בכרך (Bacharach; ידועה גם כבכרך שעל הריין) היא עיירה במחוז מיינץ-בינגן במדינת ריינלנד-פפאלץ, בגרמניה. העיירה שייכת מוניציפלית ל-Rhein-Nahe, אף כי עיירה זו אינה נמצאת בגבולותיה. שמה המקורי של העיירה, בכראכוס (Baccaracus), מעיד על שרשיה הקלטיים. מעל העיר מתנשא המבצר העתיק שטאהלק (Burg Stahleck), כיום אכסניית נוער.
יהודי בכרך
רשומות ממסע הצלב השני (1146) מזכירות את המלומדים היהודים של בכרך, אלכסנדר בן משה, מר אברהם בן שמואל, ומר קלונימוס בר מרדכי. אלה, יחד עם משקי הבית שלהם, ביקשו מקלט בטירת שטאהלק, שם הם נרצחו. שרידיהם הובאו לקבורה במיינץ.
על הדרך במעלה טירת שטאהלק, גלוי לעין עד היום (2010) המבנה הגותי הלא גמור של הקפלה על שם וורנר פון אוברווסל (Wernerkapelle).
בשנת 1337 תקף אספסוף תחת הנהגתו של ארמלדר את היהודים; וב- 1349, בגזירות המגפה השחורה, נטבחו רבים מיהודי העיר. בשנות 1365-1370 פרס השלטון חסות על מספר יהודים והתיר להם להתיישב בבכרך; ובשנת 1510 חודשה הרשאת ההתיישבות. בשנת 1722 חיו בעיירה רק שתי משפחות יהודיות, ובשנת 1901 גדל מספר התושבים היהודים לארבעים ושישה.
"בכרך" הוא שם משפחה יהודי ידוע, ומלמד כנראה על משפחה שמוצאה מן העיירה. בין הידועים שנשאו שם זה ניתן למנות את הרב יאיר חיים בכרך (המאה הי"ז), מחברו הידוע של שו"ת "חוות יאיר", ואת אלקן לוי בכרך.
