דייוויד ביטי
David Beattie![]() |
|
לידה |
29 בפברואר 1924
סידני, אוסטרליה |
|---|
|
פטירה |
4 בפברואר 2001 (בגיל 76)
אפר האט, ניו זילנד |
|---|
|
שם מלא |
דייוויד סטיוארט ביטי |
|---|
|
מדינה |
ניו זילנד ניו זילנד |
|---|
|
השכלה |
|
|---|
|
בת זוג |
נורמה ביטי |
|---|
|
|
|
פרסים והוקרה |
|---|
- יועץ הממלכה (11 באוגוסט 1965)
- אביר הצלב הגדול במסדר הוויקטוריאני המלכותי (15 באוקטובר 1981)
- אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש (1 באוגוסט 1980)
- עמית מסדר שירות המלכה (6 בנובמבר 1985)
|
  |
סר דייוויד סטיוארט ביטי (באנגלית: David Stuart Beattie; 29 בפברואר 1924 – 4 בפברואר 2001) היה המושל הכללי של ניו זילנד בין השנים 1980 – 1985.
ראשית חייו
דייוויד ביטי נולד בסידני שבאוסטרליה וגודל על ידי אמו בטקפונה שבאי הצפוני של ניו זילנד. הוא התחנך בבית הספר דילוורת' שבאוקלנד.
ב-1941, בגיל 17, הוא התגייס לצבא ניו זילנד, שירת במלחמת העולם השנייה והגיע לדרגת סמל. לאחר מכן הוא עבר לחיל המילואים של הצי בדרגת סגן משנה.
שופט
לאחר המלחמה למד ביטי משפטים אוניברסיטת אוקלנד וב-1984 הוא הוסמך והחל לעבוד כעורך דין פרטי. ב-1969 הוא מונה להיות שופט בבית המשפט הגבוה לערעורים (High Court of New Zealand) וכיהן בתפקידו זה עד 1980.
הוא היה מעורב מאוד בעסקנות ספורט ושימש כנשיא הוועד האולימפי של ניו זילנד במשך 11 שנים. הוא היה נשיא האגודה האולימפית ולמשחקי משחקי חבר העמים הבריטי ב-1989 ונשיא אגודת הספורט פעמיים. פעילותו זכתה להכרה כאשר הוענק לו תואר "המסדר האולימפי" (Olympic Order). הוא היה הפטרון של איגוד הרוגבי של ניו זילנד, של התאחדות האיגרוף של ניו זילנד, של התאחדות הסקווש של ניו זילנד ושל פיקוד "לגיון אנשי הספר" (Legion of Frontiersmen) בניו זילנד. הוא היה שחקן גולף וטניס נלהב ודייג חובב.
המושל הכללי של ניו זילנד
ב-1 באוגוסט 1980 הוענקו לביטי תואר אביר מפואר במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש והזכות לשאת את התואר "הנכבד" (The Honourable) לכל ימי חייו. זמן קצר לפני מינויו לתפקיד המושל הכללי של ניו זילנד הוענק לו גם התואר אביר במסדר ג'ון הקדוש. הוא מונה למושל הכללי על ידי המלכה אליזבת השנייה בעצת ראש ממשלת ניו זילנד, רוברט מולדון ותקופת כהונתו החלה ב-6 בנובמבר 1980 ונמשכה עד 10 בנובמבר 1985.
בשיאה של פרשת ביקור נבחרת הרוגבי של דרום אפריקה בניו זילנד ב-1981, קיים ביטי פגישה עם נציגי קבוצת הלחץ "עצרו את כל הביקורים הגזעניים" (HALT). ביטי הבטיח להם לדון בסוגיה עם ראש הממשלה רוברט מולדון. הוא הושם ללעג על ידי תומכי הביקור וכתוצאה מכך סירב מולדון לשוחח עם ביטי על אודות הפגישה עם נציגי HALT.
בהזדמנות נוספת גרם ביטי למחלוקת ציבורית כאשר פגש באנשי קבוצת מחאה שניסו לעתור למלכה בחגיגות יום ואיטנגי ב-1983, לאחר שראש הממשלה סירב לקבל אותם. כתוצאה מכך, הודיע מולדון שתקופת כהונתו של ביטי כמושל הכללי לא תוארך מעבר לחמש השנים המקובלות.
צעדו השנוי במחלוקת האחרון של ביטי היה כאשר הוא ייבא שתי מכוניות מרצדס-בנץ לקראת סוף תקופת כהונתו ב-1985. באותה תקופה היה עדיין המושל הכללי פטור מתשלום מיסים, כולל על ייבוא כלי רכב. שווי הטבת המס ברכישה זו עמד על 85,000 דולר ניו זילנדי.
לאחר הבחירות הכלליות של 1984 פרץ בניו זילנד משבר חוקתי. מולדון, שמפלגתו הובסה בבחירות על ידי מפלגת הלייבור, סירב לפעול על פי הנחייתו של ראש הממשלה הנבחר, דייוויד לאני, כפי שמתבקש מבחינה חוקתית. באותה עת חשו רבים שעל מולדון לציית לדרישותיו של לאני. נאמר שביטי הציע לחברים בכירים במפלגה הלאומית של ניו זילנד שהוא יפטר את מולדון וימנה תחתיו את סגנו, ג'ים מק'לאי, כראש הממשלה זמני עד להשבעתו של לאני (מק'לאי היה אמור להחליף את מולדון כמנהיג המפלגה מאוחר יותר אותה שנה). צעד זה התברר כבלתי חיוני, שכן חברי הקבינט של מולדון איימו להדיחו בעצמם מתפקיד מנהיג המפלגה אם הוא לא יקבל את הנחיותיו של לאני.[1] המשבר הוביל לחקירה שבעקבותיה הומלץ על חקיקתו של "חוק החוקה" (Constitution Act 1986).
דייוויד ביטי מת באפר האט (Upper Hutt) שבפרברי ולינגטון בפברואר 2001.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
