במזרח - ארמניה גבול שאורכו 268 ק"מ, (הגבול סגור עקב הקונפליקט סביב רפובליקת נגורנו קרבאך מ-1994), אזרבייג'ן (האזור האנטומי של נחצ'יבן), גבול שאורכו 9 ק"מ ואיראן גבול שאורכו 499 ק"מ.
בטורקיה ניתן למצוא נופים מגוונים כרמת אנטוליה מצד אחד, והרי הפונטוס, הטאורוס והאנטי-טאורוס מצד שני. הנקודה הגבוהה ביותר בטורקיה היא פסגת הר אררט בגובה 5,166 מטר. כ-85% משטח המדינה כולה נמצאים מעל גובה 450 מ'.
חלוקת טורקיה מבחינה גאוגרפית
רמת אנטוליה - היא רמה בגובה של כ-1000 מטר, הנמצאת במרכז טורקיה ובה שוכנת בירת טורקיה-אנקרה. הרמה מוקפת בהרים משלושה צדדים: מצפון הרי הפונטוס, מדרום הרי הטאורוס, וממזרח הרי מזרח-טורקיה. ממערב לרמה מצויים אזורים נמוכים יותר ובהם זורמים כמה נהרות גדולים בעמקים רחבים. תנאי האקלים ברמת אנטוליה קיצוניים: החורף קר מאוד גשום ומושלג, והקיץ חם מאוד ויבש. בעבר היה אזור אנטוליה אזור מבודד ומנותק וכמעט לא מיושב, בגלל ההרים המקיפים אותה והאקלים הקשה השורר בה. בשנים האחרונות נפרצו דרכים רבות לרמה, מים מובלים אליה מאזורים גשומים יותר, והאזור הולך ומתפתח.
הרי הטאורוס - שרשרת הרים גבוהה, רחבה ותלולה, המשתרעת מקצה אל קצה בדרום טורקיה. ההרים מגיעים לגובה של 3500 מטר, ורוחבם עולה על כ-150 ק"מ. על כן רק דרכים מעטות חוצות את הרי הטאורוס אל חלקה המרכזי של המדינה-רמת אנטוליה. הרי הטארוס יורדים בתלילות אל הים התיכון.
בהרי הטאורוס שורר אקלים ים תיכוני, אבל בחלקם הגבוה של המדרונות מידות החום נמוכות, ובחודשי החורף הם מכוסים בשלגים. בגלל התלילות והקור, התנאים אינם נוחים לחקלאות, ורוב האוכלוסייה באזור מתפרנסת ממרעה ותיירות (דוגמה לכך היא אנטליה השוכנת על רכס זה).
הרי מזרח טורקיה - אזור הררי נרחב וגבוה, הנקרא גם "הרי ארמניה" או "חבל הכורדים". האקלים באזור זה קיצוני: בקיץ חם ויבש, ובחורף קר ומושלג. באזור זה אירעו רעידות אדמה רבות, ומאות התפרצויות של הרי געש. במקומות רבים הבזלת (שנוצרה מהתפרצויות הרי הגעש) חסמה את זרימת המים בנהרות, והמים ניקוו ויצרו אגמים.
בהרי מזרח טורקיה נמצאים המקורות של כמה נהרות גדולים, דוגמת מקורותיהם של הפרת והחידקל, באזור זה נמצאים גם מקורותיו של הנהר הגדול ביותר הזורם בטורקיה, קיזיל אירמק.
הרי הפונטוס - שרשרת הרים גבוהה ותלולה המשתרעת מקצה אל קצה בצפון טורקיה. גובה ההרים נע מ-500 מטר במערב המדינה ועד 5000 מטר במזרחה. במדרונות הפונים לעבר הים השחור המשקעים מרובים ומידות החום גבוהות, ולכן אפשר לקיים שם חקלאות מגוונת. החקלאים בנו על המדרונות טרסות, והם מגדלים בהן תה, כותנה ועצי פיסטוק. הרי הפונטוס יורדים בתלילות עד לים השחור, ועל כן רוב התחבורה בין היישובים השוכנים לאורך החוף נעה בדרך הים.
כמחצית מתושביה של טורקיה גרים באזור הזה, ומרבית הערים של טורקיה שוכנות בו, ובהן איסטנבול ואיזמיר. שטחי החקלאות הגדולים של טורקיה, ועיקר מפעלי התעשייה של המדינה, נמצאים באזור זה. כן מפותח ענף התיירות באזור, ומיליוני התיירים באים אליו כדי לצפות בנופים, ליהנות מהאקלים הנוח ומחופי הים האגאי, ולבקר בשרידים המפוארים של הערים העתיקות שהוקמו על ידי היוונים בימי קדם.
מים
טורקיה היא מדינה עשירה במים, בתוכה כ- 1,200 ק"מ של נהרות, הגדולים והחשובים מביניהם הם נהרות הפרת, החידקל והקיזילאירמאק. בנוסף להם זורמים במדינה נהר הקורה, נהר הדודן, נהר הצ'ורו, נהר המנדרס, נהר הקופרו (נהר הקופרולו), נהר הבטמן (ממקורות החידקל) ועוד. בשטחה של טורקיה נמצאים שני מיצרים שחשיבותם קריטית למסחר ולתעבורה העולמית- הבוספורוס והדרדנלים, המחברים בין הים האגאי לים השחור . מבחינה היסטורית, פעם עברה בטורקיה "דרך- המשי", בדרך מסין לאירופה.
גאולוגיה
טורקיה נמצאת על לוח טקטוני קטן, הממוקם בצומת לוחות טקטוניים שבה תנועה מרובה. הלוח הערבי נכנס תחת לוח אנטוליה ודוחף יחד עם הלוח האפריקאי את טורקיה לכיוון הלוח האירו-אסיאתי. תופעה זו היא שהפכה את 80% מהשטח במדינה לשבור והררי, והיא זו שגורמת למספר גדול של רעידות אדמה והתפרצויות געשיות באזור. בשנת 1999 התרחשה במדינה רעידת אדמה קטלנית באיזמיט, שגבתה כ- 25,000 קורבנות, 44,000 פצועים והרסה כ- 100,000 בתים. בשנת 2023, אירעה רעידת אדמה עוצמתית בגבול סוריה-טורקיה, שגרמה לעשרות אלפי הרוגים ומעל 100,000 פצועים.
