ב-1966 ניצח בורן את עמיתו הדמוקרטי, ויליאם וונטלנד בבחירות המקדימות ואת קליפורד קון הבן בבחירות הכלליות על מושב בבית הנבחרים של אוקלהומה, שם הוא כיהן במשך ארבע תקופות כהונה בשנים 1967–1975. ב-1968 קיבל בורן תואר ב משפטים מהקולג' למשפטים של אוניברסיטת אוקלהומה.
בעת שכיהן בבית הנבחרים של אוקלהומה, היה בורן חבר ועדה שחקרה את אוניברסיטת אוקלהומה לאחר שהמוסד התיר למיליטנט האפרו-אמריקאי, פול בוטל (אנ'), סוציאליסט ופעיל נגד מלחמת וייטנאם, לנאום בו. במהלך כהונתו בבית הנבחרים היה בורן פרופסור באוניברסיטה הבפטיסטית של אוקלהומה.
בשנים 1963–1974 שירת בורן במשמר הלאומי של אוקלהומה. הוא הגיע לדרגת קפטן ושירת כמפקד פלוגת האספקה והשירות ה-2120 בואווקה.
מושל אוקלהומה
בורן כמושל אוקלהומה
ב-1974 התמודד בורן בבחירות למשרת מושל אוקלהומה. בהתאם לתנועות האנטי-ממסדיות שפרחו על רקע פרשת ווטרגייט, כללו מאמציו של בורן את "בריגדת הטיאטוא של בורן" (Boren Broom Brigade), שהמחישה את מחויבותו "להדיח את המשמרת הישנה" וליצור רפורמות יסודיות בממשלת המדינה.[1]
בורן וקלם מקספאדן הביסו את המושל המכהן דייוויד הול בבחירות המקדימות ועברו להתמודד זה נגד זה בסיבוב ההצבעה השני של המפלגה הדמוקרטית. בסיבוב השני הביס בורן את מקספאדן ולאחר מכן ניצח גם את מועמד המפלגה הרפובליקניתג'ים אינהוף בבחירות הכלליות. באופן מקרי, אינהוף יחליף לימים את בורן בסנאט של ארצות הברית, כאשר ייבחר בבחירות המיוחדות של 1994 שנערכו לאחר התפטרותו של בורן מהסנאט.
במהלך כהונתו כמושל פעל בורן לטובת ביטול מס ירושה על רכוש שהורישו נפטרים לבני או בנות זוגם, להפחתת שיעור מס ההכנסה המדינתי, לשיפורים במערכת ביתי הסוהר המדינתית בעקבות המהומות בבית הסוהר המרכזי של המדינה ב-1973, וביטולן של יותר ממאה סוכנויות, נציבויות וועדים. בורן משך את תשומת הלב הלאומית במהלך משבר האנרגיה העולמי, כאשר הוא טען לטובת ביטול הרגולציה הלאומית על מחירי הגז הטבעי.
מערכת הבחירות לסנאט
ב-1978 בחר בורן שלא להתמודד על כהונה שנייה כמושל, ותחת זאת התמודד בבחירות על המושב בסנאט של ארצות הברית שאויש עד אז על ידי דיואי ברטלט. בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית הוא זכה ב-46 אחוזים מהקולות כשהשני אחריו היה אד אדמונדסון שזכה ב-28 אחוזים. בסבב ההצבעה השני ניצח בורן את אדמונדסון, ולאחר מכן ניצח בבחירות הכלליות את רוברט קאם, לשעבר נשיא אוניברסיטת המדינה של אוקלהומה.
במהלך מערכת הבחירות, בעודו מכהן כמושל, אדמונדסון, שהיה יריבו המרכזי בבחירות המקדימות, כינה את בורן "רפובליקני", זאת על רקע מדיניותו של בורן כמושל לבטול מס הירושה על ירושות בין בני זוג. יריב נוסף של בורן היה אנתוני פוינטס, שהתמודד תחת שם בדוי, התמודד עם האשמות על זיופים והאשים את בורן בהיותו הומוסקסואל. לאחר ניצחונו בבחירות, נשבע בורן אמונים על ספר התנ"ך המשפחתי, והכריז "יודע אני מהם הומוסקסואלים וביסקסואלים. ואני מוסיף ונשבע שאני לא הומוסקסואל או ביסקסואל. ואני מוסיף ונשבע שמעולם לא הייתי הומוסקסואל או ביסקסואל. ואני מוסיף ונשבע שמעולם לא הייתי מעורב בפעילויות הומוסקסואליות או ביסקסואליות ולא הסכמתי להן".[2]
בזשל המתקפות האישיות הללו, תיאר העיתון וושינגטון פוסט את המרוץ כ"קרב יריות של ביב שופכין" (Gutter Shootout).[3]
סנאטור
בורן כסנאטור
בסנאט נודע בורן כאיש מרכז המפה הפוליטית, כאיש האגף השמרני של המפלגה הדמוקרטית וכבן חסותו של הסנאטור מטקסס, לויד בנטסן, ולעיתים קרובות יישר קו עם הסנאטורים הדמוקרטים הדרומיים סאם נאן מג'ורג'יה והאוול הפלין מאלבמה. הוא היה תומך נלהב של פעולות קיצוץ במיסים באופן נרחב כאבן היסוד של המדיניות הכלכלית. הוא התנגד למס שהוטל על רווחי תעשיית הנפט, שבוטל ב-1988.בנקודת זמן מסוימת, לא הפיק מס זה הכנסות כלל, ועדיין נדרשו חברות הנפט להגיש דיווחים, ושירות הכנסות הפנים הוציא 15 מיליון דולר בשנה על פעולות גביית המס. בורן אמר על מס זה: "כל עוד מס זה לא נגבה, הדרישות החשבונאיות מיותרות. הן מהוות טרדה קשה למגזר הפרטי וגורמות לעלות מיותרת למשלם המיסים".[4]
במאמר שנוי במחלוקת בניו יורק טיימס הביע בורן חרטה על הצבעתו לאישור מינויו של שופט בית המשפט העליוןקלרנס תומאס. בגלל הצהרה זו, בין השאר, החל העיתון הגדול ביותר באוקלהומה, The Oklahoman, למתוח על בורן ביקורת, לאחר שלאורך כל הקריירה שלו הוא תמך בו.[8]
התנגדותו ב-1993 להצעת חוק מס האנרגיה, שהוצע על ידי ממשל קלינטון כאמצעי לריסון הגרעון והפחתת הזיהום, גרמה לכישלון הצעת החוק.
כיושב ראש ועדת המודיעין של הסנאט, קידם בורן את יצירת הקונצנזוס ואת התמיכה של שתי המפלגות ביוזמת מחלקת המדינה בקידום הדמוקרטיה בארצות חוץ שסייעה לשחרורו של נלסון מנדלה. בורן זכה לשבחים מפי מנדלה בשידור מיוחד ברשת ABC, שבו הוזכר שחרורו ההיסטורי של מנדלה מהכלא בדרום אפריקה במהלך ביקורו הראשון של מנדלה בארצות הברית לאחר שחרורו, הוא היה אורחם של בורן ושל רעייתו מולי.[9][10]
ב-1994 התפטר בורן מהסנאט כדי לקבל על עצמו את המינוי כנשיאאוניברסיטת אוקלהומה. נכון ל-2021 הוא הדמוקרט האחרון שייצג את אוקלהומה בסנאט.
במרץ 2015 נחשפה הקלטה של חברי אחוות סיגמה-אלפא-אפסילון באוניברסיטת אוקלהומה, בה הם שרו שרו שיר שהביע זלזול גזעני, בו הוזכר כינוי הגנאיכושי, והוא כלל התייחסות למעשי לינץ' ולהפרדה גזעית. כנשיא האוניברסיטה הופיע בורן בתקשורת הארצית וגינה את ההתנהגות הזאת, הרחיק שניים מחברי האחווה מהאוניברסיטה, ובגיבוי המטה הלאומי של האחווה, הורה על סגירת הסניף שלה באוניברסיטת אוקלהומה. הוא גם פתח תוכנית לימודי חובה לרב-גוניות לכלל תלמידי הקמפוס.[12] כמה מומחי משפט טענו שהרחקתם של שני הסטודנטים לא הייתה ראויה, שכן התבטאותם, גם אם היא פוגענית, מוגנת על ידי התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.[13] מנגד, טענו מומחים אחרים שהרחקת הסטודנטים התבססה על קוד ההתנהגות של האוניברסיטה ולא סתרה את חופש הביטוי.[14]
חקירה על הטרדות מיניות
ב-13 בפברואר2019 דווח שאוניברסיטת אוקלהומה שכרה את שירותי משרד עורכי הדין ג'ונס דיי לחקור האשמות נגד בורן על התנהלות בלתי ראויה באוניברסיטה. האוניברסיטה, ובמיוחד מועצת הנגידים שלה לא הסכימו לפרט אם החקירה היא אישית נגד בורן, או לפרט את מסגרת הזמן שלה, ותחת זאת התייחסו אליה כחקירה אישית מתמשכת.[15] את החקירה הפלילית ניהלה לשכת החקירות של אוקלהומה, והיא הסתיימה לאחר שנה ללא כל אישומים.
שישה עדים תיארו מקרים של הטרדה מינית מצד בורן זמן קצר לאחר תום תקופת כהונתו בת 24 השנים כנשיא האוניברסיטה.[15][16][17] מועצת הנגידים של האוניברסיטה קיבלה באפריל 2019 את תוצאות החקירה הפלילית שהסתיימה ללא המלצות לכתב אישום. רק חלקים מהדוח הותרו לפרסום, בהם הוכרה עדותו של תלמיד האוניברסיטה לשעבר ג'ס אדי כמהימנה על ידי משרד עורכי הדין, אף על פי שאדי הודה שהוא "קרא לבורן באופן אישי לפצותו כספית לאחר הדיווח הראשון על החקירה". החלק של הדוח בן ארבעת הדפים שהותר לפרסום התייחס לשישה עדים שדנו ביחסיהם עם בורן.[18] יורשו של בורן כנשיא האוניברסיטה, ג'ים גלוגלי, שהורה על עריכת החקירה נגד בורן, התפטר ב-12 במאי2019 לאחר עשרה חודשים בתפקיד.[19][20]
החקירה נועדה לבדוק לכאורה אם בורן הטריד מינית עובדים או סטודנטים של האוניברסיטה במהלך כהונתו כנשיא המוסד. ההאשמות צצו על רקע מסע גיוס כספים של בורן בסתיו 2010 ליוסטון, לשם הוא הגיע במטוס פרטי ועל אירועים בבתי מלון שם. במהלך החקירה, העלה בוגר האוניברסיטה ועוזר ההוראה לשעבר של בורן ג'ס אדי האשמות בראיונות בתקשורת על התנהלות מינית בלתי ראויה של בורן.[21][22] בורן הוציא באמצעות עורך דינו הכחשה גורפת על כל התנהלות בלתי ראויה או פעילות בלתי חוקית.[17]
עורך דינו של בורן הצהיר שהחקירה היא "לא חיפוש אובייקטיבי אחר האמת",[23] ושהיא ניסיון לרצח אופי של בורן ללא בסיס עובדתי, והוסיף ש"בורן לא היה מודע לכל ההאשמות עד אשר שמע עליהם בתקשורת".[24] פרקליטו של בורן גם ציין שהנשיא המכהן של האוניברסיטה, ג'יימס גלוגלי, הורה לסגן נשיא האוניברסיטה להעביר לבורן הודעה ש"אני בן הבליעל הגרוע ביותר שהוא נתקל בו אי פעם, ואם אתקל בו אי פעם, אהרוס אותו", לאחר שבורן הגיב על טענה של גלוגלי שבורן הותיר את מצבה הפיננסי של האוניברסיטה באי-סדר.[25][26]
באפריל 2019 קיבלה מועצת הנגידים של האוניברסיטה את תוצאות החקירה, ואף על פי שהם לא פרסמו את הממצאים, תיארה יושבת ראש המועצה את החקירה כ"הוגנת, בלתי משוחדת, יסודית ואובייקטיבית".[27] מאשימו של בורן, ג'ס אדי, הודה בכך שביקש מבורן פיצוי כספי לאחר תחילת החקירה.[28] אדי מצידו קרא לפרסום מלא של דוח החקירה.[29]
בורן נחשב כמורה דרכו של ראש ה-CIA לשעבר ג'ורג' טנט עוד מימיו כיושב ראש ועדת המודיעין של הסנאט. בבוקרו של 11 בספטמבר2001 סעדו השניים יחדיו כאשר נקרא טנט להגיב על פיגועי 11 בספטמבר. בורן אמר שבשבועות שלפני פרוץ מלחמת עיראק במרץ 2003 הוא הזהיר את טנט שמאחר שהוא לא היה חבר במעגל היועצים הקרוב של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, יהפוך אותו הבית הלבן לשעיר לעזאזל אם העניינים בעיראק ישתבשו באופן משמעותי. "אמרתי לו ששמו יוקף בעיגול אם משהו ישתבש", אמר בורן.[31]
ביוני 2007 טען בעל הטור הפוליטי השמרן רוברט נובאק שבורן נפגש עם ראש עיריית ניו יורקמייקל בלומברג כדי לדון עמו על אפשרות של מסע בחירות מטעם מפלגה שלישית. זמן קצר קודם לכן עזב בלומברג את המפלגה הרפובליקנית, וצצו השערות שהוא דן עם בורן על האפשרות שהוא יצטרף עליו כעמית למרוץ.[32] בכל אופן, באפריל 2008 הביע בורן את תמיכתו במועמד הדמוקרטים לנשיאות ברק אובמה. באותה שנה הוציא בורן ספר בשם "מכתב לאמריקה" (A Letter to America).[33]
בורן שימש יחד עם הסנאטור לשעבר צ'אק הייגל כיושב ראש שותף של המועצה המייעצת לנשיא למודיעין הבלתי מפלגתית תחת הנשיא אובמה.[34] הוא חבר בוועד הכבוד של "האגודה הלאומית לליגות דיבייט עירוניות" (National Association for Urban Debate Leagues).[35] ב-1988 הוכנס בורן להיכל התהילה של אוקלהומה.[36]
חיים אישיים
ב-1968 נשא בורן לאישה את ג'אנה ליטל, בתו של המועמד בבחירות למשרת מושל אוקלהומה של 1970, רעואל ליטל. לשניים נולדו שני ילדים והם התגרשו ב-1976. ב-1977 הוא נישא בשנית לשופטת המחוזית מולי ו. שי. הייתה זו הפעם הראשונה שמושל אוקלהומה התחתן בעת כהונתו. שי הייתה בת העיר אדה שבאוקלהומה ובוגרת אוניברסיטת איסט סנטרל ואוניברסיטת אוקלהומה, שם היא קיבלה את התואר שלה במשפטים. היא הייתה עורכת דין במגזר הפרטי במשך שנתיים עד אשר מונתה כשופטת.
משפחתו של בורן היא משפחה בולטת בחיים הפוליטיים של אוקלהומה. אביו של בורן, לייל בורן, כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1937–1947. בנו של בורן, דן בורן, כיהן בבית הנבחרים בשנים 2005–2013. בתו של בורן, קארי, היא שחקנית לשעבר וכיום בעלת תפקיד ניהולי בדיוקסיה האפיסקופלית של דאלס. בורן הוא דודן מדרגה ראשונה של הזמר, היוצר והשחקן הויט אקסטון (אנ'), שנודע בעיקר בשל שירו Joy to the World.[37]
.png)
