גרילה גירלז בהופעה (באנגלית: Guerrilla Girls on Tour) הוא הופעות תיאטרון אנונימיות[1], שמטרתה לפתח פעילות מחזות חברתית, אמנות רחוב. התיאטרון פונה לפמיניזם ולהיסטוריה של נשים. המופע נוצר כאשר גרילה גירלז המקוריות התחלקו לשלוש קבוצות נפרדות ב-2001. הפעילות התפרסו בסיור על פני 17 מדינות ו-39 מדינות בארצות הברית עם ההצגה "פמיניסטיות מצחיקות", "אם אתה יכול לסבול את החום: היסטוריה של נשים ואוכל", "שקט זה אלימות" ו"היסטוריה של נשים בתיאטרון".
רקע
גרילה גירלז בהופעה היא אחת משלוש קבוצות שנוצרו כאשר הגרילה גירלז המקוריות התפצלו בשנת 2001. שתי הקבוצות האחרות הן גרילה גירלז בע"מ, וגרילה גירלז פס רחב.
מאז היווסדן גרילה גירלז בהופעה פיתחו טכניקת ביצוע פמיניסטית המשלבת מערכונים, אימפרוביזציה, ריקוד, פרודיה וקומדיה, ביחס לנושאים מגוונים כולל ערך עצמי, דימוי גוף, תעשיית היופי וסוגיות אחרות של נשים. טכניקת התיאטרון הפמיניסטית נשענת בכבדות על השתתפות הקהל ואינטראקטיביות. הן מערבות את הקהל במשימות והשתתפות על הבמה.
עטיפת הספר Un/Masked:Memoirs of a Guerrilla Girl on Tour
כמו הגרילה גירלז המקוריות, שנוסדו ב-1985, כל חברה בגרילה גירלז בהופעה מבצעת שימוש בשם של אישה אמנית שמתה ולובשת מסכה כדי להסתיר את זהותה האמיתית. הקבוצה כוללת בין 20 ל-30 נשות מקצוע: שחקניות, במאיות, מעצבות, מפיקות, ומנהלות תיאטרון. הופעותיהן של הגרילה גירלז בהופעה סוקרו ב"וילג' ווייס", "BackStage", "Mother Jones", בניו יורק טיימס ועוד, והופעותיהן שודרו במגוון תוכניות רדיו וטלוויזיה, כולל בטקס פרסי הטוני.
רפרטואר ההופעות
לגרילה גירלז בהופעה מספר הופעות משתנות[1] ברפרטואר, ביניהן: "Feminists Are Funny" (פמיניסטיות מצחיקות), "Silence Is Violence" (שתיקה היא אלימות), "The History of Women in Theatre: Condensed" (היסטוריה של נשים בתיאטרון: מצומצמת) וכן "If You Can Stand The Heat: The History Of Women And Food" (אם אתה יכול לסבול את החום: ההיסטוריה של נשים ואוכל).
"Feminists Are Funny" מתייחסת באופן הומוריסטי להיסטוריה הפמיניסטית, וכן להיסטוריה של המופעים של הגרילה גירלז בפרט, ומציגה פוסטרים ומחאות רחוב של הקבוצה. היא מסקרת אי-שוויון מגדרי בעולם התיאטרון, וכן סוגיות עכשוויות כמו הזכות להפלות, המלחמה בעיראק, ייצוג נשים בממשלה, סחר בנשים ואלימות נגד נשים - אבל הכל בגישה קומית. בכל מקום שבו הן מופיעות, חברות הקבוצה חוקרות את המצב המקומי וכוללות סוגיות וסטטיסטיקות מקומיות לגבי נשים ואמנות במופע.
"Silence Is Violence" מוסיפה לאלמנטים הכלולים ב"Feminists Are Funny" 30 דקות של סטטיסטיקות ואסטרטגיות למאבק באלימות נגד נשים. המופע כולל דרמטיזציה של אונס בין מכרים, והדרכה לקהל כיצד להציב גבולות ולהימנע ממצבים מסוכנים.
"The History of Women In Theatre: Condensed" חושפת היסטוריה גנוזה של נשים בעולם התיאטרון הבינלאומי, כולל נשים שעבודתן הייתה פורה ומוצגת במשך שנים, אך לא נרשמו מעל דפי ההיסטוריה של התיאטרון, או קיבלו הכרה ביחס לפועלן.
"If You Can Stand the Heat: The History of Women and Food" חוקר באופן הומוריסטי את היחס של נשים לאוכל, כולל היסטוריה של תפקידי מגדר ביחס לאוכל, הבדלים תרבותיים מאזורים גאוגרפיים שונים, וכן תזונה ונושאים כמו אספקת המזון הגלובלית.
"Act Like a Feminist Artist" (התנהגי כמו אמנית פמיניסטית) הוא לא קומדיה, אלא דיון אינטראקטיבי עם הקהל, בו חברת הלהקה "אפרה בהן" (שם במה) מדברת על 20 שנים של אקטיביזם עממי והתגובות לפעילות - שלעיתים קרובות אלימות מאוד, וכוללות איומי מוות, איומי אונס, וכן הלאה. היא משוחחת גם על האתגרים "שמבפנים", כאשר לא תמיד הפעילות מסכימות אחת עם השנייה או פועלות למען אותן המטרות.
בנוסף להופעותיהן, חברות הלהקה אף מעבירות הרצאות על מגוון נושאים, ובעיקר כיצד לשלב אמנות ואקטיביזם.
באתר האינטרנט של הלהקה ניתן למצוא חומרים מכל הופעותיהן ברחבי עולם, וכן שתי רשימות: רשימת גינוי של תיאטראות שאינן מעלות מחזות מאת נשים, ורשימת תשבחות של תיאטראות שכן מעלות יצירות של נשים.
תיק העבודות שלהן נאסף על ידי מוזיאונים ואספני אמנות כגון אוסף לינדה לי לאמנות נשים, האקדמיה לאמנויות בפנסילבניה והגלריה הלאומית של קנדה.
ב-2010 זכתה גרילה גירלז בהופעה בפרס יוקו אונו לאומץ באמנות.
ספר זכרונות
ב-2016, יצא ספר זכרונותיה של פעילת הגרילה גירלז בהופעה, דונה קאז. שם הספר "UN/MASKED: Memoirs of a Guerrilla Girl on Tour", והוא חושף את הביוגרפיה האישית של קאז בנוסף לקורות להקת התיאטרון, ובו קאז מספרת כיצד שרדה מערכת יחסים מתעללת עם השחקן ויליאם הרט, וכאקט של העצמה פמיניסטית הצטרפה למאבק, חבשה מסיכת גורילה, ואמצה את שם הבמה/אקטיביזם "אפרה בהן", המחזאית והמשוררת הבריטית מהמאה ה-17. קאז היא הגרילה גירל הראשונה לחשוף את זהותה. ספרה זכה לביקורות חיוביות[3].
