גיבור יוגוסלביה (בסרבו-קרואטית: Orden narodnog heroja, בסרבית קירילית: Oрден народног хероја) היה תואר הכבוד השני בחשיבותו בצבא יוגוסלביה והשלישי בחשיבותו ביוגוסלביה ובסרביה ומונטנגרו. 1,322 עיטורי "גיבור יוגוסלביה" הוענקו לאזרחי יוגוסלביה עצמה ו-19 נוספים לאזרחי מדינות שונות.
מקבלי העיטור היו אנשים, יחידות צבאיות או ארגונים אשר ביצעו מעשי גבורה בעיתות מלחמה ושלום למען יוגוסלביה, זכו במדליה ונודעו כ"גיבורי יוגוסלביה". מרבית המעוטרים היו פרטיזנים אשר לחמו לשחרור יוגוסלביה במהלך מלחמת העולם השנייה.
מנהיג יוגוסלביה יוסיף ברוז טיטו קיבל את העיטור שלוש פעמים לאורך תקופת שלטונו. 11 מבני יהדות יוגוסלביה עוטרו בעיטור זה[1] ומהם ניתן לציין את הגנרל וויו טודורוביץ', הפרטיזן והפוליטיקאי נסים אלבחרי והפרטיזנים אסתר עובדיה, רוברט דומאני ודראגו שטיינברגר אשר נהרגו בקרבות לשחרור יוגוסלביה. העיטור ניתן ביוגוסלביה עד להתפרקותה ב-1993.
ב-1998 החליטה ממשלת סרביה ומונטנגרו לחדש את מתן העיטור והוא ניתן למספר יחידות צבאיות של צבא המדינה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
