא-טו והקיפו את הבית הלבן.[7] המשטרה השתמשה תחילה באמצעים לפיזור הפגנות לא קטלניים כמו גז מדמיע, אך לאחר ששתי משאיות ניסו לפרוץ את שער הבניין נעשה שימוש באש חיה.[8][9] כמעט 90 מפגינים נהרגו באירועים שלאחר מכן.[10][11][12] לאחר שהפגנות פחתו, הממשלה הזמנית השתלטה על הבניין. בעקבות ההתפרעויות התרחשה שריפה בבניין ששרפה תיעודים ומסמכים שהיו שמורים בו. שרפת התיעודים והמסמכים סיבכה את הנשיא לשעבר קורמאנבק באקייב[13] ובשנת 2013 הוא נידון שלא בפניו ל-24 שנות מאסר.[14]
.jpg)
