האי נוצר על ידי פעילות געשית מתמשכת במהלך 150,000 השנים האחרונות[2]. מהר הגעש משתחרר גז געשי באופן רציף לפחות מאז שהתגלה האי על ידי ג'יימס קוק בשנת 1769[2].
נכון ל-2019 משמש האי בעיקר כאתר תיירות ומחקר. הפעילות התכופה של הר הגעש והגישה הקלה אליו מושכת מדענים וולקנולוגים כמו גם תיירים רבים.
גאוגרפיה
צורת האי עגולה, קוטרו 2 קילומטרים. גובהו של הר הגעש 321 מטרים מעל פני הים[2], ואולם זה קצה העליון של הר הגעש, שגובהו 760 מטרים מעל קרקעית הים[2].
וולקנולוגים מנטרים בקביעות את פעילות הר הגעש באמצעות מצלמות מעקב. על קירות המכתש הותקנו מתקני מדידה ובהם מגנטומטרים וציוד סייסמוגרף להתראות מפני רעידות אדמה והתפרצויות.
התפרצויות גדולות בשנים 1981–1983 שינו חלק ניכר מנוף האי והרסו את יער עצי הפוהוטוקווה הנרחב שהיה באי. המכתש הגדול שנוצר באותה תקופה יצר אגם לוע שמפלסו משתנה באופן משמעותי מעת לעת.
במרץ 2000 הופיעו שלושה פתחי גזים קטנים במכתש הראשי והחלו להתפרץ אפר געשי שכיסה את האי. התפרצות ב־27 ביולי 2000 כיסתה את האי בבוץ וסקוריה ומכתש חדש הופיע.
בין יולי לאוגוסט 2012 הראה הר הגעש סימנים של פעילות מוגברת עם עליית רמות הגזים העולים מתוך המכתש ועליית מפלס האגם. ב־5 באוגוסט 2012 התרחשה התפרצות קלה. מאז התרחשו התפרצויות נוספות.
היסטוריה
מקור השם
שמו המאורי של האי הוא 'טה פויה או ואקארי', שמשמעו 'הר הגעש הסוער'.
הוא קיבל את השם "האי הלבן" על ידי קפטן קוק ב־1 באוקטובר1769, ייתכן בשל הקיטור הלבן שנבע ממנו[2], לחלופין, ייתכן שהוא רומז על מצבורי הגואנו שכיסו את האי פעם. קוק לא ציין כי מדובר בהר געש, וייתכן שלא הבחין בכך.
מכרות הגופרית
נעשו ניסיונות באמצע שנות השמונים של המאה התשע עשרה, משנת 1898 עד 1901, ובשנים 1913 עד 1914, לכרות גופרית באי, עת שהאי היה בבעלות ג'ון וילסון[3]. הכרייה נעצרה בספטמבר 1914, כשחלק משולי המכתש המערבי התמוטט ויצר להאר שהרג את כל עשרת העובדים, שנעלמו ללא עקבות. רק חתול המחנה שרד, ונמצא כמה ימים אחר כך על ידי ספינת האספקה שהגיעה.
בשנת 1923 שוב נעשה ניסיון לכרייה, על אף האסון מ-1914. הכורים בנו את בקתותיהם על חלק השטוח של האי (ולא במכתש הגעשי).
התפרצות 2019
התפרצות הר הגעש - מבט על ההר משעה 14:21 - 9 בדצמבר 2019 (כעשר דקות לאחר ההתפרצות)
ב־9 בדצמבר 2019 בשעה 2:11 אחר הצהריים לפי שעון ניו זילנד, התפרץ ההר[4], בעת שבאי היו 47 תיירים[5]. 22 אנשים נהרגו בהתפרצות, כאשר גופות שניים מההרוגים לא אותרו וההערכה היא כי הן נסחפו לים. תשעה מההרוגים מתו מפצעיהם בבתי החולים[6]. שאר הפצועים פונו לבית חולים באמצעות מסוקים וסירות, כשהם סובלים מכוויות קשות[7].
האי הוא בבעלות פרטית[2]. הוא הוכרז כשמורת טבע פרטית בשנת 1953[2]. מבקרים אינם יכולים לבקר באי בלא אישור (בהתאם לחוק השמורות משנת 1977[8]). חברות תיירות מארגנות ביקורים באי[2].
גלריית תמונות
אגם במכתש הר הגעש, מרץ 2004
מבט אווירי על האגם במכתש, 2005
וידאו המראה את האדים הגעשיים
שרידי מכונות של מכרות הגופרית הנטושים - כיום אטרקציה תיירותית
