בנימין פיין (Fain; י"ט בשבט תר"צ, 17 בפברואר 1930 – ה' באייר תשע"ג, 14 באפריל 2013) היה פיזיקאי ישראלי, מומחה לפיזיקת לייזרים, פרופסור במחלקה לכימיה באוניברסיטת תל אביב. היה אסיר ציון ופעיל עלייה בברית המועצות. חזר בתשובה, ובשנותיו האחרונות עסק בפילוסופיה של המדע וביחסים בין המדע לאמונה היהודית.
ביוגרפיה
נולד ב-17 בפברואר 1930 בקייב שבאוקראינה הסובייטית, ברית המועצות, במשפחה יהודית מתבוללת, ונקרא על שם סבו שנרצח ב-1919 בפוגרום בפרוסקורוב בידי חיילים מצבאו של סימון פטליורה. אביו היה מתמטיקאי ואמו רופאה. בתקופת מלחמת העולם השנייה הטלטלה המשפחה במשך ארבע שנים ברחבי ברית המועצות. לאחר המלחמה התיישבה משפחתו בדושנבה שבברית המועצות (היום בירת טג'יקיסטן), שם סיים לימודי תיכון.
בשנת 1948 התקבל למכון לאנרגטיקה במוסקבה, ובשנת 1950 עבר ללמוד פיזיקה באוניברסיטת גורקי (כיום ניז'ני נובגורוד), שם בשנת 1956 סיים בהצטיינות את הדוקטורט בהנחיתו של הפרופסור ויטאלי גינזבורג, שהיה לחתן פרס נובל בשנת 2003. בשנת 1965 החל ללמד באוניברסיטת גורקי בתפקיד פרופסור וראש מחלקה לרדיופיזיקה קוונטית - תחום מדעי שהוא נטל חלק בפיתוחו. תחילה חיבר את ספרו "רדיופיזיקה קוונטית", שראה אור בתרגום לאנגלית בשם Quantum Electronics ואחר כך תורגם גם לגרמנית. בהמשך כתב את ספרו "הפוטונים והסביבה הבלתי לינרית" ומאמרים מדעיים רבים. בשנת 1966 עבר למוסקבה והחל לעבוד במכון לפיזיקה של מצב מוצק בפרבר העיר - צ'רנוגולובקה.
בשנת 1972 הצטרף למאבק למען העלייה לישראל, השתתף בסמינר מדענים מסורבי עלייה ונהיה פעיל בהוצאת "סמיזדט", למרות שאת הבקשה לעלייה הגיש רק לאחר יציאת אשתו הראשונה ובתו, בינה ואווה, לארץ בשנת 1974. ב-1976, בעקבות התבודדות למשך שבוע בשל מחלה, פיין החל להגדיר את עצמו כאדם דתי, ובהדרגה התקרב אל היהדות אורתודוקסית. הוא נישא בשנית לשושנה רוז'נסקי. באותה שנה ערך מחקר סוציולוגי על היהדות הסובייטית וניסה לקיים סימפוזיון בינלאומי בנושא. ביטול הסימפוזיון על ידי הק.ג.ב. יצר הד בדעת הקהל, ומאבקו בשלטונות הלך והחריף. בעקבותיו באו מעצרים, חיפושים, חקירות ומעקבים. אחרי פיטוריו ממכון המחקר בצ'רנוגולובקה הוא הפך למסורב עלייה נרדף ומובטל. אחרי תקופה של מאבק עיקש קיבל בשנת 1977 היתר עלייה ועלה לישראל.
בישראל נולדו לו שני בנים, אהרן וגדעון; אהרן פנה לזרם החרדי וגדעון גדל בזרם החרדי לאומי.
בישראל המשיך פיין להיאבק רבות למען שיפור מצבם של יהודי ברית המועצות, ובמקביל חזר לפעילות מדעית במסגרת בית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב שבה המשיך גם כפרופסור אמריטוס. תחום עיסוקו המדעי כלל: אלקטרוניקה קוונטית, פיזיקת לייזרים וסביבות רציפות.
היה חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני.
בשנת 2004 יצא לאור ספרו "יש מאין" בהוצאת ראובן מס, שתורגם לרוסית ולאנגלית. חלקו השני של הספר עוסק בחייו תחת השלטון הסובייטי. מאוחר יותר יצא הספר במהדורה נוספת על ידי מכון הר ברכה.
בשנת 2009 יצא ספרו "חוק והשגחה", בהוצאת מכון הר ברכה, בו הוא עוסק בפילוסופיה של המדע מתוך נקודת מבט יהודית-אמונית. בספרו זה הוא יוצא נגד הגישה החילונית-מטריאליסטית למדע, ומנסה להוכיח בכלים פילוסופיים את אמיתות הגישה היהודית למדע.
בינואר 2011 יצא לאור (על ידי מוסד הרב קוק) ספר שלישי שלו, "דלות הכפירה".
בשנת 2012 יצא לאור ספרו הרביעי, "סוד הנשמה: גוף ונפש באור התורה והמדע", גם הוא בהוצאת מוסד הרב קוק.
מספריו
- Irreversibilities in Quantum Mechanics (Fundamental Theories of Physics), Springer Netherlands, 2000
קישורים חיצוניים
- דף אישי באתר אוניברסיטת תל אביב
- בנימין פיין, באתר ResearchGate
- עפרה לקס, העלייה הרוחנית של פרופסור בני - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 19 באוגוסט 2004
- חוק והשגחה באתר מכון הר ברכה
- אז הקוואנטים זזים לפי פקודה מאלקים
דלות הכפירה - פרופסור בנימין פיין, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 7 במרץ 2011- בני טיטלבוים, הלך לעולמו פעיל העלייה הפרופ' בנימין פיין, באתר רשת ב', 15 באפריל 2013
בנימין פיין (1930-2013), דף שער בספרייה הלאומית
