בשנת 1978 השחיין וולטר פוניש מארצות הברית בן 65, הצליח לראשונה לשחות את המרחק בין קובה לפלורידה בעזרת כלוב נגד כרישים ועם סנפירים, במשך 33 שעות.
בשנת 1997 השחיינית סוזי מרוני מאוסטרליה בת 22, הצליחה לשחות את המרחק עם כלוב נגד כרישים, המספק מחסום נגד גלים ובעיות נוספות של מזג אוויר, במשך 25 שעות[1].
ביוגרפיה
ניאד נולדה בניו יורק בשם דיאנה סניד, לברוקרמניות, ויליאם סניד ולוסי קארטיס, ולוסי וינסלו קרטיס. אביה נפטר בהיותה בת 3 ואמה התחתנה עם מפתח קרקעות יווני, אריסטוטל ניאד, שאימץ אותה. משפחתה עברה לפורט לודרדייל שבפלורידה. ניאד שהייתה הכוכבת של קבוצת השחייה בבית ספרה, סיפרה בריאיון כי במאי 1964 נאנסה על ידי ג'ק נלסון - מאמן השחייה שלה, מספר רב של פעמים.
ניאד ניסתה לשחות מקובה לפלורידה 5 פעמים, וכשלה ב-4 מהם. הניסיון הראשון החל בשנת 1978 עם כלוב נגד כרישים. בגיל 30 פרשה ניאד משחייה ופתחה בקריירה טלוויזיונית מוצלחת. לאחר כ-30 שנה החליטה לנסות שוב, פעמיים בשנת 2011, בראשון היא הפסיקה בשל כאב בכתף והתקף אסתמה ובשני היא הותקפה על ידי נחיל של זן המדוזות הארסיות ביותר באוקיינוס. הניסיון הרביעי נערך ב-18 באוגוסט 2012 והופסק בשל סופת ברקים.
הניסיון החמישי לשחות מקובה לפלורידה החל ב-31 באוגוסט 2013. ניאד חבשה מסיכת סיליקון מיוחדת נגד ארס המדוזות הקטלניות. הניסיון הסתיים בחופי קי וסט ב-2 בספטמבר 2013, לאחר 53 שעות. מיד לאחר המשחה הועלו ספקות ביחס לכשירותו של המשחה על ידי שחייני מרתון פעילים ומנהלים באיגודים הרשמיים והצוות של ניאד התבקש להציג נתונים המאמתים את הצלחת המשחה ועמידתו בכל חוקי שחיית המרתון. בשנת 2022 התפרסם דו"ח מקיף על ידי איגוד שחיית המים הפתוחים העולמי (WOWSA) בו נקבע כי לא ניתן לאשר את המשחה כמשחה תקני ללא תמיכה[2].
חמשת ניסיונותיה של ניאד לשחות מקובה לפלורידה מתועדות בסרט התיעודי אל החוף האחר.
