נולד לרב שלמה ולמלכה[2] וגדל במשפחה שהתנגדה לחסידות. למרות זאת, נמשך בצעירותו לחסידות.
הרב בידרמן נחשב לדמות עממית. נהג להתבודד. התפרסם כמי שהדגיש את ערך אהבת ישראל. הפולקלור החסידי מספר כי לאחר נישואיו החזיק בבעלותו חנות קטנה לממכר מלח, שהייתה פתוחה מדי יום לשעה קלה, שהספיקה לו למחייתו, ולאחר מכן היה סוגרה, מחשש שמא יפגע בפרנסת מתחריו[3]. כן נודע בחמלתו על בעלי חיים, ומסופר שבעת היריד היה הולך להשקות את הסוסים הצמאים שבעליהם היו עסוקים בשוק. מסופר כי אמר פעם לעגלון שהכה את סוסו כי לאחר מיתתו הסוס יתבע אותו לדין בבית דין של מעלה: "האם לא תבוש לעמוד בדין עם סוס?!".
הרב דוד בידרמן לא חיבר ספר. מעט מדברי תורתו מובא בספרי חסידות שונים. הסיפורים והאגדות עליו כונסו בספר "מגדל דוד" (פיוטרקוב ה'תר"צ) וכן בספרים "ליקוטי דברי דוד", "קודש הילולים" ו"פרי קודש הילולים". תולדותיו מובאות בספר "תפארת בית דוד". מחבר שלושת הספרים הוא הרב משה יאיר וינשטוק.
^בספר מגדל דוד (עמוד י"א) מסופר שפעם כאשר בא בבוקר וראה שחנותו של המתחרה עדיין סגורה מיהר להקיצו באמרו: "מהר, הלא הקונים מתחילים כבר לבוא, מה לך ישן?".
.jpg)
