גאינה

גאיאנה (בארמנית: Գայանե) הוא בלט בארבע מערכות שהולחן על ידי אראם חאצ'טוריאן. הוא מבוסס במקור על בלט תחת הכותרת ״שמחה״ שהמלחין כתב בשנת 1939 בזמן שהותו בארמניה. שוכתב לליברית מאת קונסטנטין דרז'בין וכוריאוגרפיה מאת נינה אניסימובה ועלה לפרמיירה ב-9 בדצמבר 1942^[1]. הבלט עבר שני שכתובים נוספים, בשנים 1952 ו-1957. עיצוב הבימה נעשה על ידי נתן אלטמן והתחפושות על ידי טטיאנה ברוני^[2].

המופע מספר את סיפורה של הדמות הטיטולארית: אישה צעירה בשם גאיאנה העובדת בחווה קולקטיבית בברית המועצות. מוצאם המגוון של האיכרים מספק רקע לנעימות ממקורות אתניים שונים, חלקם בליווי רביעיית מיתרים בקצב איטי, וחלקם בביצוע כלים עממיים.

הבלט היה להצלחה צנועה בברית המועצות וזכה להד מוגבל מחוץ לה. אחד הקטעים מתוכו, פרק מהיר במערכה האחרונה של הבלט, הוא "מחול החרבות" הנודע, שהפך לקטע ליווי אהוב על להטוטנים בכל רחבי העולם. בשנת 1943, חאצ'טוריאן עיבד קטעים מוזיקליים נבחרים מן הבלט לשלוש סוויטות לתזמורת. סוויטות תזמורתיות אלו זכו לאהדה. כיום מנצחים בוחרים קטעים מבין הסוויטות השונות ויוצרים מבחר משלהם להופעות תזמורתיות ^[3].

תזמור

הפרטיטורה של הבלט קוראת לכלים הבאים:

• כלי נשיפה מעץ: 3 חלילים (כולל פיקולו), 2 אבובים, קרן אנגלית, 3 קלרינטים (כולל קלרינט בס), סקסופון אלט, 2 בסונים.
• כלי נשיפה ממתכת: 4 קרנות יער, קורנית, 3 חצוצרות, חצוצרת אלט, 3 טרומבונים, טובה.
• כלי הקשה: טימפני, משולש, תוף מרים, מצילתיים, תוף בס, טום טום, דף, גלוקנשפיל, קסילופון, מרימבה, ויברפון, צ׳יימס.
• מיתרים: 2 נבלים, כינורות (ראשונים ושניים), ויולות, צ׳לי, וקונטרבסים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גאינה בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. ביוגרפיה של המלחין, באתר Aram Khachaturian Museum
2. Oxford Reference
3. אדריאן קורלאוניס, Gayane Suite, for orchestra No. 1, AllMusic

ערך זה הוא קצרמר בנושא מחול. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.