ג'יימס ביי

ג'יימס ביי
James Bay
לידה 4 בספטמבר 1990 (בן 34)
היצ'ין, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ג'יימס מייקל ביי
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Hitchin Boys' School, המכון למוזיקה מודרנית הבריטית והאירית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק • פופ רוק • פולק רוק • דאנס-רוק • פופ • אלקטרונית • נשמה
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים וירג'ין EMI רקורדס, ריפבליק רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.jamesbay.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יימס מייקל ביי[1] (באנגלית: James Michael Bay; נולד ב-4 בספטמבר 1990), המוכר בשם הבמה ג'יימס ביי (James Bay), הוא זמר-יוצר וגיטריסט אנגלי.[2][3][4]

ראשית חייו

ג'יימס ביי נולד ב-4 בספטמבר 1990 בהיצ'ין (אנ'), לג'יל, מאיירת אופנה לשעבר של Marie Claire (אנ'), וניק ביי, סוחר יין.[5][6] יש לו אח גדול בשם אלכס.[7] בגיל 11 קיבל ביי השראה לנגן בגיטרה קלאסית לאחר ששמע את הסינגל "Layla" של אריק קלפטון.[8] הוא השתמש בגיטרה חלודה ישנה עם 5 מיתרים שמצא בארון בביתו.[9] ביי הוא מעריץ ניוקאסל יונייטד.[10]

לאחר שהתחיל ללמוד במכון למוזיקה מודרנית הבריטית והאירית (אנ') בברייטון, הוא ניגן בערבי המיקרופון הפתוחים בעיר, עליהם אמר כי: "זה לימד אותי הרבה לכתוב ולהופיע לבד ולנסות תחזיק את שלי ... אני מנסה לגרום לשירים שגורמים לאנשים להרגיש משהו, ואם יש לי מזל, אפילו להרקיד אותם".

ביי משך את תשומת ליבם של חברת התקליטים ריפבליק רקורדס, לאחר שמעריץ העלה סרטון ליוטיוב בו הוא מופיע במיקרופון פתוח בלונדון.[8]

קריירה

2013–2017: ראשית הקריירה ו-Chaos and the Calm

ב-18 ביולי 2013, הוא הוציא את המיני-אלבום הראשון שלו, The Dark of the Morning.

ב-12 במאי 2014, הוא הוציא את המיני-אלבום השני שלו, Let It Go.‏[11][12] הסינגל הראשי של המיני-אלבום, "Let It Go", הגיע, בשיאו למקום ה-10 במצעד הסינגלים הבריטי ולמקום ה-16 בבילבורד הוט 100.[13] הוא הופיע עם השיר בשידור חי בתצוגת האופנה של ברברי.[14] ב-2014, הוא יצא לסיבוב הופעות עם הוזייר.[15] ב-21 בנובמבר 2014, הוא הוציא את המיני-אלבום השלישי שלו, Hold Back the River.

ב-13 בינואר 2015, הוא הוציא את המיני-אלבום הרביעי שלו, Other Sides. ב-23 במרץ 2015, הוא הוציא את האלבום הראשון שלו, Chaos and the Calm.‏[16][17] הסינגל השני מאלבום, "Hold Back the River", הגיע בשיאו למקום השני במצעד הסינגלים הבריטי, למקום הראשון במצעד הסינגלים האירי, למקום השני במצעד הסינגלים הסקוטי, ולמקום הראשון במצעד השירים מתחת להוט 100.[18]

ג'יימס ביי מופיע ב-2016

ביוני 2015, הווא הופיע בפסטיבל גלסטונברי.[19] ב-2016, זכה בקטוגריית אמן הסולו הבריטי בפרסי המוזיקה הבריטית. בטקס, הוא ביצע יחד עם ג'סטין ביבר את הסינגל "Love Yourself"‏.[20] ב-2016, הוא הוציא גרסת כיסוי לשיר "Hey Bulldog" של הביטלס. גרסת הכיסוי הופיעה בסדרת הטלוויזיה לילדים האוסטרלית-קנדית Beat Bugs. ב-2017, הוא הוציא גרסת כיסוי לשיר "King's Highway" של תום פטי וההרטברייקרס (אנ'). גרסת הכיסוי מופיעה בפסקול הסרט מכוניות 3.

2018–2019: Electric Light

ב-18 במאי 2018, הוא הוציא את אלבום האולפן השני שלו, Electric Light.‏[21] האלבום הגיע בשיאו למקם השני במצעד האלבומים הבריטי ולמקום ה-21 בבילבורד 200.[22][23][24][25] הסינגל הראשי של האלבום, "Wild Love", יצא ב-8 בפברואר 2018, והגיע, בשיאו למקום ה-39 במצעד הסינגלים הבריטי ולמקום ה-17 במצעד 40 השירים למבוגרים. סינגל נוסף של האלבום "Pink Lemonade" יצא ב-7 במרץ 2018. ב-30 במרץ 2018, הוא הוציא את הסינגל "Us". ב-22 במאי 2018, הוא הוציא את הרמיקס לסינגל "Us", בשיתוף פעולה עם אלישה קיז.[26]

ב-22 בפברואר 2019, הוא הוציא, בשיתוף פעולה עם ג'וליה מייקלס, את הסינגל "Peer Pressure"‏.[27] ב-10 במאי 2019, הוא הוציא את המיני-אלבום החמישי שלו, Oh My Messy Mind.‏[28] באותו היום, הוא הוציא את הסינגל "Bad".

2020–הווה: Leap

באביב 2020, הוא החל להכין את אלבום האולפן השלישי שלו באולפן בנאשוויל, לצד המפיק דייב קוב (אנ'). הוא גם שיתף פעולה עם ברנדון פלאוורס באחד משיריו.[29] ב-9 ביולי 2020, הוא הוציא את הסינגל "Chew On My Heart".‏[30] מאוחר יותר באותו חודש, הוא הופיע בשידור חי בקמפיין #SaveOurVenus, בשביל לתמוך במאמצים נגד האיום הכלכלי שנשקף בעקבות מגפת הקורונה.[31]

ב-8 ביולי 2022, הוא הוציא את אלבום האולפן השלישי שלו, Leap.

חיים אישיים

ביי מנהל מערכת יחסים עם לוסי סמית', מאז שהיה בן 17.[32][33] בריאיון שנתן ב-2018 הוא אמר כי: "אני בהחלט רואה עתיד עם ילדים בתוכו. אני לא מעריץ כל כך גדול בנישואים כי אני לא אדם דתי. אתה יודע עמוק בפנים כשאתה נמצא עם מישהו שאתה רוצה להיות איתו למשך שארית חייך."

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן

  • 2015: Chaos and the Calm
  • 2018: Electric Light
  • 2022: Leap

מיני-אלבומים

  • 2013: The Dark of the Morning
  • 2014: Let It Go
  • 2014: Hold Back the River
  • 2015: Other Sides
  • 2019: Oh My Messy Mind

הופעות

סיבוי הופעות

  • 2015–2016: Chaos and the Calm Tour[34]
  • 2018–2019: Electric Light Tour[35]

כמופע חימום

פרסים ומועמדויות

שנה פרס קטגוריה עבודה מועמדת תוצאה הערות
2015 פרסי המוזיקה הבריטית בחירת המבקרים עצמו זכייה [39]
MTV UK אמן חדש מועמדות [40]
BBC BBC Sound מועמדות [41][42]
פרסי הווידאו קליפים של MTV אמן לצפייה מועמדות [43]
פרסי המוזיקה של MTV אירופה האמן החדש הטוב ביותר מועמדות
אמן הפואש-אקט הטוב ביותר מועמדות
אנשי השנה של GQ אמן סולו פורץ דרך זכייה [44]
פרסי Q האמן החדש הטוב ביותר זכייה [45]
2016 פרסי גראמי תגלית השנה מועמדות
אלבום הרוק הטוב ביותר Chaos and the Calm מועמדות
שיר הרוק הטוב ביותר "Hold Back the River" מועמדות
פרסי המוזיקה הבריטית פריצת השנה הבריטית עצמו מועמדות
אמן סולו גברי בריטי זכייה
סינגל בריטי "Hold Back the River" מועמדות
אלבום בריטי Chaos and the Calm מועמדות
פרס המוזיקה הד המצטרף הבינלאומי הטוב ביותר עצמו זכייה [46]
פרסי אייבור נובלו העבודה המבוצעת ביותר "Hold Back the River" זכייה [47]
פרסי Q אמן הסולו הטוב ביותר עצמו זכייה [48]
2019 פרסי GAFFA-Prisen האמן הבינלאומי הטוב ביותר מועמדות [49]
האלבום הבינלאומי הטוב ביותר Electric Light מועמדות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס ביי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Bay, James Michael. "Songwriter/Composer: BAY JAMES MICHAEL". Broadcast Music, Inc. (BMI). אורכב מ-המקור ב-2019-03-28. נבדק ב-4 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "New Music – Kimberley Anne, James Bay, Little Bear". The Irish Times. ארכיון מ-2019-03-28. נבדק ב-28 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "BBC Introducing – On the playlist: James Bay". BBC. ארכיון מ-2014-11-24. נבדק ב-28 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Young, Richard (28 במאי 2010). "Hitchin guitarist 'One to watch' says EMI boss". The Comet. Archant Community Media. ארכיון מ-2020-06-07. נבדק ב-2 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ עותק בארכיון (ארכיון)
  6. ^ Can James Bay prove he's not just another middle-of-the-road, boring boy with a guitar?, The Independent, ‏2015-03-20 (באנגלית) (ארכיון)
  7. ^ Jane Rocca, James Bay: What I know about women, The Sydney Morning Herald, ‏2018-07-14 (באנגלית) (ארכיון)
  8. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד Alice Vincent, ‏Who is James Bay?, The Telegraph, 4 December 2014
  9. ^ Maeve Quigley (9 באוקטובר 2015). "Modest James Bay not carried away with his quick-fire success". irishmirror. אורכב מ-המקור ב-31 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Mitchinson, Rory (2 בספטמבר 2019). "'The atmosphere was incredible in there' - James Bay on United's win at Spurs". Newcastle United F.C. ארכיון מ-2020-08-13. נבדק ב-30 בינואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "A Name to Remember: James Bay is a voice that you just won't forget". Her. אורכב מ-המקור ב-11 בספטמבר 2014. נבדק ב-28 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "James Bay premieres new single 'Hold Back The River'". Music-News.com. ארכיון מ-2020-10-24. נבדק ב-2021-06-21.
  13. ^ "James Bay, artist". Official Charts Company. ארכיון מ-2014-10-14. נבדק ב-8 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Bayley, Leanne. "James Bay sang at Burberry SS15 show – but who is he?". Glamour Magazine UK. אורכב מ-המקור ב-6 בינואר 2015. נבדק ב-14 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Bedian, Knar. "Painted Faces and Fantastic Pipes: James Bay". Sound of Boston. ארכיון מ-2014-11-23. נבדק ב-14 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "James Bay announces debut album". NME. 11 בדצמבר 2014. ארכיון מ-2016-03-05. נבדק ב-2021-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-15 במרץ 2018. נבדק ב-14 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
  18. ^ "Official Singles Chart Top 100 (29 March 2015 – 4 April 2015) (אורכב 24.04.2021 בארכיון Wayback Machine). Official Charts. Retrieved 21 July 2015
  19. ^ אתר למנויים בלבד Rupert Hawksley, ‏James Bay, Glastonbury, review: 'One Direction didn't steal the show', The Telegraph, 26 June 2015
  20. ^ "Brit Awards 2016: Adele dominates with four awards". BBC. 25 בפברואר 2016. ארכיון מ-2017-03-09. נבדק ב-2021-06-21. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "Electric Light by James Bay". ארכיון מ-2018-11-08. נבדק ב-2021-06-21.
  22. ^ "James Bay Chart History". Billboard. ארכיון מ-2021-06-04. נבדק ב-2021-06-21.
  23. ^ "Official Albums Chart Top 100 | Official Charts Company". www.officialcharts.com. ארכיון מ-2021-05-02. נבדק ב-2021-06-21.
  24. ^ Duerden, Nick (8 במרץ 2018). "James Bay interview: 'Do I really want to wander around the world with the hat and the long hair for another four years? No'". inews.co.uk. ארכיון מ-2019-02-22. נבדק ב-2021-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Bassett, Jordan. "James Bay – 'Electric Light' album review". NME. ארכיון מ-2019-04-26. נבדק ב-2021-06-21.
  26. ^ "James Bay, Alicia Keys - Us (The Voice 2018)". 23 במאי 2018. ארכיון מ-2021-01-17. נבדק ב-2021-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "James Bay - Peer Pressure (Audio) ft. Julia Michaels". 21 בפברואר 2019. ארכיון מ-2020-11-10. נבדק ב-2021-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Moss, Rich. "Atwood Magazine". JAMES BAY’S BEAUTIFULLY HEARTBREAKING ‘OH MY MESSY MIND’ EP. ארכיון מ-2021-01-20. נבדק ב-2021-06-21.
  29. ^ "James Bay on new single 'Chew On My Heart'". 9 ביולי 2020. ארכיון מ-2021-01-19. נבדק ב-2021-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Pipa, Alexa. "Song You Need to Know: James Bay, 'Chew On My Heart'". Rolling Stone. ארכיון מ-2021-01-23. נבדק ב-2021-06-21.
  31. ^ Moore, Sam. "Music Venue Trust launches 'Save Our Venues' campaign". NME. ארכיון מ-2021-03-04. נבדק ב-13 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "James Bay on the 'fantastic drama' of fame". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-07-11. ארכיון מ-2020-07-25. נבדק ב-2021-06-21.
  33. ^ עותק בארכיון (ארכיון)
  34. ^ "Chaos and the Calm Tour Dates Announced! – James Bay". James Bay (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-23 בנובמבר 2015. נבדק ב-24 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Electric Light Tour Dates Announced – James Bay". NME (באנגלית). ארכיון מ-2019-12-06. נבדק ב-7 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Taylor Swift Announces James Bay And Vance Joy As Support For 1989 Tour | MTV UK". MTV UK. ארכיון מ-2015-10-29. נבדק ב-24 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Rolling Stones announce huge list of special guests for their 2018 UK tour". Independent.co.uk. 23 באפריל 2018. ארכיון מ-2020-11-26. נבדק ב-3 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Ed Sheeran's 2019 UK and European tour support acts announced as The Darkness, James Bay and Zara Larsson". officialcharts.com. 31 בינואר 2019. ארכיון מ-2019-04-22. נבדק ב-31 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Critic's Choice Winner Announced". Brit Awards. 4 בדצמבר 2014. ארכיון מ-2020-09-19. נבדק ב-2021-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "MTV's Brand New For 2015 Nominees announced". MTV. 24 בנובמבר 2014. ארכיון מ-2019-10-08. נבדק ב-2021-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "BBC Music Sound of 2015 longlist revealed". BBC. 1 בדצמבר 2014. ארכיון מ-2020-11-12. נבדק ב-2021-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "BBC Music Sound of 2015: James Bay". BBC News. 8 בינואר 2015. ארכיון מ-2020-11-30. נבדק ב-2021-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "2015 MTV Video Music Awards Nominees Revealed: Taylor Swift, Kendrick Lamar, Ed Sheeran & More". ארכיון מ-2015-07-24. נבדק ב-21 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "BREAKTHROUGH SOLO ARTIST: JAMES BAY". GQ. 8 בספטמבר 2015. ארכיון מ-2021-01-18. נבדק ב-2021-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "Bay picked up Q Best New Act, presented by Orange Amplification". Q. 20 באוקטובר 2015. אורכב מ-המקור ב-5 באוגוסט 2016. נבדק ב-2 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "James Bay wins the ECHO for International Newcomer". ECHO Awards. 15 באפריל 2016. אורכב מ-המקור ב-14 באפריל 2016. נבדק ב-15 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "Winners Announced for the 61st Ivor Novello Awards". The Ivors. 19 במאי 2016. אורכב מ-המקור ב-23 במאי 2016. נבדק ב-23 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "Q Awards 2016: Muse, Bastille and James Bay win big as Madness enter Hall of Fame". London Evening Standard. 22 בנובמבר 2016. ארכיון מ-2020-05-17. נבדק ב-2021-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "GAFFA-Prisen – Og vinderne er..." gaffa.dk (בדנית). ארכיון מ-2019-09-01. נבדק ב-4 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
פרס המוזיקה הבריטית לזמר הטוב ביותר
קליף ריצ'רד (1977) • קליף ריצ'רד (1982) • פול מקרטני (1983) • דייוויד בואי (1984) • פול יאנג (1985) • פיל קולינס (1986) • פיטר גבריאל (1987) • ג'ורג' מייקל (1988) • פיל קולינס (1989) • פיל קולינס (1990) • אלטון ג'ון (1991) • סיל (1992) • מיק האקנל (1993) • סטינג (1994) • פול וולר (1995) • פול וולר (1996) • ג'ורג' מייקל (1997) • פינלי קוואייה (1998) • רובי ויליאמס (1999) • טום ג'ונס (2000) • רובי ויליאמס (2001) • רובי ויליאמס (2002) • רובי ויליאמס (2003) • דניאל בדינגפלד (2004) • דה סטריטס (2005) • ג'יימס בלאנט (2006) • ג'יימס מוריסון (2007) • מארק רונסון (2008) • פול וולר (2009) • דיזי רסקל (2010) • פלאן בי (2011) • אד שירן (2012) • בן הווארד (2013) • דייוויד בואי (2014) • אד שירן (2015) • ג'יימס ביי (2016) • דייוויד בואי (2017) • סטורמזי (2018) • ג'ורג' עזרא (2019) • סטורמזי (2020) • ג'יי האש (2021)
פרס המוזיקה הבריטית לכוכב העולה
אדל (2008) ‏•‏‏ פלורנס אנד דה משין (2009) ‏•‏‏ אלי גולדינג (2010) ‏•‏‏ ג'סי ג'יי (2011) ‏•‏‏ אמילי סאנדיי (2012) ‏•‏‏ טום אודל (2013) ‏•‏‏ סם סמית' (2014) ‏•‏‏ ג'יימס ביי (2015) ‏•‏‏ ג'ק גאראט (2016) ‏•‏‏ ראג-אנ'-בון מאן (2017) ‏•‏‏ ג'ורג'ה סמית' (2018) ‏•‏‏ סם פנדר (2019) ‏•‏‏ סלסט (2020) ‏•‏‏ גריף (2021) ‏•‏‏ הולי האמברסטון (2022) ‏•‏‏ Flo‏ (2023)

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!