Jingle Bells (מבוטא: גִ'ינְגֵל בֶּלְז, תרגום מילולי מאנגלית: "פעמונים מצלצלים") הוא אחד השירים האמריקאים הידועים והנפוצים.
השיר נכתב על ידי ג'יימס לורד פיירפונט (James Lord Pierpont, 1822–1893) ופורסם לראשונה בסתיו 1857 בשם "One Horse Open Sleigh" (מזחלת פתוחה של סוס אחד"). השיר מדבר על נסיעה ברחוב במזחלת שלג, ואחת המסורות היא, כי שיר זה נכתב באזור בוסטון המושלג בחורף, האזור בו גדל המשורר. השיר נכתב לקראת תקופת החגים, והושר במקור על ידי מקהלת נערי כנסייות ותלמידי בתי ספר של יום ראשון. עם זאת, יש מחלוקת עזה על מקום כתיבתו. יש גם מחלוקת על "קדושתו". למרות היותו אחד השירים המושרים ביותר בעולם בתקופת החגים הנוצריים, כולל על ידי מקהלות כנסייתיות ובטקסים כנסייתיים, מדובר בשיר חילוני למדי: אין בו כלל אזכורים דתיים או אזכור של כתבי הקודש, ומצד שני מתואר בו רומן אהבים למחצה ותמים של גיל ההתבגרות.
בשנת 1859 שוחרר השיר שוב, הפעם בשם Jingle Bells, המוכר עד היום. בניגוד לאמונה הרווחת, השיר לא נכתב כלל לחג המולד, ובמילותיו אין אזכור לחג. הוא אמנם נכתב על תקופה בה יש שלג עז, והתנועה בדרכים היא באמצעות מזחלת שלג. כל המקורות סוברים כי השיר נכתב לקראת חג ההודיה.[1] הוא מתאר נער או אדם צעיר הנוסע במהירות במזחלת שלג ובדרך פוגש נערה.
סוסי מזחלת עם רתמה.
היסטוריה
קיימות גרסאות שונות למקום בו נכתב השיר והולחן, ויש שני מקומות המתחרים על הבכורה וטוענים כי השיר נכתב אצלם: סוואנה (ג'ורג'יה) ומדפורד (עיירה ליד בוסטון במסצ'וסטס ).
מדפורד
לוחית בעיר מדפורד, מסצ'וסטס, במקום בו לפי הטענה המקומית נכתב השיר.
בשנת 1851, שהה ג'יימס פיירפונט אצל ידידת המשפחה, אוטיס ווטרמן, בעיירה מדפורד הסמוכה לבוסטון, מסצ'וסטס, שהייתה בעלת פונדק (בית הארחה) ובית מרזח. בזכות קשריה של הגברת ווטרמן, התאפשר לו לנגן בפסנתר היחיד בעיר, שהיה שייך לשכן ויליאם וובר. לאחר שפירפוינט הלחין את הלחן, סברה אוטיס ווטרמן כי היצירה היא ג'ינגל עליז במיוחד, ועודדה אותו לכתוב לו גם מילים. פיירפונט כתב את הטקסט על דברים שעמדו לנגד עיניו ממש: "מזחלת פתוחה עם סוס אחד", מזחלת נפוצה, בה התחרו גברים צעירים, במסלול מכוסה השלג באורך קילומטר, ברחוב סאלם בין מדפור לכיכר מלדן.
למעשה, מילות המילים של פיירפונט דומות להפליא לשירים רבים אחרים של רכיבה על מזחלות שהיו פופולריים באותה תקופה, ולא נרשמו עליהם זכויות יוצרים. החוקרת קינה האמיל טוענת כי הצורך של פיירפונט בכסף הביאו אותו להלחין שיר מוכר וקליט, ולשחררו תחת שמו, כמיזם פיננסי.
תולדות כתיבת השיר המוכר כל כך, בפונדק של אוטיס ווטרמן, התפרסמו בשנת 1946. סטלה האו, אחייניתה הגדולה של מרי גליסון ווטרמן, שהמשיכה לנהל את הפונדק, פרסמה את סיפורה על ביקורו של המשורר אצלם, בעיתון "הבוסטון גלוב". אייס קולינס, מחבר הספר "סיפורים מאחורי שירי החג האהובים ביותר" משנת 2001, מצא דיווח בעיתון ניו אינגלנד מראשית שנות ה-40 של המאה העשרים, ובו תיאור של סיפור פרסום הבכורה של המזמור "One Horse Open Sleigh" ("מזחלת פתוחה של סוס אחד") במהלך חג ההודיה בעיירה מדפורד. לפי אותו דיווח, השיר התקבל כל כך טוב על ידי הקהילה, עד שהילדים שהופיעו במיסת חג המולד לאחר כחודשיים, התבקשו לשיר את השיר שוב. השיר, שכבש את לב הציבור, נחשב מאז לשיר חג המולד.
סוואנה
לוחית בעיר סוואנה, במקום בו לפי הטענה המקומית נכתב השיר.
בשנת 1969 פרסם מילטון ראן, כומר יוניטארי מהעיר סוואנה בג'ורג'יה, ספק בנוגע ל"גרסת מדפורד". הפיקפוק נובע מכך, שכאשר הוענקו לשיר זכויות יוצרים בשנת 1857, ג'יימס פיירפונט עבד למעשה כנגן אורגניסט במקהלה בכנסייה היוניטרית בסוואנה, ג'ורג'יה, שם עבד אחיו הגדול ג'ון פירפונט ככומר, ולא באזור בוסטון. ג'יימס פיירפונט התחתן עם אשתו השנייה, בתו של ראש עיריית סוואנה, אליזה ג'יין ארז, זמן קצר לפני רכישת זכויות היוצרים על השיר. הבית, שעל פי ההערכה בו נוצר השיר המפורסם, נמצא בסמוך לרחוב אוגלתורפ ורחוב ויטקר.
ההערכה היא שפיירפונט הלחין במקור את השיר לצורך הופעה בחג ההודיה, והביאו עמו ל"בית ספר יום א", בו לימד, שם חשף את השיר בפני מקהלת הילדים. לפי אותה גרסה, 40 הילדים שבמקהלה שיננו את המנגינה התוססת והטקסט הקליט כמעט באופן מיידי.
בשנת 1985 הציבה העיר סוואנה לוחית מול הכנסייה, בה הושר השיר לראשונה לטענתם, וראש העיר, ג'ון רוסאקיס, הכריז על השיר כ"שיר סוואנה". בעקבות זאת, במשך מספר שנים, ועד שנת 1989, הייתה מתיחות גבוהה, ראיונות והתכתבויות נזעמות בתקשורת, בין ראשי העיר של סוואנה ושל מדפורד.
מנגד, טענתם של בני מדפורד היא, שמדובר בתיאור ספציפי וייחודי של מרוץ מזחלות בשלג, שאכן התקיים בניו אינגלנד המושלגת, תיאור ספציפי שלא סביר היה לחוות אותו בג'ורג'יה הדרומית יותר.[2] הוויכוח, היכן, מבין שני המקומות, נכתב השיר המפורסם, לא הוכרע, ושני המקומות טוענים עדיין לחזקה עליו.
השיר מדבר על מזג אוויר קר ומושלג, בו הדרכים מלאות בשלג, ואופן ההגעה ממקום למקום היא באמצעות מזחלת. לפי הגרסה המקובלת, הוא נכתב בחודש אוקטובר, על דברים שנראו באותו זמן מהחלון, או שהתקיימו באותו פרק זמן.
העיירה מדפורד, וכל אזור בוסטון, אכן מושלגים בחורף גם כיום, אך השלג לא מתחיל בהכרח, ובוודאי לא בעוצמה כה רבה, כבר בחודש אוקטובר, שהיא התקופה אליה מיוחסת כתיבת השיר. אלא שמתיאורים היסטוריים רבים ידוע כי אף מבחינה זו שונה המצב כיום מזה שהיה עד אמצע המאה ה-19. למעשה, שיר זה מהווה, במובן מסוים, קפסולת זמן, המתארת את סוף עידן הקרח הקטן. תקופה זו, שהסתיימה במחצית המאה ה-19, אכן הייתה שונה משמעותית מהמצב כיום, מבחינת הטמפרטורה. החורף בתקופה זו היה קשה יותר, קיצוני, וממושך. ההנחה היא כי באותה תקופה, בניגוד למצב כיום, היו הדרכים באזור בוסטון וניו אינגלנד מושלגות ועטויות שלג כבד וקרח כבר בחודש אוקטובר, ודרכי התעבורה היו באמצעות מזחלות.
השיר נכתב כ"שיר מזחלת", כשברקע נשמעים לכל אורכו פעמוני מזחלת. קצב המוזיקה של השיר מחקה את פעמוני הסוס. מנגינת הפזמון הראשונית הייתה כפי הנראה שונה במעט מהגרסה של ימינו. לא ידוע מי עשה את השינוי, ייתכן שהמנגינה הפכה לפשוטה יותר במהלך הזמן על ידי תלמידי בתי הספר ששרו את השיר.
גם הטקסט המקורי היה שונה מעט מהגרסה המושרת בימינו: בשני הבתים האחרונים מדובר על נער הפוגש נערה ונעים לו בחברתה (באופן תמים). המילים עדיין ידועות, אך במקרים רבים נוטים להשמיט את הבתים האלה כיום, כאשר שרים את השיר באירועי חג המולד.
היסטוריון המוזיקה ג'יימס פולד מציין כי "המילה ג'ינגל" (jingle) בכותרת ובביטוי הפתיחה היא ככל הנראה מילת ציווי. כלומר לא "פעמונים מצלצלים", אלא "צַלְצְלוּ בַּפַּעֲמוֹנִים". בחורף בניו אינגלנד במאה ה-19, בתקופה שקדמה לפיתוח המכונית, היה מקובל לעטר רתמות סוסים עם רצועות הנושאות פעמונים. כדרך להימנע מהתנגשויות בצמתים בהם לא הייתה ראות, מכיוון שמזחלת רתומה לסוס בשלג כמעט ולא עושה רעש.
הלחן
בביצוע המקורי בשנת 1857, היה המהלך ההרמוני שונה באופן מהותי והמוזיקה נוגנה בסגנון קלאסי יותר. התקדמות אקורדים "I V vi iii IV I V I" היא נושא נפוץ במוזיקה קלאסית; למעט שני שינויי האקורד האחרונים, הלחן כפי שנכתב במקור עוקב אחר אותה התקדמות האקורדים כמו הקאנון של פכלבל. עם זאת, למעט כמה וריאציות טריוויאליות, הלחן זהה מבחינה מלודית בגרסה המודרנית לגרסה שנכתבה במקור. מקור הלחן הפשוט יותר ששימש מאז המאה ה -20 להימנעות אינו ידוע, אך הוא מתוארך לא יאוחר משנת 1898, השנה בה הוקלטה גרסת הקלטת הפטיפון הראשונה של השיר ששרדה. גרסה זו פורסמה על ידי "אדיסון רקורדס", החברה שיסד תומאס אלווה אדיסון.
מילות השיר
Jingle Bells
Dashing through the snow
In a one-horse open sleigh
O'er the fields we go
Laughing all the way
Bells on bob tail ring
Making spirits bright
What fun it is to ride and sing
A sleighing song tonight!
Jingle bells, jingle bells, Jingle all the way. Oh! what fun it is to ride In a one-horse open sleigh.
Jingle bells, jingle bells, Jingle all the way; Oh! what fun it is to ride In a one-horse open sleigh.
Although less well-known than the opening, the remaining verses depict high-speed youthful fun. In the second verse, the narrator takes a ride with a girl and loses control of the sleigh:
A day or two ago
I thought I'd take a ride
And soon, Miss Fanny Bright
Was seated by my side,
The horse was lean and lank
Misfortune seemed his lot
He got into a drifted bank [3]And then we got upsot. |: chorus :|
In the next verse (which is often skipped), he falls out of the sleigh and a rival laughs at him:
A day or two ago,
The story I must tell
I went out on the snow,
And on my back I fell;
A gent was riding by
In a one-horse open sleigh,
He laughed as there I sprawling lie,
But quickly drove away. |: chorus :|
In the last verse, after relating his experience, he gives advice to a friend to pick up some girls, find a faster horse, and take off at full speed:
Now the ground is white
Go it while you're young,
Take the girls tonight
and sing this sleighing song;>
Hitch him to an open sleigh
And crack! you'll take the lead. |: chorus :|
Jingle Bells בחלל
האסטרונאוטים שביצעו את השיר בחלל, לקראת חג המולד של שנת 1965
"ג'ינגל בלז" היה השיר הראשון ששודר מהחלל. ב -16 בדצמבר 1965, כעשרה ימים לפני חג המולד, האסטרונאוטים תומאס סטאפורדוולי שירה ששהו אז בחלל התבדחו עם תחנת בקרת הקרקע, על כך שהם רואים בחלל דמות מרחפת עטויה במעיל אדום. בהמשך הוציאו מפוחית וביצעו את השיר "ג'ינגל בלז", בעוד הביצוע משודר מהחלל לארץ. המפוחית, שהייתה כלי הנגינה הראשון שהושמע בחלל, נמצאת כיום לתצוגה במוזיאון האוויר והחלל הלאומי של מוסדות סמית'סוניאן .[4][5][6]
Jingle Bells בשפות אחרות
גרסאות של השיר הופצו בגרמנית ובצרפתית, אם כי מילות השיר אינן קשורות למילים האנגלית. עם זאת, שני השירים חוגגים כיף חורפי, כמו בגרסה האנגלית. השיר הצרפתי, שכותרתו "Vive le vent" ("יחי הרוח") נכתב על ידי פרנסיס בלאנש. ישנן כמה גרסאות גרמניות ל"ג'ינגל בלז ", כולל" Ein kleiner weißer Schneemann "של רוי בלק משנת 1968.
ביצוע השיר הקצבי על ידי נביחות כלבים בהופעות שונות ובהמשך ביוטיוב הפך לתופעה רווחת שלא ניתן להתעלם ממנה.[9]
השמעות
השיר מושמע בכל שנה בעונת החגים הנוצרית, ונחשב כיום חלק בלתי נפרד מאווירת חג המולד. אף על פי שנכתב במאה ה-19, הוא ממוקם כיום במקום ה-35 מתוך רשימת מאה הלהיטים של הבילבורד הוט 100, ובמקום ה-36 מתוך רשימת מאה הלהיטים של Rolling Stone charts.
