האימפריה הבולגרית הוא השם של שתי תקופות בהיסטוריה של בולגריה מתקופת ימי הביניים, שבמהלכן היא מילאה תפקיד של כוח משמעותי באירופה בכלל ובדרום אירופה בפרט, כאשר לעיתים קרובות היא מתעמתת עם האימפריה הביזנטית. שתי "האימפריות הבולגריות" לא נחשבות כשתי ישויות נפרדות, כי אם כמדינה אחת שקיומה חודש לאחר שליטה ביזנטית על השטח שלה.
האימפריה הבולגרית הראשונה נוסדה כתוצאה מההתרחבות של בולגריה הישנה אל הטריטוריה של נהר הדנובה, ובדרך כלל מתארכים את שנות קיומה בין 681 (כאשר האימפריה הביזנטית הכירה בה באמצעות אמנת שלום) עד 1018, כאשר האימפריה הביזנטית השתלטה עליה. היא הגיעה בהדרגה לשיאה במהלך המאה ה-9 וראשית המאה ה-10 תחת שלטונם של בוריס הראשון וסימיון הראשון, כאשר היא התפתחה והפכה למרכז התרבותי והספרותי של אירופה הסלאבית, כמו גם אחת המדינות הגדולות ביותר באירופה.
המדינה הבולגרית של ימי הביניים הושבה על כנה כאימפריה הבולגרית השנייה, לאחר מרד מוצלח נגד של שני אצילים מוליקו טרנובו, אסן ופיטר, ב-1185. תחת שלטונו של איוון אסן השני במחצית הראשונה של המאה ה-13 היא השיבה לעצמה בהדרגה את רוב הכוח שהיה בידיה בעבר, למרות שהדבר לא נמשך זמן רב בגלל בעיות פנים ופלישות מבחוץ. האימפריה התקיימה עד כיבושה בפלישה העות'מאנית לבלקנים בשלהי המאה ה-14. ב-1422 הוצא להורג בבלגרד צאר וידין קונסטנטין השני ומועד זה נחשב לסיומו הרשמי של עידן האימפריה הבולגרית השנייה.
קישורים חיצוניים
.svg)
