למרות היותו בלם קדמי, פסארלה הירבה להבקיע וכבש 134 שערים במהלך 451 המשחקים ששיחק בקריירה ונחשב לאחד הבלמים הפוריים ביותר בתולדות המשחק. פסארלה נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.
קריירה
קריירת משחק
פסארלה החל את הקריירה בשנת 1971 בקבוצת "סרמיינטו" מהעיר חונין הנמצאת במחוז בואנוס איירס. הוא עבר לריבר פלייט ב-1974 והפך לאחד השחקנים הגדולים בתולדות המועדון. למרות ששיחק כבלם הירבה פסארלה להבקיע ותרם להתפתחותה של עמדת הליברו. יכולתו הגבוהה ובנוסף כושר המנהיגות, הלהט והתשוקה שלו למשחק זיכו אותו בתואר "אל גראן קפיטן" (הקפטן הענק).
ב-1982 הוא עבר לשחק במדי קבוצת פיורנטינה האיטלקית ובהמשך (1986) עבר לקבוצת אינטר מילאנו איתה זכה באליפות איטליה. ב-6 השנים בהן שיחק באיטליה כבש פסארלה 35 שערים ב-152 משחקים.
פסארלה נחשב גם לאחד השחקנים הגדולים של נבחרת ארגנטינה, הוא שימש כקפטן הנבחרת במונדיאל 1978 אותו אירחה ארגנטינה והיה לקפטן הארגנטינאי הראשון להניף את הגביע העולמי. הוא שימש גם כקפטן הנבחרת במונדיאל 1982 שנערך בספרד. הוא היה חבר בסגל ארגנטינה למונדיאל 1986 שנערך במקסיקו, בו זכתה ארגנטינה בפעם השנייה בתולדותיה, אך לא שיחק כתוצאה ממחלת מעיים דלקתית בה הוא לקה. פסארלה כבש 22 שערים ב-70 הופעותיו במדי הנבחרת.
לאחר פרישתו החל פסארלה לאמן את ריבר פלייט איתה הוא זכה ב-3 אליפויות.
קריירת אימון
הוא מונה למאמן הנבחרת ב-1994 והחליף את אלפיו באסילה. פסארלה שנודע בקשיחותו הסתכסך עם חלק משחקניו בשל דרישתו מהשחקנים להסתפר, בין השחקנים איתם הוא הסתכסך היו פרננדו רדונדו וקלאודיו קאניג'ה. פסארז'ה הדריך את ארגנטינה במהלך מונדיאל 1998 שנערך בצרפת, לאחר התחלה מעודדת וניצחון יוקרתי על נבחרת אנגליה בשמינית הגמר, הודחה ארגנטינה ברבע הגמר על ידי נבחרת הולנד משער שכבש דניס ברגקאמפ בתוספת הזמן של המשחק.
פסארלה התפטר מתפקידו כמאמן הנבחרת לאחר המונדיאל ובמקומו מונה מרסלו בייאלסה.
לאחר מכן אימן פסארלה את נבחרת אורוגוואי (1999–2001), קבוצת פארמה האיטלקית (1999, פוטר לאחר תקופה קצרה), מונטריי המקסיקנית (2002–2004) וקורינתיאנס הברזילאית (2005, פוטר בשל מחלוקת עם ראשי המועדון).
הוא חזר לאמן את ריבר פלייט בקיץ 2006 אך אחרי שנכשל בניסיונו להחזיר את ריבר פלייט לצמרת הליגה, התפטר מתפקידו בדצמבר 2007 ובמקומו התמנה דייגו סימאונה.