ב-1991 ביים סרט תיעודי קצר בשם "לכל המעוניין בדבר" הבודק את הסיבות לעמדתם הפרו-עיראקית של הפלסטינים אזרחי ישראל. ב-1992 ביים סרט קצר בשם "בית נייר" על נער פלסטיני שביתו נהרס על ידי צה"ל והוא בונה במקומו בית מנייר. אך אמו כועסת עליו והורסת אותו. ב-1993 הפיק את סרטו של משהראווי, "עוצר".
ב-1998 ביים את סרטו העלילתי הראשון באורך מלא "Het 14de kippetje" לפי תסריט של ארנון גרונברג.
בשנת 2000 יצר את הסרט "נצרת 2000", אשר מתאר את פיצולה של החברה בעיר עקב חילוקי דעות בנוע לבניית מסגד סמוך. על אף שהסרט נראה כתיעודי למעשה מדובר בסרט מבוים.
סרטו "החתונה של רנא" (2002) מבוסס באופן חלקי על סיפור אוטוביוגרפי שכתבה הסופרת והקולנוענית ליאנה בדר. בסרט הגיבורה מקבלת הוראה מאביה לבחור בחתן מתאים מתוך רשימה שהכין. הגיבורה חיה בבית יפה, אך לפני החתונה היא חוטפת רגליים קרות ובורחת ממנו. כך גם אורחי החתונה נאלצים לעזוב את הבית ולעבור למחסום שם יתקיים הטקס. הבית והמרחב שמחוצה לו הם נושאים מרכזיים בסרט. הסרט צולם ברובו במזרח ירושלים וברמאללה בימי האינתיפאדה השנייה, כשהכניסה לשטחים הוגבלה, וצוות ההפקה לא הורשה להיכנס לאתרי הצילומים בכלי רכב פרטיים. סרט זה הוקרן בפסטיבל קאן בשנת 2002 במסגרת היוקרתית של ״שבוע המבקרים״. בעקבות הסרט התקבל הבמאי אבו אסעד יחד עם הבמאי הישראלי דרור שאול לסדנת בימוי יוקרתית בפסטיבל סאנדנס.
ב-2021 היה בין מפיקי הסרט המצרי-ירדני השנוי במחלוקת "אמירה".[6]
באוגוסט 2024 אבו אסעד, יחד עם יותר מ-300 אמנים, קרא להחרמת הסרט "למה מלחמה" של עמוס גיתאי בשל מעורבות של חברות הפקה ישראליות שנאשמות בתרומה ל"כיבוש, אפרטהייד וג'נוסייד". גיתאי ציין במסיבת עיתונאים שהסרט לא קיבל מימון מישראל, וטען כי אלו שקוראים להחרמה לא ראו את הסרט.[7]
.jpg)
