דיוויזיית השריון ה-7 של הצבא הבריטי הייתה דיוויזיית שריון בריטית אשר לחמה במלחמת העולם השנייה.
היסטוריה
מלחמת העולם השנייה
ב-27 באוקטובר 1938 נשלח פרסי הוברט למצרים, והקים שם את "הדיוויזיה הניידת", שנועדה להוות כוח נייד למקרה שתפרוץ מלחמה באזור. באמצע 1939 שונה שמה לדיוויזיית השריון, וב-16 בפברואר 1940 שונה שמה לדיוויזיית השריון השביעית. לאחר הכרזת המלחמה האיטלקית הוכפפה הדיוויזיה לכוח המדבר המערבי בפיקודו של ריצ'רד אוקונור, ובפברואר 1941 הביסה את הכוחות האיטלקיים במהלך מבצע מצפן. בשנים שלאחר מכן לחמה הדיוויזיה בקרבות המערכה במדבר המערבי כחלק מהארמייה השמינית, ובכלל זה בקרב אל עלמיין הראשון וקרב אל עלמיין השני. במהלך הקרב נפצע מפקד הדיוויזיה ג'ון הארדינג, והוא הוחלף על ידי ג'ורג' ארסקין. לאחר מכן לחמה הדיוויזיה בקרבות המערכה בתוניסיה, ובינואר 1943 כבשה את טריפולי וערכה בה מצעד ניצחון. לאחר מכן השתתפה הדיוויזיה בפלישת בעלות הברית לאיטליה, ולאחר מכן הוחזרה הדיוויזיה לבריטניה על מנת להתכונן לקראת הפלישה לנורמנדי, שם היא צוידה בטנקי קרומוול.
ב-7 ביוני 1944 נחתה הדיוויזיה בחופי נורמנדי, והיא לחמה בקרבות המערכה בנורמנדי, ובכלל זה במהלך הקרב על קן וקרב פאלז. במהלך המערכה בנורמנדי ביוני ויולי 1944, מפקד הארמייה הבריטית השנייה, לוטננט גנרל מיילס דמפסי, לא התרשם מביצועיה של דיוויזיית השריון השביעית ומפקד הקורפוס ה-8, ריצ'רד אוקונור, טען כי הדיוויזיה התנהלה במהלך מבצע גודווד בצורה זהירה יתר על המידה.[1] זמן קצר לאחר מכן, במהלך מבצע בלוקאוט, דיוויזיית השריון השביעית לא הצליחה להשיג את מטרותיה וארסקין פוטר והוחלף על ידי ג'רלד לויד-ורני. בספטמבר 1944 השתתפה הדיוויזיה בשחרור בלגיה, ומאוחר יותר השתתפה הדיוויזיה בקרבות בגרמניה עד סוף המלחמה.
ביולי 1945 עברה דיוויזיית השריון השביעית לברלין, שם השתתפה במצעד הניצחון של ברלין בשנת 1945, לצד חיילים אמריקאים, צרפתים ורוסים. בין הצופים הרבים במצעד היו וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, שהיה חביב במיוחד על הדיוויזיה, פילדמרשל סר אלן ברוק, ראש המטה הכללי הקיסרי ופילדמרשל סר ברנרד מונטגומרי, מפקד קבוצת הארמיות ה-21.
לאחר המלחמה
הדיוויזיה נותרה בגרמניה כחלק מכוחות הכיבוש, ובשנות ה-50 הייתה כחלק מארמיית הריין הבריטית שעמד במשמר נגד ברית ורשה. בשל צמצומי הצבא הבריטי, באפריל 1958 פורקה הדיוויזיה. עם זאת, המסורות והכינוי האיקוני ("חולדות המדבר") של הדיוויזיה נשמרו על ידי החטיבה המשוריינת ה-7 שהייתה חלק מהדיוויזיה המשוריינת הראשונה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
