דירהם מרוקאי (בערבית: درهم مغربي) הוא המטבע וההילך החוקי של מרוקו, מאז 1959. דאר סיקה (הסוכנות האחראית על ייצור המטבע), הממוקמת בבירה רבאט, מפקחת על תהליך אספקת השטרות והמטבעות לבנק אל-מע'רב (הבנק המרכזי של מרוקו), שאחראי לחלק אותם לבנקים מרוקאים שונים.
ב-7 באפריל1906, בעקבות משבר פיננסי ומוניטרי, הוקם בנק 'מכזן' המרוקאי, שתפקידו לבצע רפורמה במצב הכספי במרוקו והנפקת המטבע.
ב-30 ביוני1959 הוקם בנק אל מג'ריב כמכון הלאומי להנפקה, שהחליף את בנק מכזן המרוקאי.
ב-17 באוקטובר 1959 אומץ הדירהם המרוקאי כמטבע הלאומי של מרוקו, בתקופת ממשלת עבדאללה איברהים (הממשלה הרביעית במרוקו).
בשנת 1974 הוציא בנק אל-מג'ריב את המאה, והחליף את הפרנק, כחלק מהדירהם.[3]
ב-5 במרץ1987 נחנך דאר אל-סיקה על ידי המלך חסן השני, לבנק אל-מג'ריב שלו ניסיון רחב המוכר בינלאומית בתחום הדפסת שטרות, מטבעות ומסמכים מאובטחים. דאר אל-סיקה הוקמה על שטח של 20 דונם באתר המוקף בביטחון מרבי ונמצא בסמוך לשדה התעופה הבינלאומי רבאט-סאל. שירותי הביטחון של בנק אל-מג'ריב אחראים על הבטיחות הפנימית של האתר, ואילו משימת הביטחון החיצונית הוטלה על האינטרסים של הז'נדרמריה המלכותית. כל בנייני דאר אל סיקה היו מצוידים גם במנגנוני ניטור אלקטרוניים במטרה לספק ניטור מקיף של האתר ביום ובלילה.
ב-19 ביוני2002 נחנך מוזיאון בנק אל מג'ריב על ידי המלך מוחמד השישי, מוזיאון זה מכיל אוסף נדיר של מטבעות ושטרות בנק. בנוסף בשנה זו הונפקה סדרה חדשה של מטבעות, כאשר מטבע ה-5 ו-10 דרהם השתמשו בתמונה סמויה כתכונת אבטחה.[4]
ב-15 באוגוסט2013 הודיע בנק אל-מע'רב על סדרת שטרות חדשה. בפתקים מופיע דיוקן של המלך מוחמד השישי והכתר המלכותי. בכל אחד מהשטרות נראה דלת מרוקאית משמאל לדיוקן, המדגימה את המורשת האדריכלית במדינה ומסמלת את פתיחותה של המדינה.
שטרות ומטבעות שהוצאו מהמחזור
שטרות שהוצאו מהמחזור
סדרת שטרות ומטבעות במרוקו הוצאה מהמחזור. החלטה זאת של משיכת שטרות ומטבעות מהמחזור כפופה להחלטה המתקבלת בצו, ובהתאם לדרישות צו מס' 2.97.965 מיום 8 בינואר 1998 וצו 2.03.547 מיום 8 באוגוסט 2003 הוצאו השטרות והמטבעות הבאים והוחלפו:
שטרות בערך של 5 ו-10 דירהם, מהדורת 1960, שהופצו במחזור על ידי צו 2.60.153 מיום 28 במרץ 1960.
שטרות בערך של 50 דירהם, מהדורת 1965, שהופצו על פי צו מלכותי מס' 65–933 שהונפק ב-15 בדצמבר 1965.
שטרות בערך של 5 דירהם, 10 דירהם, 50 דירהם ומאה דירהם, שיצעו ב-1970, שהועברו למחזור במסגרת צו מס' 2-70-573 שהונפק ב-8 באוקטובר 1970.
חילופי השטרות הללו, שסיימו את תפוצתם החוקית ואיבדו את כוחם מאז ה-1 באפריל 1998, נמשכו ללא מגבלות במשרדי בנק אל מג'ריב עד ל-31 בדצמבר 2011.
מטבעות שהוצאו ממחזור
מטבעות בערך של דירהם כסף אחד, שיצאו ב-1960, שהועברו למחזור במסגרת צו מס' 260–726 מיום 30 באוגוסט 1960.
מטבעות בערך של דירהם כסף אחד, שיצאו ב-1965, שהועברו למחזור במסגרת צו מס' 2-65-114 מיום 30 במרץ 1965.
מטבעות של 5 דירהם, שיצאו ב-1975, שהועברו למחזור במסגרת צו מס' 360-75-2 מיום 17 ביולי 1975.
כיום
שטר 100 דירהם מתוך סדרת 2012, המלך מוחמד השישי ופרט גאומטרי המותאם מדלתות מרוקאיות
כיום קיימות מטבעות של: חצי דירהם, דירהם, חמש דירהם, 10 דירהם. ושטרות של 20 דירהם, 50 דירהם, 100 דירהם ו-200 דירהם.[5]
שערי חליפין
רפורמת משרד הכלכלה, האוצר והמינהל של מרוקו החליטה, לאחר התייעצות עם בנק אל-מע'רב, לאמץ מערכת שערי חליפין חדשה, החל מיום שני, 15 בינואר 2018, בהתבסס על קביעת שער החליפין של הדירהם בטווח תנודות של ± 2.5%, במקום הקודם ± 0.3%. המירו את שער הציר שנקבע על ידי בנק אל-מג'ריב על בסיס סל מטבעות המורכב מהיורו והדולר האמריקאי בשערים של 60% ו-40% בהתאמה.
על פי מערכת חדשה זו, בנק אל מג'ריב ימשיך בהתערבויותיו על מנת להבטיח את נזילות שוק החליפין. רפורמה זו התחילה בתנאים נוחים המאופיינים במגזר הפיננסי הלאומי האיתן וביסודות המקרו-כלכליים החזקים, במיוחד ברמה מספקת של עתודות מטבע קשות והמשך השליטה באינפלציה. הרפורמה במערכת שער החליפין נועדה לחזק את חסינות הכלכלה הלאומית מול זעזועים חיצוניים, לתמוך בתחרותיות שלה ולתרום להעלאת רמת הצמיחה. רפורמה זו אפשרה לה לעמוד בקצב השינויים המבניים שחלו בכלכלה הלאומית בשנים האחרונות, במיוחד בכל הקשור לפיזור מקורות הצמיחה, הפתיחות וההשתלבות שלה בכלכלה העולמית. הרפורמה במערכת שער החליפין, שקידשה את ההישגים שהושגו ברמת המסגרת המקרו-כלכלית והן ברפורמות המבניות והמגזריות, מייצגת את סדרת פתיחת כלכלת מרוקו. כלפי חוץ, צעד חדש בכיוון לחיזוק מעמדה של כלכלתה בשורות המדינות המתפתחות.
השנה הראשונה ליישום רפורמה זו עברה בתנאים נוחים, המאופיינת בקליטת המערכת הבנקאית למהותה ובהתאמה הדרגתית של הגורמים הכלכליים, וכן בהעמקת שוק החליפין הבין בנקאי. בנוסף, שער החליפין של דירם המשיך להשתנות בטווח הנקוב ללא התערבות הבנק המרכזי, מה שמעיד עד כמה רמתו תואמת את יסודות הכלכלה המרוקאית.
.jpg)
