מרגרט ברגמן נולדה וגדלה בלאופהיים שבדרום גרמניה, בתם של פאולה (שטרן) ומקס ברגמן, ספורטאי ואיש עסקים.
שיאנית גרמניה
לוח זיכרון בבית מספר 77 ברחוב Rudolstädter Strasse, ברלין-וילמרסדורף
באליפות דרום גרמניה שנערכה בשנת 1931 זכתה ברגמן במדליית זהב בשיא גרמניה חדש של 1.51 מטר. עם עליית הנאצים לשלטון, היא סולקה מקבוצתה בשל היותה יהודייה ולכן הוריה שלחו אותה לבריטניה. בשנת 1934 היא זכתה באליפות בריטניה בקפיצה לגובה בשיא אישי חדש של 1.55 מטר[3].
מאחר שהיו קריאות בעולם לחרם על אולימפיאדת ברלין (1936) בשל יחסה הגזעני של גרמניה כלפי היהודים והמדיניות של הרייך השלישי, ממשלת גרמניה רצתה שברגמן תחזור למולדתה על מנת להציג את המדינה כמדינה ליברלית וסובלנית כלפי היהודים לקראת המשחקים. בני משפחתה, שנשארו בגרמניה, קיבלו איום על חייהם אם היא לא תחזור. לבסוף, היא חזרה לגרמניה וזכתה באליפות וירטמברג שנערכה באולם בקפיצה לגובה בשנת 1935 בתוצאה של 1.55 מטר.
חודש לפני פתיחת המשחקים, במבחנים של גרמניה למשחקים האולימפיים שנערכו בשטוטגרט ב-27 ביוני1936, היא זכתה במקום הראשון בקפיצה לגובה תוך כדי השוואת השיא הלאומי בתוצאה של 1.60 מטר. שבועיים לפני פתיחת האולימפיאדה, היא קיבלה מכתב מרשויות הספורט הגרמנים שהיא סולקה מהנבחרת הלאומית למשחקים ושיאה נמחק מטבלת השיאים. היא הוחלפה על ידי דורה רטיין שסיימה במקום הרביעי במשחקים ומאוחר יותר התגלה שרטיין היא גבר שגדל כאישה.
אלופת ארצות הברית
בשנת 1937 היגרה ברגמן לארצות הברית והתגוררה בניו יורק. היא נישאה לד"ר ברונו למברט. אותה שנה, באליפות ארצות הברית היא זכתה בשתי מדליות זהב, בקפיצה לגובה בתוצאה של 1.51 מטר ובהדיפת כדור ברזל בתוצאה של 11.45 מטר[1]. שנה לאחר מכן, היא זכתה במדליית זהב בקפיצה לגובה בתוצאה של 1.57 מטר והגנה על תוארה וסיימה במקום שלישי בהדיפת כדור ברזל[2]. היא פרשה מספורט תחרותי עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ובשנת 1942 קיבלה את אזרחותה האמריקאית.
בספטמבר 2009 יצא לאקרנים הסרט "ברלין 36" (אנ') המספר את סיפור חייה של ברגמן. ב-23 בנובמבר אותה שנה שיאה הגרמני בקפיצה לגובה (1.60 מטר) הוכר רשמית והושב לטבלת השיאים הלאומית של גרמניה.
_Gretel_Bergmann.JPG)
