האריאל

אין תמונה חופשית

האריאל היה עיתון יומי עברי אשר הודפס ופורסם בירושלים בין השנים 1874–1877, בעריכת מיכל הכהן.

בסמוך לשמו של העיתון נדפסה כותרת משנה: יכלכל כל דבר הדורש לחפץ לבב אוהבי ציון הנאמנים מאתי מיכל הכהן - "אחלי! יכנו דרכי".

לימים כתב חיים מיכל מיכלין, חתנו^[1] של העורך, עליו ועל העיתון:

הוא שכח דבר אחד ועל כן לא האירה ההצלחה פניה אליו. שכח שעיתון בירושלים אי-אפשר שיצליח אלא אם כן יש לו איזו תמיכה חומרית ומוסרית מצד עדה או מפלגה... שלוש אלה לא היו לו: א. איש לא תמך בידו; ב. גם בית דפוס משלו לא היה לו, באותו הזמן; ג. וגם היה עני מרוד...^[2]

עיתון "האריאל" היה צאצא של העיתון העברי הראשון, "הלבנון", שיצא לאור בשנת 1863 ביוזמתם של מיכל הכהן ביחד עם יואל משה סלומון ויחיאל ברי"ל. מספר שנים פרש מיכל הכהן מהשותפות הוציא לאור את העיתון "האריאל".

עיתון האריאל התנגד לקבלת כספי החלוקה ועקב כך עורר עליו את זעמם של קנאי היישוב הישן בירושלים.

על-שמו של העיתון קרוי רחוב אריאל בשכונת רוממה בירושלים.^[3]

לקריאה נוספת

• חיים מיכל מיכלין, האריאל (תרל"ד-תרל"ז), בתוך: דוד יודילוביץ (עורך), קבץ לדברי ימי העיתונות בישראל, ב, תל אביב, תרצ"ו, עמודים 39–47

הערות שוליים

1. במקור כתוב בטעות שהוא היה נכדו, אך לא היא: ראו למשל: שאלה, הצפירה, 12 באוגוסט 1893
2. יחיאל לימור, ‏כרוניקה של מוות ידועה מראש, קשר 25, אביב 1999.
3. נעבוד בצוותא: טיול בירושלים, באתר עמלנט-לשון

ערך זה הוא קצרמר בנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.