בלה שניטלנדר

בלה שניטלנדר

בלה שניטלנדר בסביבות שנת 1950
בלה שניטלנדר בסביבות שנת 1950
לידה	18 בפברואר 1898 שופרון, הונגריה
פטירה	5 בנובמבר 1983 (בגיל 85) מונטריאול, קנדה
מדינה	ישראל, קנדה
מקום קבורה	בית קברות מאונט רויאל (Mount Royal Cemetery)
מקום מגורים	הונגריה, נשר, קנדה, ונצואלה, צ'ילה
פעילות בולטת	מהנדס אזרחי
ידוע בשל	ממקימי ההיישוב נשר, ומפעל נשר חיפה
השכלה	הנדסה אזרחית
תקופת הפעילות	1923–1979 (כ־56 שנים)
בת זוג	ארזבט מילר, מניה מבית הרטל, מגדה מבית פלאם
צאצאים	תמר (כינוי - אגי) ונעמי
מספר צאצאים	2

נשר ב-1923. התמונה צולמה על ידי בלה שניטלנדר, ופרופסור דבורה ברנשטיין סמכה עליה את קביעתה המעודכנת ששנת הייסוד של נשר הייתה 1923 ולא 1924 כפי שניתן היה להעריך קודם למציאת התמונה

בלה יהודה סל שניטלנדר (בהונגרית: Bela Szell Schnittlander, 18 בפברואר 1898 – 5 בנובמבר 1983) היה מהנדס אזרחי, מבוני ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ובעשור הראשון של מדינת ישראל. היה ממהנדסי מפעל נשר חיפה ובין תושביה הראשונים של שכונת נשר ליד המפעל.

ראשית חייו

בלה שניטלנדר נולד בעיר שופרון, הונגריה, להוריו ארמין שניטלנדר ומגדלנה לבית שטיינר. אביו שירת בצבא הקבע האוסטרי בבסיס צבאי בעיר, ובשנת 1906, כאות כבוד על שירותו, קיבל אישור להוסיף את השם סל (Széll) לשם משפחתו, שהיה מעין תואר אצולה בממלכת הונגריה^[א].

בשנת 1915 התקבל ללימודי הנדסה אזרחית באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה ולכלכלה. לימודיו נפסקו לאחר שנה עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הוא גויס ליחידת תותחנים ונשלח לחזית הרומנית. שניטלנדר שרת ברגימנט מס' 18 של הצבא הקיסרי והמלכותי, תחת יחידה II. Baons, בדרגת צוער-סמל שאפתן במילואים, בתפקיד קצין סיור - Baons.^[1] במהלך הקרבות נפגע קשה בעינו ואושפז בבית חולים למשך כשנה. ב-1916 קיבל אות הצטיינות מטעם צבא הונגריה.

למרות פציעתו בשירות הצבאי נאסר על שניטלנדר לחזור ללימודיו עם תום המלחמה בגלל היותו יהודי. לאחר מאמצי שכנוע רבים קיבל אישור לסיים את לימודיו בתוכנית מזורזת שריכזה חומר לימודי של שנתיים בשנה אחת. ב-1921 נשא לאישה את ארזבט מילר, ילידת בודפשט. בשנת 1922 סיים את לימודיו והם החליטו לעזוב את הונגריה והפליגו באונייה להודו במטרה למצוא שם עבודה. בעצירת ביניים ביפו פגש שניטלנדר חברים שלמדו איתו באוניברסיטה בבודפשט, והם שכנעו אותו להישאר בארץ ישראל ולעבוד בה.

פעילותו בארץ ישראל

בית הספר לילדי עובדים של נשר, לימים, בית הספר התיכון של נשר. הוקם על ידי בלה שניטלנדר שגם צילם את התמונה וכתב עליה 1932

שניטלנדר מצא עבודה במושבה זכרון יעקב בתחום ההשקיה. בספטמבר 1923 עבר עם אשתו לנשר, שם החלה הבנייה של מפעל נשר חיפה לייצור צמנט. הוא ניהל את מחלקת הבנייה במפעל, יחד עם ארפד גוט ומהנדסים נוספים. במהלך עבודתו תכנן את הבתים הסמוכים למפעל, כיום רחובות הנרקיסים והקישון, שם התגוררו מנהלי המפעל וראשי המחלקות. תכנון זה כלל גם את בית מגוריו. המבנים נקראו "בתי נשר" ולצידם עבר רחוב ממערב למזרח שחיבר ביניהם והוביל למפעל.

תכנונים נוספים של שניטלנדר כוללים את המבנים הבאים:

• בית ספר לילדי העובדים שהוקם בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20, לימים, בית הספר התיכון של נשר. משנת 2004 פועלת במבנה חברת הפרמצבטיקה "פיינטק מעבדות".^[2]
• מרפאת נשר, ששימשה את כל תושבי שכונת נשר עד מלחמת העצמאות, ובשנות השישים גם את תושבי תל חנן (בעת שנבנתה עבורם מרפאה חדשה).
• קנטינה וצרכנייה ששירתו את עובדי מפעל נשר חיפה.
• האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל, שנבנתה ב-1949.^[3]

בשנות העשרים, בנוסף לעבודה במפעל, שניטלנדר התבקש לתכנן שיפוצים במתחם המנזר הפרנציסקני בנצרת. אחיו לואיס, שהיה אף הוא מהנדס וחי בברלין באותו זמן, בא לארץ ישראל לסייע לו בפרויקט^[ב].

פעילותו במדינות נוספות

משנת 1958 עד 1959 היה מנהל עבודה בשדות כותנה בוונצואלה, תקופה שבה היו חילופי שלושה נשיאים עד עליית רומולו בטנקור לשלטון בפברואר 1959.

משנת 1959 עד 1963 היה מנהל עבודה במכרה ברזל ועופרת בוואיינר (אנ'), במחוז אטקמה בצ'ילה. באותה עת התגוררו אחיותיו בסנטיאגו, עיר הבירה של צ'ילה.

משנת 1963 עד 1979 עבד כמהנדס במונטריאול בחברת SNC-Lavalin (אנ'). עסק בתכנון גשרים, תחנות רכבת ונמלי תעופה.

בלה שניטלנדר נפטר בנובמבר 1983, ונקבר בבית הקברות מאונט רויאל (אנ') במונטריאול.

חיים אישיים

לבלה וארזבט שניטלנדר נולדו שתי בנות, תמר (שכינוייה היה אגי) ב-1927 ונעמי ב-1939. בתו תמר היגרה לקנדה לאחר שנישאה לליאו היפס, שהיה מתנדב חוץ לארץ ולחם במלחמת העצמאות. אשתו ארזבט מתה ממחלת הסרטן בשנת 1956. בשנת 1959 נישא בשנית למניה מבית הרטל, ובשנת 1983 נישא בשלישית למגדה לבית פלאם.

בשנת 1979 בגיל 81, החל לימודי ביולוגיה באוניברסיטת קונקורדיה במונטריאול ושאף להגשים את חלומו להיות רופא. הוא למד שם עד לפטירתו.

שניטלנדר שלט בארבע שפות: הונגרית, גרמנית, אנגלית ועברית ודיבר מעט ספרדית. לאורך כל חייו מחוץ לישראל שמר על קשריו עם אנשים בישראל וביקר בה לעיתים קרובות.

גלריית תמונות

האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל הוקמה ביוזמתם של חברי ועדת הביטחון של ההגנה של נשר שפעלו במקום. התכנון והביצוע הופקדו בידי מהנדס בית החרושת נשר, בלה שניטלנדר, פרופ' יוחנן רטנר והאמן מיכאל קארה על בסיס עמדה שהוקמה במקום ב-1947 לפני מלחמת העצמאות. תחילת שנות ה-50 של המאה ה-20. בלה שניטלנדר, אשתו ארזבט לבית מילר והבת אגי ב-1931 בחזית ביתם בנשר. צולם על ידי ארנו מילר האח של ארזבט. הבית נבנה על ידי בלה שניטלנדר, מועד בניית הבית הוא בין השנים 1926-1924. המשפחה גרה בבית הזה והשתמשה בכל חדריו עד 1947, אחריהם עברה לגור בבית משפחת אריה קלבנסקי שהיה אחד המנהלים של המפעל. משפחת שניטלנדר עברה לגור בבית אחר בבתי נשר ליד הבית הקודם. הבית החדש פנה לכביש שהוביל למפעל שעליו נבנו הקנטינה והמרפאה מבנים הקיימים עד היום. לאחר מכן הבית חולק לשתי משפחות. אות ההצטיינות שבלה שניטלנדר קיבל ב-1916 מצבא הונגריה. שניטלנדר שירת ברגימנט מס' 18 של הצבא הקיסרי והמלכותי, תחת יחידה II. Baons . התעודה ניתנה בבודפשט ב-1916. דרגת השירות: צוער - רב"ט במילואים, בתפקיד קצין סיור - Baons תרגום התעודה: תותחן הארטילריה של הדיוויזיה המלכותית, בלה סל, תצפת על עץ גבוה במשך שעות תחת אש, ושרטט על מפה את מיקומי עמדות האויב. כשהבחין בהופעת הכוחות הרומניים, הודיע מיד למפקדו. שרטוטי עמדות האויב סייעו למפקדו להחליט אילו טקטיקות דרושות לתקיפה. בזמן ששרטט תחת אש, ספג הסמל את פציעתו. הסמל הוא חייל נלהב ואמיץ שראוי לשבחים מיוחדים. בנוסף לכל הוא כבר בלט במקרה קודם בו הפגין אומץ לב מעל למצופה. מבנה המרפאה בתוך מפעל נשר שנבנה על ידי שניטלנדר, צילום מ-2010. הקנטינה של פועלי מפעל נשר למלט. צילום מ-2010. בלה שניטלנדר מימין על רקע פיגומים ובניית המפעל נשר. צולם בין השנים 1929-1924 מחברת לימוד הספרדית של בלה בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20. מחברת הלימוד של שניטלנדר מלימודי הביולוגיה בקנדה, אותם החל ב-1979 בגיל 81. ביתו של בלה שניטלנדר בנשר כפי שצולם על ידו ב-1928. הבית הזה קיים עד היום ליד המפעל, נמצא ברשימת המבנים לשימור של העיר נשר, ומשמש כמשרד של חברת כלל נדל"ן שבונה את השכונה החדשה במחצבת נשר הישנה. חפירות ובנייה במתחם הפרנציסקני בנצרת, צולם על ידי שניטלנדר ב-1929. בלה שניטלנדר נקבר במונטריאול בבית הקברות מאונט רויאל, האפר שלו נמצא בתוך גומחה במאוזוליאום. השם על גבי הקבר הוא בלה סל, השם בו השתמש לאחר שהיגר לקנדה ביקורו של הנציב העליון הבריטי הרברט סמואל במפעל נשר. צולם על ידי בלה שניטלנדר ב-1925

לקריאה נוספת

• המלט ויוצריו, "נשר" ביובלו, בהוצאת מפעלי פורטלנד ישראליים נשר בע"מ, 1976.
• ספר המהנדסים והעלייה השלישית מהונגריה: 1920-1930, העורך - דוד גלעדי, תל אביב תשנ"א.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בלה שניטלנדר בוויקישיתוף

• נעמי קרוזו - אלבום נשר, באתר ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
• תמונות נדירות של העיר נשר משנת 1923, באתר "חי פה", ‏1 בינואר 2018
• אוסף נעמי קרוזו - אלבום נשר, חשיפה ושיתוף, באתר ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה, ‏25 בדצמבר 2017
• בלה שניטלנדר, סרטון באתר יוטיוב בית בלה שניטלנדר צילום מבחוץ, נבנה בשנות ה-20 של המאה ה-20 ליד מפעל נשר למלט, 20 באוקטובר 2021
• בלה שניטלנדר, סרטון באתר יוטיוב בית בלה שניטלנדר מבפנים, נבנה בשנות ה-20 של המאה ה-20 ליד מפעל נשר למלט. החלק השמאלי שאינו בשימוש, 20 באוקטובר 2021

ביאורים

1. באופן דומה, משפחתו של קלמן סל, משפחת ואס, קיבלה בשנת 1639 אישור ממלך הונגריה פרדיננד השלישי להוסיף את השם סל לשם משפחתה.
2. צילומים של העבודה במנזר הפרנציסקני בנצרת, צילומים ממפעל נשר וצילומים נוספים שצולמו על ידי בלה שניטלנדר וגיסו הרמן מילר נמצאים באוסף נעמי קרוזו - אלבום נשר, באוניברסיטה חיפה.

הערות שוליים

1. ראו צילום תעודת הצטיינות בגלריית התמונות בערך
2. דוד חיון, ‏פיינטק מעבדות השקיעה 4.5 מיליון דולר בהקמת מפעל בנשר, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2004.
3. "אנדרטה לבני נשר", בספר "אנדרטאות תש"ח, עמ' 78, הוצאת משרד הביטחון, מהדורת 2009