ג'בל מוסא (ערבית جبل موسى – "הר משה") הוא הר בדרום חצי האי סיני אשר לפי מסורת נוצרית מזוהה כהר סיני – ההר שעליו ניתנה התורה לעם ישראל לפי המקרא, במעמד הר סיני.
מיקומו של הר סיני המקראי וזיהויו עם ג'בל מוסא נתונה במחלוקת דתית ומחקרית. המסורת הנוצרית מספרת כי המלכה הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס, היא שזיהתה את הר סיני בג'בל מוסא. בשנת 527 בנה הקיסר יוסטיניאנוס הראשון במקום כנסייה נוצרית בשם 'סנטה קתרינה'.
ג'בל מוסא מהווה יעד עבור המטיילים בסיני, בנוסף על הבילוי הנפוץ בסיני הכולל בדרך כלל נופש בחופים השונים בחצי האי. מסלול העלייה להר מתחיל במנזר סנטה קתרינה וכולל עליה בגרם מדרגות נישא וכן טיפוס מתון וארוך עד לפסגת ההר בגובה 2,285 מטר. נהוג לבצע את הטיפוס בשעות הלילה, בדרך כלל בליווי מורה דרך (בערבית: ﺩﻟﻴﻞ – דליל) מקומי, ולהגיע לפסגה על מנת לצפות בזריחה. בשל חשיבותו הדתית של האתר, נוהגות קבוצות של מאמינים מדתות שונות לפקוד אותו.
בשנת 1972 הוקם למרגלות ההר בית ספר שדה "צוקי דוד", על שם סגן דוד תמיר.
צינור הזנה של הר געש
ג'בל מוסא נוצר ככל הנראה כתוצאה מפריצת מגמה כלפי מעלה, ממקום בו חלה המסה חלקית של קרום כדור הארץ. ייתכן וג'בל מוסא הוא שריד עמוק של צינור הזנה של הר געש. בספרו של צבי ענבר "דרום סיני – מרחב שלמה", בהוצאת משרד הביטחון, ניתן תיאור גאולוגי של המקום (עמוד 26 שורה 5): "פסגת הר משה עצמה אינה אלה מילוי הלוע של הר געש קדום, וניתן בנקל לראות באזור את כיוון הזרימה האנכי של הלבה, אשר עלתה וזרמה בעבר דרך לוע זה. הסלעים הוולקניים התגבשו על פני השטח. סלעים כהים אלה דומים לבזלת והם מופיעים בכל חלקי דרום סיני".
ראו גם
קישורים חיצוניים
