בתחילתה של המאה ה-19 מדינות אמריקה הלטינית ניהלו מלחמות עצמאות מול השלטון הספרדי. במקסיקו המורדים ניהלו מלחמת עצמאות ארוכה נגד ספרד בשנים 1810–1821. ב־1821 החליט מנהיג לוחמי העצמאות אוגוסטין דה איטורבידה לזנוח את דרך המלחמה ובמקום זאת פנה לגנרל גררו, ראש הכוח הספרדי הלוחם, והזמינו לדון בתנאי העצמאות המקסיקנית. השניים סיכמו על שלושה עקרונות מנחים:
העקרונות בתחילה לא היו מקובלים על חייליו של איטורבידה, אולם זה הצליח לשכנע אותם להתגמש ולנטוש את דרך החרב.
כינון ההסכם, שכונה הסכם איגואלה על שם העיירה איגואלה בה נעצרו שני הצבאות, הוכרז ב-24 בפברואר1821. באופן אירוני, הצטרף גררו לאיטורבידה לצבא חדש שכונה "צבא שלוש ההבטחות", שנועד לאכוף את עקרונות הסכם איגואלה. ההסכם היה כה כללי, כך שאחרי שהסכים אחרון חייליו של איטורבידה לעקרונות ההסכם, לא היה כל קושי לשכנע את הבודדים שלא הסכימו בתחילה להסכם. לאחר זמן קצר נועדו ההסדרים ומקסיקו קיבלה ריבונות רשמית בעוד איטורבידה הפך לקיסר.
חוקה
הקונגרס החוקתי של מקסיקו יצר את החוקה הסדירה שפורסמה לקהל הרחב ב-22 ביוני 1822 בחוקה נקבע מקומו של בית המלוכה ולפיה:
סעיף 1 - המלוכה המקסיקנית, בנוסף להיותה מתונה וחוקתית, היא גם תורשתית.
סעיף 2 - כתוצאה מכך [סעיף 1] האומה קובעת את רציפות הכתר לאחר מותו של הקיסר הנוכחי והעברתו אל בנו הבכור דון אגוסטין חרונימו דה איטורבידה. חוקת האימפריה תחליט על סדר הירושה של כס המלוכה לגבי כל יורש.
סעיף 3 - נסיך הכתר ייקרא "הנסיך הקיסרי" ויזכה למעמד ולתואר קיסריים.סעיף 4 - בנים ובנות לגיטימיים של בית המלוכה ייקראו "נסיכים מקסיקנים", ויזכו למעמד ולתואר אצולה.
סעיף 5 - דון חוסה חואקין דה איטורבייד, אביו של הקיסר הנבחר, יקבל את התואר "נסיך האיחוד" ויזכה למעמד אצולה לכל ימי חייו.
סעיף 6 - דונה מריה ניקולאסה דה איטורבידה, אחותו של הקיסר הנבחר, תקבל את התואר "נסיכת איטורבידה" ותזכה למעמד אצולה לכל ימי חייה.
איטורבידה
גנרל אוגוסטין דה איטורבידה אשר הנהיג את צבא העצמאות המקסיקני במלחמה הושם בתפקיד של עוצר הכס (אשר שלט בתפקידים המלוכניים) בזמן שנבחר קיסר. לאחר הניצחון במלחמת העצמאות הפך איטורבידה לפופולרי מאוד בקרב העם עד אשר ב-18 במאי 1822 יצאו מאות מפגינים לרחובות מקסיקו סיטי וזה נענה לקריאותיהם והכתיר עצמו כקיסר מקסיקו.
יום לאחר ההפגנות הכיר הקונגרס בגנרל כקיסר החוקתי ולאחר יומיים נקבע הדבר מבחינה חוקתית. תוארו המלכותי של איטורבידה היה "בהשגחה האלוהית והקונגרס הלאומי, הקיסר החוקתי הראשון של מקסיקו".
באוגוסט 1822 התגלתה מזימה להפלת שלטון המלוכה וב-25 באוגוסט נעצרו חשודים למזימה, בהן 16 חברי קונגרס. מכיוון שהפלגים בקונגרס החלו לבקר ביקורת חריפה על איטורבידה ומדיניותו, החליט הקיסר ב-31 באוקטובר לפרק את הגוף השלטוני של הקונגרס. המעשה הוביל להתקוממויות מחוזיות, שהחשובה שבהן הייתה בעיר וראקרוס בראשות אנטוניו לופס דה סנטה אנה. סנטה אנה וכוחותיו התמרדו נגד איטורבידה וקראו להשבת הקונגרס ב-1 בדצמבר 1822. סנטה אנה שכנע בחשאי את הגנרל אכוואררי, מפקד הכוחות הקיסריים, להחליף צדדים ולתמוך במהפכה כשהיה מוכן אנה להכריז על השבת הקונגרס. ברחבי מקסיקו, גיבורי העצמאות ויסנטה גררו, ניקולאס בראבו וגוואדלופה ויקטוריה הצטרפו במהרה, כשהם חתמו על תוכנית קאסה מטא ב-1 בפברואר1823, שקראה להשבת הקונגרס.
ההפיכה
תוכנית קאסה מטא, עליה חתמו עד מהרה גנרלים מקסיקניים, מושלים ואנשי ממשל בכירים, לא הכירה באימפריה המקסיקנית הראשונה וקראה לכנס קונגרס מכונן חדש. אנשי התקוממות שלחו את הצעתם לממשלות המחוז וביקשו את דבקותם בתוכנית. במהלך שישה שבועות בלבד נסעה תוכנית קאסה מטה למקומות מרוחקים כמו טקסס, וכמעט כל הפרובינציות תמכו בתוכנית.
כל ממשלה פרובינציאלית שקיבלה את התוכנית משכה בכך את נאמנותה מהממשלה הקיסרית והתחייבה בריבונות במחוזה שלה. זה השאיר את הקיסר אגוסטין בודד עם מעט תמיכה מחוץ למקסיקו סיטי וכמה פלגים של הצבא הקיסרי. כתוצאה מכך, הוא התקין מחדש את הקונגרס, שביטל בעבר, ביטל את כס המלוכה ונמלט מהמדינה ב-19 במרץ 1823. סנטה אנה ושאר תומכיה של תוכנית קאסה מטה המשיכו לפקח על ניסוח חוקה חדשה הקמת הרפובליקה המקסיקנית הראשונה בשנה שלאחר מכן.
טריטוריות
שטחה של האימפריה המקסיקנית כולל את שטחה של מלכות המשנה של ספרד החדשה,[דרושה הבהרה] למעט קובה, סנטו דומינגו והפיליפינים. אדמות מרכז אמריקה של הקפטן הכללי לשעבר של גואטמלה סופחו לאימפריה זמן קצר לאחר הקמתה. תחת האימפריה הראשונה, מקסיקו הגיעה להישגה הטריטוריאלי הגדול ביותר, ונמתחה מצפון קליפורניה למחוזות מרכז אמריקה (למעט פנמה, שהייתה אז חלק מקולומביה), שלא הצטרפה לאימפריה המקסיקנית עם כינונה, אך הצטרפה אליה כאמור תוך זמן קצר לאחר עצמאותה.
המלחמות הטריטוריאליות לאחר מכן של מקסיקו במהלך העשורים הבאים (בעיקר המלחמה עם ארצות הברית) תפחית בסופו של דבר את שטחה של מקסיקו עד פחות ממחצית ההיקף המרבי שלה בתקופת האימפריה הראשונה.