האוניברסיטה הלאומית חרקוב (באוקראינית : Каразінський університет בלטינית : Universitas Charkoviensis) או רשמית VN Karazin Kharkiv National University (רשמית באוקראינית : Харківський національний університет імені В. Н. КаразінаV. N. Karazin Kharkiv National University) היא אחת האוניברסיטאות הגדולות ב-האימפריה הרוסית וב-ברית המועצות. האוניברסיטה הוקמה בשנת 1804 באמצעות מאמציו של וסילי קרזין (אנ') והפכה לאוניברסיטה השנייה הוותיקה באוקראינה המודרנית אחרי אוניברסיטת לבוב[1].
ב-29 בינואר1805 נכנסה לתוקפה התקנה על פתיחת האוניברסיטה הקיסרית בחרקוב. האוניברסיטה הפכה לאוניברסיטה השנייה בדרום האימפריה הרוסית. האוניברסיטה הוקמה ביוזמת הקהילה המקומית עם וסילי קרזין, שרעיון ההקמה שלה נתמך על ידי האצולה והרשויות המקומיות. הרוזן סוורין פוטוצקי מונה למפקח הראשון של האוניברסיטה, כאשר הרקטור הראשון היה הפילולוג והפילוסוף איבן ריזשקי.
בשנת 1811 הוקמה האגודה הפילוטכנית. האגודה המתמטית של חרקוב, האגודה ההיסטורית והפילולוגית של חרקוב, אגודת הטבע, חברות הפיזיקה, הכימיה, המשפט, בין השאר, הוקמו במחצית השנייה של המאה ה-19.
בעבר האוניברסיטה הייתה אוטונומית עם בחירת רקטורים. עם זאת, משנת 1820 עד 1850, כל פעילותה נשלטו בקפדנות על ידי המשטר. רקטורים מונו על ידי שר החינוך, בעוד שצנזרו פרסומים מדעיים ותהליכים אקדמיים.
בשנת 1863,תחת חוק חדש, האוניברסיטה הלאומית חרקוב הפכה חלקית לאוטונומית.
האוניברסיטה הלאומית חרקוב מפרסמת עבודות מחקר מדעיות מאז 1874.
בשנים 1917 עד 1920 התנהל מאבק בין תומכי הממלכה האוקראינית והקורס הרוסי. חלק מהפרופסורים שהתנגדו למציאות פוליטית חדשה עזבו. מרבית הפרופסורים האוקראינים נשארו בחרקוב. הם המשיכו לעבוד במוסדות שהוקמו על ידי הממשלה הסובייטית: האקדמיה לידע תאורטי (1920–1921), מכון חרקוב לחינוך ציבורי (1930-1921), מכון הכלכלה הלאומית חרקוב, המכון לפיזיקה וכימיה בית הספר למשפטים ועוד מספר מכונים.
בשנת 1921 אוניברסיטת חרקוב כללה שבעה בתי ספר : בית הספר לפיזיקה ומתמטיקה, בית הספר לכימיה, בית הספר למקצועות הביולוגיה, בית הספר לגאולוגיה וגאוגרפיה, בית הספר לספרות ובלשנות (עם המחלקה לפילוסופיה), ובית הספר לכלכלה.
בשנת 1921 הוקם המכון הרפואי בחרקוב על בסיס בית הספר לרפואה של אוניברסיטת חרקוב.
בשנת 1936 נקראה האוניברסיטה על שמו של הסופר הרוסי מקסים גורקי (אם כי לא היה קשור לאוניברסיטה במהלך חייו).
במהלך המלחמה הגרמנית-סובייטית האוניברסיטה פונתה לעיר קזילורד ("Kyzylorda" (אנ')) בקזחסטן, שם האוניברסיטה התמזגה עם אוניברסיטת קייב במטרה להקים את האוניברסיטה הממלכתית באוקראינה. בין השנים 1943–1943 חזרה האוניברסיטה לחרקוב (השנה האקדמית הראשונה לאחר שחרור העיר ב-1 בנובמבר 1943[3]
בשנת 1951 800 סטודנטים באוניברסיטה סבלו מרדיפות לאחר שסירבו לעבור בחינות ברוסית. משפטים נערכו מאחורי דלתות סגורות.
בשנת 1977 פעלו באוניברסיטה בתי הספר הבאים: בית הספר למכניקה ומתמטיקה, בית הספר לפיזיקה, בית הספר לגאולוגיה וגאוגרפיה, בית הספר לכלכלה, בית הספר להיסטוריה, בית הספר לפילולוגיה, בית הספר לשפות זרות, בית הספר למדעים כלליים, בית ספר ללמידה בהתכתבויות ובית ספר לילי.
ב-11 באוקטובר1999 הוציא ליאוניד קוצ'מה, נשיא אוקראינה צו, בו נכתב: "בהתחשב בתרומה ניכרת שאוניברסיטת חרקוב תרמה להכשרת מומחים מוסמכים ופיתוח מדע העניקו מעמד של אוניברסיטה לאומית וקראו לה על שם מייסדה, ואסיל נזרוביץ' קרזין"
בשנת 2004 קיבלה האוניברסיטה מבנה תאום (האקדמיה לשעבר גובורוב), מול כיכר סבובודי.
האוניברסיטה הלאומית חרקוב מחזיקה במקום השני באוקראינה בהיקף הפרסומים והציטוטים, עם התוצאות האקדמיות הטובות ביותר בבית הספר לרפואה ובבית הספר לביולוגיה.
קמפוסים ומבנים
אוניברסיטת חרקוב המבנה העתיק של אוניברסיטת חרקובבית הספר לפיזיקה וטכנולוגיה של אוניברסיטת חרקובהבניין המרכזי של אוניברסיטת חרקוב (פברואר 2019)
^העיר חרקוב בתקופת מלחמת העולם השנייה - במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה חרקוב במהלך קרב חרקוב הראשון בידי הנאצים ב-24 באוקטובר 1941 על ידי הארמייה השישית של גנרל ולטר פון רייכנאו. אוכלוסייתה פונתה ברובה לאסיה התיכונה. חרקוב שוחררה על ידי הצבא האדום ונכבשה עוד פעמיים על ידי הנאצים עד לשחרורה הסופי ב־23 באוגוסט1943. 70% מבתי העיר נהרסו במהלך הקרבות, ועשרות אלפים מתושביה נהרגו. בסמוך לעיר נערך באביב 1942קרב חרקוב השני, אחד הקרבות החשובים במלחמת העולם השנייה שבו הובס הצבא האדום ונפתחה הדרך לקווקז בפני הצבא הגרמני)
.jpg)
.jpg)
