נולד בשם בן קרטר (Ben Carter) בשיקגו, אילינוי, למשפחה אפרו-אמריקאיתנוצרית-בפטיסטית. לאחר שיצא מבית הספר התיכון, קרטר שירת שלוש שנים בצבא האמריקאי ולאחר ששוחרר עסק בחקר מתכות. ב-1961 עמיתו לעבודה הציג בפניו את הרעיון שהשחורים בארצות הברית הם צאצאים של העבריים התנכיים. קרטר החל ללכת למפגשים של האפריקאים העבריים, שם קיבל את שמו העברי בן עמי בן ישראל.
לפי קהילת האפריקאים העבריים, ב-1966 התגלה בפני בן עמי המלאך גבריאל ואמר לו להוביל אפרו-אמריקאים לארץ ישראל. בחיזיון הוא טען שנאמר לו שעליו להוביל את בני ישראל האפרו-אמריקאים לארץ-האלוהים המובטחת.[2]
בקיץ 1967, מספר משפחות של תנועת העבריים, ביניהן בן עמי, התיישבו בליבריה וניהלו אורח חיים ספרטני על אדמה בבעלות אפרו-אמריקאים, תושבי ליבריה. בן עמי החל את דרכו למנהיגות באותה קהילה, במהלך ליל הסדר של 1968.[3] כנצר לעבריים, רצו אנשי הקהילה להקריב קורבן פסח. במהלך ההכנה לטקס נמצא שהעז שנועדה לקורבן נחנקה למוות ולא תוכל לשמש לקורבן. בן עמי נשא נאום לפני כל אנשי הקהילה, בו אמר שהאמונה ושמירת המצוות של האפריקאים-עבריים הן רצון האל והן תחליף לקורבן.
הקהילה לא התקבלה בחברת תושבי המקום ולא נתמכה על ידי ממשל ליבריה.[4] התנאים הכלכליים לא היו טובים והרבה מאנשי הקהילה מתו ממחלות.[5] לאור זאת. בשנת 1969 נסע בן עמי לישראל, כדי לבדוק אפשרות של מעבר לשם. תוך ניצול העמדות העמומות של הרשויות הישראליות ביחס להגירה, הצליחה הקהילה לעלות לארץ ישראל. לדברי בן-עמי, הכסף לרכישת הכרטיסים למסע הגיע ממכירות של שתי חנויות גלידה של הקהילה במונרוביה ו"אינטליגנציה אלוהית".[6]
בשנת 1970, היגרו לישראל 48 משפחות הקהילה בטענה לזכותן על פי חוק השבות. בן עמי וכמה משפחות נוספות הגיעו בחודשים הבאים, והתיישבו בעיר דימונה. אחרים מהקבוצה התיישבו בערד ובמצפה רמון. ב-1990 ניתנה לקהילה תושבות קבע. בן עמי שימש כמנהיג הרוחני והפוליטי של הקהילה בתקופה זו, וכתב מספר ספרים. בן-עמי הלך לעולמו בבית חולים בבאר שבע ב-27 בדצמבר 2014. בעת מותו, היו לבן עמי ארבע נשים - תקווה, יונינה, בת ציון ובת עמי, וכן 25 ילדים, 45 נכדים, ו-15 נינים.
מערכת היחסים עם היהודים
בן-עמי האמין[7], שהאפריקאים העבריים מליבריה אינם יהודים אלא הצאצאים האמתיים של בני ישראל הקדומים[8]. הוא אמר שאברהםומשה היו שחורים במקור, וכי העבריים האפריקאים הם היורשים האמיתיים של עם ישראל.
בעודו מבטל את הצורות המודרניות של היהדות והנצרות, הוא המשיך לשאוב השראה מהתנ"ך ואף ראה בישו חלק משורה של משיחים שנשלחו לבני ישראל כדי לעזור להם לשמור על דרכי הצדק. הליבה של אורח חייהם של האפריקאים-עבריים היא התנ"ך. על פי אמונתם התנ"ך הוא האור והמקור לחזרה של האדם לאלוהיו ומציאת דרכו בחיים. למרות זאת, הקבוצה דוחה את הרבנות היהודית והתלמוד כהמשך אותנטי של העם העברי.
דעתו של בן-עמי היא שהאפריקאים היו תחת שלטון אכזרי וסבלו במשך ההיסטוריה, מפני שלא צייתו לאלוהים, ושכדי להתגבר על ההיסטוריה של העבדות באמריקה הם חייבים לבחון ולהגדיר דברים מחדש. צריך לשאול ולפקפק בכל היבט של קיום היהדות תחת השליטה האירופאית הלא-יהודית. את היכולת לכנות ולסווג מילים ומושגים חברתיים בן-עמי מכנה "הכוח של ההגדרה", שתחת הידיים הלא נכונות יכול לשמש כ"אחד מכלי הנשק הטובים ביותר שאפשר להשתמש כדי לשלוט בגברים ובעמים" אבל הוא גם המפתח לגאולה מהדיכוי.
בן עמי לקח את הבעיות הרוחניות שהוא ראה באפריקאים ותרגם אותם למערכת עמדות חברתיות-פוליטיות, כלכליות, חקלאיותובריאותיות[7]. הוא הדגיש את הצורך של מנהיגים אפריקאים ללמוד מההיסטוריה וממערכת הערכים של התרבות האפריקנית[8].
במהלך ראיון של ה-Redding News Review בשנת 2002, הביע בן-עמי ביטחון ביכולת של קהילת האפריקאים להחזיק מעמד ולהמשיך לפעול גם אם הוא יעזוב. כאשר נשאל באופן ספציפי מה הם התנאים הנדרשים בקהילה כדי להמשיך לטפל בה אם קורה לו משהו, השיב שהמילים שהוא אומר, האמת שהוא אומר, טבועות עמוק בנשמותיהם. הוא בשר, דם ורוח, אבל רוחו היא הרוח של הנביאים העתיקים, אשר יש לה חשיבות רבה בגאולת העם.
מקומו בקהילת העבריים
בן-עמי בן-ישראל נחשב לדמות משיחית בקהילה, ותמונתו מקשטת לפחות קיר אחד בכל דירה. בראיון תיאר בן עמי את מעמדו כנביא וכמנהיג רוחני[דרוש מקור]: "המשיחות שלי באה רק אחרי שהגענו לארץ, האל שלח נביא כדי למשוח אותי ולהודיע לי על המשך או חלק גדול של המשימה שלי ... בזמן שהוא משח אותי ... קיבלתי את השם: "נשיא השלום" ... בהמשך אותו נביא חזר ואמר לי על פי דבר ה', כי במועד מאוחר יותר ישלח מישהו למשוח אותי לשבת על כס דוד, כדי להגשים את הנבואה של זה שישב על כס דוד. דברי נביא אמיתי, הם בהחלט התרחשו בדיוק כפי שהוא אמר. לאחר מכן, שמי שונה מנשיא השלום לרבי ואדוני רבי".
פרסים והוקרה
במרץ 2010[8] קיבל בן-עמי פרס מפעל חיים מממשלת גאנה. בדבריו בטקס אמר מנהל מועצת הפרס, שבן-עמי "סייע לגשר על הפער בין רוחניות להתפתחות, יותר טוב מכל מנהיג אחר בהיסטוריה העולמית, תוך יצירת אפשרויות חדשות ומתקדמות להצלחה בבניית קהילות ופרויקטים על בסיס צדיקים, עקרונות ותרבות אפריקאים".
בשנת 2000, מגזין ה-BBC "פוקוס על אפריקה" כינה את בן-עמי בתור "אחד מהאפריקאים המשפיעים ביותר של המילניום"[8].
