נישא להגר, בת כפר סאלד, שאותה פגש במהלך שירותו הצבאי בעת ששירתה כקצינת ח"ן, ולזוג נולדו שמונה ילדים. נמנה עם מייסדי ההתנחלות איתמר, והיה יושב-ראש המזכירות והמזכיר של היישוב בשנים הראשונות לקיומו. שנים רבות היה רכז הביטחון ביישוב, עד שהתמנה לפקח קרקעות.
בארבע שנותיו האחרונות שימש קב"טמועצה אזורית שומרון. במהלך עבודתו הקפיד לנוע בין היישובים ביום ובלילה כדי להשרות ביטחון על התושבים. סירב ללבוש אפוד מגן בטענה שאינו רשאי לקחת לעצמו אפוד מגן בעוד לחלק מעובדי המועצה אין אפודים.
כחודש וחצי לפני מותו נפצע זר בפיגוע ירי בצומת יצהר, והתאושש ושב לעבודתו זמן מה לפני הפיגוע שבו נהרג.
חוות גלעד הקרויה של שמו של גלעד זר, 12 ביוניתצפית מרמת גלעד לבית הוריו של גלעד זר
הפיגוע שבו נרצח זר היה בכביש עוקף שכם מדרום, באזור צומת ג'ית, סמוך לקדומים. הפיגוע אירע מעט אחרי השעה 07:00 בבוקר. מבדיקות צה"ל עולה כי רכב הביטחון שבו נהג זר ספג מטח יריות של עשרות כדורים. ככל הנראה, התקרבו המחבלים הפלסטינים למכוניתו לאחר מטח הירי וירו בו שוב, בראש ובחזה, מספר פעמים, לווידוא הריגה. גדודי חללי אל-אקצא, הזרוע הצבאית של הפת"ח, נטלו אחריות לירי.
זר הובא למנוחת עולמים בבית העלמין קרני שומרון. בשבעה הגיע ראש הממשלה אריאל שרון, לביקור תנחומים בבית משפחת זר. הביקור צולם על ידי צלם מטעם המשפחה ושודר לאחר מכן בטלוויזיה.
ביישוב רבבה נקראת על שמו השכונה הדר גלעד המונה כ-60 יח"ד.
בסניף שיכון שבפתח תקווה הקימו חברי סניף בני עקיבא גרעין על שמו, הפועל למען צדק חברתי בעיר ועוזר לילדי עולים מאתיופיה בשכונת יוספטל שבפתח תקווה.
כמו כן הפיקה המשפחה חוברת לזכרו והוציאה לאור ספר לילדים לזכרו.
ביוני 2014, נחנכה באיתמר שכונת "נופי ארומה", ובה רחוב על שם גלעד זר[2].
תביעת פיצויים
בעקבות רציחתו של גלעד זר הגישו עיזבונו, הוריו, אלמנתו ושמונת ילדיו תביעת פיצויים נגד שני מחבלים שביצעו את הפיגוע, הרשות הפלסטינית ואחדים מבכיריה, ובהם יאסר ערפאת ומוחמד דחלאן. ב-6 ביולי2004 נענה רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב, עדי אזר, לתביעה זו, ופסק לכל אחד מתריסר התובעים פיצויים עונשיים בסך עשרה מיליון ש"ח, וכן שכר טרחת עורכי דין בסך שני מיליון ש"ח, כלומר בסך הכול 12 מיליון ש"ח[3]. את פסק דינו נימק השופט במילים ”סכום הפיצויים מביא בחשבון את הסבל הקשה ויוצא הדופן של התלויים ויורשי המנוח (התובעים), הורי המנוח, אלמנה צעירה ו-8 יתומים. המעשה נעשה כמתואר בתביעה באופן קשה ביותר כאשר הרוצחים יורים במנוח כ-40 כדורים והכל בגדר פעולת טרור קשה ואלימה, שמטרתה התנהגות שיטתית של רדיפת תושבי המדינה, ושימוש באלימות קיצונית נגד חפים מפשע”.
פסק הדין, שניתן בהיעדר הגנה, בוטל כדי לאפשר דיון יסודי בתביעה[4]. ב-28 באוגוסט2013 פסק בית המשפט כי ”...חרף הוכחת קיומה של הסתה כנגד יהודים וכנגד ישראל הן בתקשורת והן בהתבטאויות של בכירים ברשות הפלשתינית, לא הוכח קיומה של מדיניות הסתה, ומכל מקום, אף אם היו עומדים התובעים בנטל המוטל עליהם להוכיח קיומה של מדיניות הסתה, לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין ההסתה לבין הפיגועים נשוא התובענה שבפני”[5]. לבסוף פסק בית המשפט כנגד התובעים.
קישורים חיצוניים
דף לזכר גלעד זר, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
