הבחירות לנשיאות צרפת 2022 התקיימו ב־10 באפריל2022. הבחירות התקיימות בשיטת שני סיבובים כאשר הסיבוב הראשון נערך ב-10 באפריל. בגלל ששום מועמד לא השיג לפחות 50% מהקולות, שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הרב ביותר, הנשיא המכהן עמנואל מקרון ומארין לה פן, התמודדו בסיבוב שני שנערך ב־24 באפריל 2022. עמנואל מקרון, ניצח בפעם השנייה ברציפות, לראשונה מאז 2002 אז זכה הנשיא המכהן ז'אק שיראק.
קמפיין הבחירות
לאחר הבחירות לנשיאות ב-2017, הרפובליקנים (LR) שלחו לחבריה שאלון בנושא "התבססות" המפלגה; מתוך 40,000 המשיבים, 70% הצביעו נגד פריימריז פתוחים כדי לקבוע את מועמד המפלגה. במסמך מ-17 באוקטובר2017, המפלגה הסוציאליסטית (PS) ציינה כי המימון של הקמפיין לנשיאות ב-2022 לא הובטח למרות "שינוי מבנה כלכלי" אך עדיין תכננה להוציא 12,000,000 אירו, המקסימום המותר על פי חוק לפני הסיבוב הראשון. על פי הדיווח, הנהגת המפלגה שקלה ברצינות את האפשרות שלא להציג מועמד סוציאליסט ב-2022.
מארין לה פן, נשיאת האיחוד הלאומי (RN), הודיעה ב-16 בינואר2020 שהיא תתמודד בבחירות. בעבר התמודדה בבחירות 2012 לנשיאות ובבחירות לנשיאות ב-2017 כמועמדת של המפלגה, שאז נקראה החזית הלאומית. היא הגיעה למקום השלישי ב-2012 עם 17.9% מהקולות בסיבוב הראשון, ולמקום השני ב-2017 עם 21.3% מהקולות בסיבוב הראשון ו-33.9% מהקולות בסיבוב השני. לה פן נבחר לאספה הלאומית של הבחירות לבית המחוקקים החמש עשרה של צרפת ב-2017.
ז'אן לאסאל, שהתמודד בבחירות לנשיאות 2017 תחת הרזיסטונים, הגיע למקום השביעי עם 1.2% מהקולות, הודיע כי יתמודד שוב. בשנת 2020 הקים מפלגה פוליטית חדשה בשם "Valeur Absolue" והודיע על כוונתו להיכנס למירוץ לנשיאות.
ב-8 בנובמבר2020, הודיע ז'אן-לוק מלנשון, מייסד מפלגת צרפת בלתי כנועה (LFI) כי הוא יתמודד בבחירות. בתפקידו הקודם הוא התמודד בבחירות 2012 לנשיאות עבור גוש השמאל והגיע למקום הרביעי עם 11.10% מהקולות בסיבוב הראשון, ובבחירות 2017 לנשיאות עבור "La France Insoumise" שהגיע למקום הרביעי שוב עם 19.58% מהקולות בסיבוב הראשון. נבחר לאספה הלאומית של הבחירות לבית המחוקקים החמש עשרה ב-2017.
זמור הוא בעל דעות ימניות, מתנגד להגירה המאסיבית והבלתי מבוקרת לצרפת, זמור רואה באיחוד האירופי מתכון מובהק לגלובליזציה ולאיבוד זהויות, ומזהיר על הסכנות הכרוכות בהיעלמות הגבולות בין המדינות השונות בתוך האיחוד.
הוא מתנגד לאידאולוגיות המפותחות על ידי תנועות אנטי גזעניות, פמיניסטיות, ותנועות להט"ביות, ומסביר שיש להן כוונות זדוניות בדבר עתידה של החברה והזהות הצרפתית. הוא תומך באנטי-אסלאם.
היא הגיעה למקום השלישי עם 17.90% מהקולות, ולאחר פרישת אביה ז'אן-מארי לה פן החליפה אותו בראשות "החזית הלאומית".
לה פן תומכת ביציאת צרפת מהאיחוד האירופי ובהוצאה לפועל של הליך דומה לברקזיט, ביציאה מנאט"ו והתקרבות לרוסיה, בהפחתת המעורבות הצבאית בעולם, ובהגברת הביטחון ומאבק עיקש בהגירה בלתי חוקית.
זכה להיות המועמד של אקולוגיה אירופית-הירוקים לבחירות לנשיאות 2017 אולם פרש מהמירוץ והעביר את תמיכתו בבנואה אמון. זכה להיות המועמד של אקולוגיה אירופית-הירוקים גם לבחירות 2022.
בסיבוב הראשון של הבחירות שנערך ב-10 באפריל נטלו חלק 12 מועמדים, כמו בבחירות 2017 גם הפעם עלו לסיבוב השני עמנואל מקרון שזכה במקום הראשון עם 27.84% ומארין לה פן שזכתה במקום השני עם 23.15%. ז'אן לוק מלנשון (צרפת בלתי-כנועה), אריק זמור (כיבוש מחדש) וואלרי פקרס (הרפובליקנים) סיימו במקומות השלישי, הרביעי והחמישי, בהתאמה.
אחוז ההצבעה בסיבוב הראשון היה נמוך בהשוואה לבחירות 2017, כאשר אז הצביעו 77.77% מבעלי זכות הבחירה לעומת 73.69% בבחירות אלו.
הסיבוב השני
בסיבוב השני עמנואל מקרון זכה בניצחון ברוב של 58.54% מקולות הבוחרים, ב-77 מחוזות צרפת מתוך 101 המחוזות ובכך התמנה לנשיא צרפת. על אף הפסדה, לה-פן רשמה הישג עבור הימין הקיצוני בצרפת, היא גרפה 41.46% מקולות הבוחרים והגדילה למעשה את כוחו של הימין הקיצוני בצרפת לאחר שבבחירות הקודמות זכתה ל-33%. אחוז ההצבעה בסיבוב השני ירד ועמד על 71.99% לעומת 74.62% בסיבוב השני ב-2017. שיעור ההצבעה בבחירות אלו הוא הנמוך ביותר מאז בחירות 1969.[1]