הוא נחשב למומחה בדיני ממונות, במשפט העברי ובמשפט הכללי ושימש כבורר במקרים משפטיים סבוכים רבים, והיה מקובל על אנשי עסקים ועשירים גדולים כמו חרשתן הטבק שרשבסקי מהורדנה.
ספרו הראשון והיחיד שיצא בחייו, "מנחת ברוך", הוא ספר שאלות ותשובות בהלכות חלק אורח חיים, ובו גם חידושים על הלכות קרבן פסח ושיעורי תורה. הספר היה פופולרי בין למדני ליטא מיד עם צאתו בוורשה בשנת תרנ"ו, הקנה למחברו שם בקהילה הלמדנית[1] והוא קיבל כתבי רבנות מקהילות נחשבות כמו קהילת פוניבז', אך שמר אמונים לקהילתו, וכיהן בקריניק במשך עשרים שנה עד פטירתו בחורף תרס"ג. הוא נקבר בקריניק במעמד קהל רב מהעיירות הסמוכות. וידידו רבי זלמן סנדר כהנא שפירא בא למלא את מקומו ברבנות קריניק.
לאחר פטירתו, הופיע בוורשה בשנת תרס"ד ספר שני מעזבונו, בשם "נחלת ברוך" המכיל 22 פרקים מחידושיו וקטעי שו"ת על חלק יורה דעה. שאר כתביו אבדו[2].
^בתשנ"א פרסם מכון ירושלים הודעה לפיה: "נודע לנו כי כתביו של גאון ישראל רבי ברוך לאווסקי זצ"ל רבה של קרינק ומח"ס "מנחת ברוך" היו בארה"ק [=בארץ הקודש] לפני שנים אחדות". (מוריה, שנה יז גיליון רא-רב, שבט תשנ"א, עמ' צא).
