PROFILBARU.COM

ג'ון סבסטיאן ליטל
John Sebastian Little
	ג'ון סבסטיאן ליטל
לידה	15 במרץ 1851; ג'ני לינד, ארקנסו, ארצות הברית
פטירה	29 באוקטובר 1916 (בגיל 65); ליטל רוק, ארקנסו, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	גרינווד, ארקנסו, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	8 בינואר 1907 – 15 בפברואר 1907; (39 ימים)
	→ ג'ף דייוויס ג'ון אייזק מור ; (מושל בפועל) ←
	4 במרץ 1903 – 14 בינואר 1907; (3 שנים)
	4 במרץ 1903 – 14 בינואר 1907; (3 שנים)
	3 בדצמבר 1894 – 3 במרץ 1903; (8 שנים)
	3 בדצמבר 1894 – 3 במרץ 1903; (8 שנים)
	1884–1886; (כשנתיים)
	1884–1886; (כשנתיים)

ג'ון סבסטיאן ליטל (באנגלית: John Sebastian Little;‏ 15 במרץ 1851 – 29 באוקטובר 1916) היה פוליטיקאי אמריקאי מארקנסו, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל ארקנסו ה-21 במשך חמישה שבועות ב-1907, שבסיומם הוא התפטר בשל התמוטטות עצבים שלקה בה. טרם כהונתו כמושל, כיהן ליטל כשופט בארקנסו, כחבר בית הנבחרים של ארקנסו וכחבר בית הנבחרים של ארצות הברית.

ראשית חייו

ג'ון סבסטיאן "באס" ליטל, נולד בעיירה ג'ני לינד שבמחוז סבסטיאן שבארקנסו, כבנם של ג'סי איטון ליטל ומרי אליזבת (לבית טאטום) ליטל. הוא למד בקיין היל קולג' שבמחוז וושינגטון במשך סמסטר אחד.

ליטל לימד בבית ספר ובמקביל למד משפטים. ב-1873 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין, וב-1876 הוא נבחר כתובע של המחוז השיפוטי ה-12 של ארקנסו, תפקיד בו הוא שימש עד 1882. ב-1877 נשא ליטל לאישה את אליזבת ג'יין אירווין. לזוג נולדו חמישה ילדים.

קריירה פוליטית

זמן קצר לאחר שהתיישב במחוז לוגן, החל ליטל להיות פעיל במפלגה הדמוקרטית. בתפקידו כתובע מחוזי, הוא התבלט בהתנהלותו באולם בית המשפט ורכש לעצמו מעגל רחב של ידידים ותומכים. לאחר שעבר לגרינווד, שם הוא התגורר עד יומו האחרון, הוא נבחר ב-1884 לייצג את מחוז סבסטיאן בבית הנבחרים של ארקנסו, בו הוא כיהן במושב של 1885. ב-1886 הוא נבחר כשופט בבית המשפט של המחוז השיפוטי ה-12, תפקיד בו הוא כיהן עד 1890. באותה שנה הוא התמודד על מושב מחוז הקונגרס הרביעי של ארקנסו לבית הנבחרים של ארצות הברית מול ויליאם ל. טרי, אך פרש מן המרוץ בשל "תשישות נפשית". העיתונות רמזה שמחלתו של ליטל הייתה גופנית ופיזית. עד קיץ 1894 הוא החלים, ואז נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית, בו הוא כיהן עד 1907.

כמקורב לעמיתו בבית הנבחרים ויליאם ג'נינגס ברייאן מנברסקה, היה ליטל תומך נלהב של מדיניות הטבעת מטבעות הכסף החופשית, חוק היובש וחוקי ההגבלים העסקיים. על אף דאגתו למצב הפיננסי של הממשלה, הוא קידם לעיתים קרובות מיזמים פדרליים בעלי עלות כספית גבוהה עבור מחוז הבחירה שלו, כולל בניית גשרים ומשרדי דואר.

מושל ארקנסו

ב-1906 החליט ליטל להתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית למשרת מושל ארקנסו. באותה שנה התמודד המושל המכהן ג'ף דייוויס על מושב בסנאט של ארצות הברית מול הסנאטור המכהן ג'יימס הנדרסון ברי. יריבו המרכזי של ליטל בהתמודדות על מועמדות הדמוקרטים למשרת המושל היה רוברט ל. רוג'רס, התובע הכללי של המדינה שהיה בעל מחשבה עצמאית, ושהיה מסוכסך עם המושל דייוויס. לפיכך, העניק דייוויס את תמיכתו לליטל ותקף בפומבי את רוג'רס. ליטל הקרין אישיות של אדם מתון שישיב את ההרמוניה, ההגינות והאחדות למפלגה הדמוקרטית בארקנסו. הוא נמנע מטקטיקות גזעניות גלויות, וממתקפות כלפי העירוניים, אנשי המגזר העסקי כפי שנהג דייוויס. במהלך מסע הבחירות הוא ניסה לפרוש מהמרוץ, ככל הנראה בשל התמוטטות עצבים נוספת, אך שוכנע להמשיך במרוץ על ידי תומכיו. לאחר שנחל ניצחון בבחירות המקדימות, הוא ניצח בבחירות הכלליות בהן הוא הביס את המועמד הרפובליקני ג'ון וורת'ינגטון כאשר זכה ב-105,586 קולות מול 46,262 הקולות של יריבו.

בנאום ההשבעה שלו ב-18 בינואר 1907, התווה ליטל את תוכנית החקיקה שלו שהקיפה הצעות שבהן הוא דן במהלך מסע הבחירות שלו. הוא קרא לאספקת ספרי לימוד חינם בבתי הספר הציבוריים, הקמת בית ספר ללימודי טקסטיל, תמיכה רחבה יותר באוניברסיטת ארקנסו, ביטול מערכת החכרת עבודת האסירים, חקיקה נוספת לרגולציה על תאגידים, צמצום ההימורים, מערכת נרחבת של ניקוז, שיפורים במערכת הכבישים, וחוק לחבות מעבידים.

יומיים לפני השבעתו, הגיעו דיווחים על מחלה קלה של ליטל, ולאחריהן נפוצו גם שמועות על מותו. יומיים לאחר טקס ההשבעה לקה ליטל בהתקפת מלנכוליה נוספת, ובמשך קצת יותר משבוע הוא נעלם מעיני הציבור. הוא שב לביתו בגרינווד בעצת רופאיו, והשאיר את בנו, פול ליטל, ששימש כמזכירו האישי, כאחראי על לשכת המושל. מסמכים רשמיים נשלחו לגרינווד לחתימתו.

על אף דיווחים אופטימיים שליטל ישוב עד מהרה לליטל רוק כדי למלא את חובותיו כמושל, הדבר לא קרה. בשל העובדה שהוא לא הגיב באופן חיובי לטיפול, יצא ליטל ב-11 בפברואר לתקופת החלמה ארוכה בחופה של טקסס. עם יציאתו לתקופת החלמה זו, מונה הנשיא הזמני של הסנאט של ארקנסו, ג'ון אייזק מור כמושל בפועל, מתוקף תפקידו.

בשל אי קיומה של משרת סגן מושל בחוקת ארקנסו באותה תקופה, כיהן בהיעדרו של ליטל הנשיא הזמני של הסנאט. עקב החמרת מצבו של ליטל, ואי-יכולתו לשוב ולמלא את תפקידו עד 14 במאי אותה שנה, המועד בו התפזר בית המחוקקים, הנשיא החדש של הסנאט המדינתי, קסנופון אוברטון פינדול, היה למושל בפועל, והיה אמור לכהן בתפקיד עד לשארית תקופת כהונתו המתוכננת של ליטל. ב-11 בינואר 1909 תמה תקופת כהונתו של פינדול כנשיא הסנאט, ובמקומו הושבע כמושל בפועל, יורשו בתפקיד, הסנאטור ג'סי מרטין, שכיהן בתפקיד שלושה ימים עד להשבעתו של המושל הנבחר, ג'ורג' וושינגטון דונגי. חילופי המושלים התכופים שהתקיימו בעקבות מחלתו של ליטל, עוררו מחדש את הדיון בצורך ליצירה מחדש של משרת סגן המושל, תפקיד שהיה קיים קודם לכן בשנים 1864–1874. החלטה זו אכן אושרה על ידי ציבור הבוחרים של ארקנסו ב-1914 ואושרה סופית על ידי בית המשפט העליון של המדינה ב-1926. בנובמבר אותה שנה נבחר סגן המושל הראשון לאחר השינוי בחוקה, הארווי פרנל.

שנותיו האחרונות

לאחר פרישתו מכהונת המושל, לא החלים ליטל ולא חידש את כהונתו כמושל. ג'ון סבסטיאן ליטל נפטר בבית החולים המדינתי של ארקנסו לחולי נפש בליטל רוק ב-29 באוקטובר 1916. הוא נטמן בבית הקברות של גרינווד.