הציור, בגודל 138X138 סנטימטר, בוצע בטכניקה של צבעי שמן וזהב על קנבס בסגנון היוגנדסטיל, ומרובה בעיטורים מורכבים. העבודה על הציור נמשכה כ-3 שנים. במבט הראשון בולטת הדומיננטיות של הראש והידיים בפינה הימנית העליונה. הקומפוזיציה מחולקת לשני חלקים אנכיים, כאשר הימני מלא בתוכן והשמאלי ריק כמעט לגמרי. פניה של הדמות מובלטים באמצעות שיער שחור ושפתיים אדומות על רקע עור פנים חיוור במיוחד.
היסטוריה
הדיוקן השני, 1912
היצירה הוזמנה מקלימט על ידי התעשיין ואיל הסוכר היהודי פרדיננד בלוך-באואר. אדלה, בתו של הבנקאי מוריץ באואר, הייתה בת 26 באותה העת. בשנת 1912 הזמין מקלימט פורטרט נוסף של אשתו.
אדלה נפטרה בשנת 1925, וקבעה בצוואתה כי עם מותו של בעלה, תועבר התמונה לרשות הגלריה האוסטרית לאמנות בארמון בלוודר. לאחר הכיבוש הנאצי של אוסטריה נאלץ בעלה לברוח לשווייץ, וכל רכושו, כולל התמונה, הוחרם. בשנת 1945 קבע בלוך-באואר את אחייניו כיורשי כל רכושו, אולם ממשלת אוסטריה טענה כי על פי צוואתה של אשתו המנוחה, על הציורים לעבור לחזקתה.
המאבק המשפטי
לאחר מאבק משפטי שהתנהל בארצות הברית ובאוסטריה נקבע כי אחת היורשות, מריה אלטמן, היא הבעלים הבלעדית של היצירה ושל עוד ארבע יצירות נוספות של קלימט ובהן גם "הדיוקן השני של אדלה בלוך באואר".
לאחר קביעה זו נשלחו התמונות לארצות הברית והוצגו בלוס אנג'לס.
באותה השנה נמכר הפורטרט השני של אדלה בלוך-באואר משנת 1912 לרוכש אנונימי תמורת 88 מיליון דולר. משנת 2014 הוא מושאל לזמן ארוך, ומוצג במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. מבקר האמנות הראשי של "הניו יורק טיימס" מייקל קימלמן טען כי מוטב היה שהיורשים יתרמו אחת או יותר מהיצירות למוסד ציבורי, או ימכרו אותן למוזיאון במחיר מוזל[1].
בקולנוע
סיפורה של מריה אלטמן ומאבקה המשפטי להשבת התמונות לבעלותה מוצג במספר סרטים דוקומנטריים:
"משאלתה של אדלה" (Adele's Wish) משנת 2008 הכולל ראיונות עם אלטמן עצמה ומומחים שונים.
"גניבת קלימט" (Stealing Klimt) משנת 2007 הכולל גם הוא ראיונות עם אלטמן ואחרים שהיו מעורבים במאבקה.
"אונס אירופה" (Rape of Europa) משנת 2006 העוסק בשוד האומנות הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה.
"האישה בזהב" (Woman In Gold, 2015), סרטו של הבמאי סיימון קרטיס, בכיכובם של הלן מירן בתפקיד מריה אלטמן וראיין ריינולדס כעורך דינה[2], המבוסס על ספרה של אן-מארי אוקונור. פרקליטהּ של מריה אלטמן, א. רנדול שנברג, הסביר בהרצאותיו לציבור את גלגולי התביעה המשפטית להשבת הציור לבעליו, ותיאוריו אינם זהים לגמרי לאלה שהוצגו בסרט[3].
אן-מארי אוקונור, האשה בזהב: הסיפור המופלא של יצירת המופת של גוסטב קלימט "דיוקן אדלה בלוך באואר" (מאנגלית: יוני רז פורטוגלי), תל אביב: הוצאת פן/ידיעות ספרים, 2013
