בכטל
Bechtel![]() |
|
נתונים כלליים |
|---|
|
סוג |
חברה פרטית |
|---|
|
מייסדים |
וורן אברהם בכטל (אנ')
סטפן בכטל הבוגר (אנ')
סטפן בכטל הצעיר (אנ') |
|---|
|
תקופת הפעילות |
1906–הווה (כ־118 שנים) |
|---|
|
חברות בנות |
- Bechtel Jacobs
- Marinship
|
|---|
|
מיקום המטה |
רסטון (אנ'), וירג'יניה המערבית, ארצות הברית |
|---|
|
שליטה בחברה |
משפחת בכטל |
|---|
|
ענפי תעשייה |
תשתיות
מינרלים ומכרות
אנרגיה
גרעין, בטיחות וסביבה |
|---|
|
מוצרים עיקריים |
תכנון
הקמה
רכש
פיקוח
תפעול |
|---|
|
הכנסות |
17.6 מיליארד דולר (2020) |
|---|
|
יו"ר |
Brendan Bechtel |
|---|
|
מנכ"ל |
Brendan Bechtel |
|---|
|
עובדים |
44,000 |
|---|
|
|
|---|
|
https://www.bechtel.com/ |
  |
בכטל היא חברת הנדסה ובניה אמריקאית המבצעת פרויקטים ברחבי העולם ומדורגת ראשונה בין חברות הבנייה בארצות הברית. תחומי העיסוק העיקריים של החברה הם תכנון, רכש ובנייה של פרויקטים בתחום תחבורה, אנרגיה, תשתיות, ועוד. בין הפרויקטים הידועים אותם ביצעה החברה נכללים הקמת סכר הובר, כריית מנהרת תעלת למאנש, שיקום שדות הנפט של כווית לאחר מלחמת המפרץ, הקמת המיגון על הכור של צ'רנוביל, הקמת המעבדה הלאומית לוס אלמוס ועוד.
ההיסטוריה של החברה
הקמת החברה
מייסד "בכטל" היה וורן אברהם בכטל (אנ') שהיה חקלאי בקנזס ועבר ב-1898, עם משפחתו, לאוקלהומה כדי לעבוד בפרויקט הקמת מסילת רכבת. ב-1904 עבר לאוקלנד (קליפורניה) והצטרף לפרויקט "מסילת הרכבת ווסטרן פסיפיק" (אנ'). ב-1906 זכה בחוזה הראשון שלו לבנות מקטע ממסילה זו בקרבת אוקלנד וזה היה החוזה הראשון של החברה שלו לה קרא ו. א. בכטל (W.A. Bechtel Co). בשנים הבאות זכה בכטל בחוזים נוספים לביצוע פרויקטים עבור חברות מסילת הרכבת "ווסטרן פסיפיק" ו"נורת'רן פסיפיק".
הרחבת הפעילות
ב-1919 החלה החברה להרחיב את תחומי פעילותה וקיבלה חוזים לפרויקטים בתחום התשתיות התחבורתיות שכללו סלילת כבישים ואוטוסטרדות ובניית גשרים בחוף המערבי. ב-1920 החלה החברה את הפרויקט הראשון שלה בתחום תחנות כוח הידרואלקטריות עבור "חברת הגז והחשמל פסיפיק" (אנ'). ב-1929 נכנסה החברה לתחום הנפט והגז כשהפרויקט הראשון בוצע עבור חברת סטנדרד אויל של קליפורניה (כיום שברון) עבורה בנתה בכטל בית זיקוק ומערכת הולכת גז ונפט.
ב-1925 הקימו וורן בכטל ושני בניו, באופן רשמי, את תאגיד בכטל (W.A. Bechtel Company).
סכר הובר
ב-1931 נכנסה בכטל למגה-פרויקט הראשון שלה כשהצטרפה לעוד 5 חברות הנדסה כדי ליצור את תאגיד שש חברות בע"מ שהתחרה על חוזה ממשלת ארצות הברית להקמת סכר הובר. התאגיד זכה בחוזה ובכטל, שחלקה בתאגיד היה 30%, עסקה בהקמה עד סיום הפרויקט ב-1936.
במהלך הפרויקט נפטר מייסד החברה וורן בכטל ובנו, סטפן בכטל הבוגר (אנ'), תפס את מקומו כמנהל בכטל וה-CEO של תאגיד שש חברות בע"מ.
מלחמת העולם השנייה
ערכים מורחבים – תוכנית החירום לבניית כלי שיט, נתיב המורשת קאנול
בתקופת מלחמת העולם השנייה חתמה בכטל על חוזים עם "הוועדה הימית של ארצות הברית" (אנ') לבניית כלי שיט עבור המאמץ המלחמתי ובנתה במספנותיה כ-560 כלי שיט (רובם ספינות משא). כמו כן בנתה החברה בקנדה צינור נפט ובית זיקוק כדי לאפשר אספקת דלקים לצבא ארצות הברית באלסקה.
בתקופה זו החלה בכטל להרחיב את עסקיה מחוץ לארצות הברית כשהפרויקט הראשון היה הקמת קו הולכת נפט בוונצואלה.
לאחר המלחמה
הניסיון שצברה בכטל, בתקופת המלחמה, בבניית קוי הולכת נפט הביא לזכייתה בחוזה להקמת צינור הנפט הטרנס-ערבי[1] ובחוזים נוספים בשוק תעשיית הנפט במפרץ הפרסי.
בתחילת שנות ה-50 נכנסה בכטל לתחום צכנון והקמת תחנות כוח גרעיניות וזאת לאחר שזכתה בפרויקטים להקמת כור גרעיני נסיוני באיידהו ואת הכור הגרעיני הפרטי הראשון בארצות הברית שהוקם באילינוי.
בנוסף הרחיבה החברה את תחומי עיסוקיה כשנכנסה לתחום כריית מנהרות וזאת לאחר שזכתה בחוזה לתכנון מערכת הסעת המונים באזור מפרץ סן פרנסיסקו (אנ') וכן ערכה תוכנית ראשונית לכריית מנהרה מתחת לתעלת למאנש.
שנות ה-60 וה-70
בתחילת שנות ה-60 פרש מנהל החברה, סטפן בכטל הבוגר (אנ'), ואת מקומו תפס בנו, סטפן בכטל הצעיר (אנ').
במהלך שנות ה-60 ושנות ה-70 ביססה בכטל את מעמדה המרכזי בשוק הפרויקטים הגדולים בארצות הברית. בתקופה זו שלטה החברה ב-20% משוק ייצור האנרגיה בארצות הברית וב-40% משוק הקמת תחנות הכוח הגרעיניות וזאת לאחר שהשלימה, ב-1968, פרויקט להקמת תחנת הכוח הגרעינית הגדולה ביותר בארצות הברית באותה תקופה (בקרבת סן דייגו שבקליפורניה (אנ')).
פרויקטים גדולים נוספים שביצעה החברה באותה תקופה היו הקמת העיר ג'ובייל שבערב הסעודית (אנ') (1976) וכן שיקום תחנת הכוח שלושת המילין בפנסילבניה לאחר הפיצוץ שאירע בתחנה (1979).
שנות ה-80
בשנות ה-80 המשיכה בכטל בתנופת ההתרחבות כשבין הפרויקטים שביצעה בתקופה זו היו ניהול הקמת התשתיות לאולימפיאדת לוס אנג'לס ב-1984 ותחילת תכנון והקמת מנהרת התעלה בין אנגליה וצרפת ב-1986 (פרויקט שהושלם ב-1994).
פרויקט נוסף שקיבלה החברה ב-1986 היה פרויקט עורק התנועה המרכזי של בוסטון. פרויקט זה חרג מלוחות הזמנים ומהתקציב המתוכנן (8 מיליארד דולר במקום 2.8 מיליארד דולר) וכן סבל מבעיות איכות שהביאו לתביעה כנגד החברות המעורבות בפרויקט ולתשלום קנס על ידי בכטל בהיקף של כ-350 מיליון דולר.
בשלהי עשור זה מונה ריילי בכטל (אנ'), בנו של סטפן בכטל הצעיר (אנ'), כמנכ"ל החברה.
שנות ה-90
בשנות ה-90 הרחיבה בכטל את פעילותה מחוץ לארצות הברית. בין השאר חתמה החברה על חוזים לשיקום שדות הנפט של כווית לאחר מלחמת המפרץ (1991), הקמת נמל התעופה הבין-לאומי הונג קונג שנבנה על אי מלאכותי והיה הפרויקט הגדול בעולם בזמנו (1994), הרחבת הרכבת התחתית של אתונה, הרחבת קו ג'ובילי בלונדון וניהול הבנייה של מתקני הספורט לקראת אולימפיאדת ברצלונה (1992) ולקראת אולימפיאדת החורף נאגנו שביפן (1998)
המאה ה-21
בתחילת המאה ה-21 המשיכה בכטל להרחיב את פעילותה בעולם אולם מספר פרויקטים בהם הייתה מעורבת נמצאו במרכזן של מחלוקות:
- ב-2001 זכתה החברה בפרויקט הקמת מפעל הנפורד לטיפול בפסולת גרעינית בוושינגטון. נטען כנגד בכטל שבנוסף לחריגות בתקציב ובלוח הזמנים נעשו "עיגולי פינות" בנוגע לאיכות והבטיחות וכן שהחברה פעלה כדי לפגוע בחושפי שחיתויות.
- ב-2000 נכנסה בכטל לפרויקט הקמת תשתיות מים בבוליביה בו שימשה לא רק כחברת הנדסה והקמה אלא גם כשותפה, עם חברה מקומית, בבעלות על חברת אספקת מים. עליית מחירי המים שסיפקה החברה המאוחדת הביאה להפגנות מחאה כלל ארציות (ראו מלחמת המים של קוצ'במבה) כנגד קונסורציום המים בו הייתה שותפה בכטל. בסופו של דבר החליטה הנהלת בכטל לפרוש מהחברה ולצאת מבוליביה תוך שהיא תובעת את ממשלת בוליביה[2].
- ב-2003 זכתה החברה בחוזה גדול מטעם ממשלת ארצות הברית לשיקום התשתיות האזרחיות בעיראק. החברה הואשמה על ידי מתחרותיה בהגשת הצעות לא רווחיות ובהשגת רווחי מלחמה (אנ'). בכטל השלימה את רוב משימותיה בעיראק עד שנאלצה לעזוב את המדינה עם החמרת המצב הביטחוני במדינה[3].
- ב-2005 הייתה בכטל בין 4 החברות שנשכרו על ידי הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום לאספקת מגורים זמניים לתושבי מיסיסיפי שאיבדו את בתיהם בעקבות הוריקן קתרינה. בכטל סיפקה כ-35,000 קרוואנים ובתים נגררים והואשמה בגביית מחירים מופרזים תמורתם ומסירת מוצרים באיכות נמוכה.
החל מ-2010 חזרה בכטל למסלול הצמיחה ורשמה זכיות במספר רב של פרויקטים גדולים ברחבי העולם וביניהם הקמת 3 מפעלי גז טבעי בקווינסלנד, אוסטרליה (2011), בניית 2 תחנות כוח פוטו-וולטאיות של 143 ו-250 מגווט בקליפורניה (2013), בניית נמל התעופה הבין-לאומי חמד בדוחה (2014), סלילת קו אליזבת תחת מרכז לונדון (2015), הקמת הרכבת התחתית של סידני (2017) והכנת תשתיות גוגל פייבר עבור חברת גוגל בדרום מזרח ארצות הברית (2018),
מבנה החברה
בנוסף להנהלת החברה מחולקת בכטל ל-4 חטיבות כדלקמן:
חטיבת התשתיות
חטיבת התשתיות (Infrastructure) היא החטיבה הגדולה ביותר של בכטל והיא מטפלת בפרויקטים בתחומים הבאים:
- תחבורה (כבישים, אוטוסטרדות, גשרים) - החברה סללה כ-28,000 ק"מ כבישים
- רכבות ורכבות תחתיות - החברה הייתה מעורבת בהקמה של כ-300 מסילות רכבת תחתית ועיליות.
- תחנות כוח - החברה הקימה כ-440 תחנות כוח כשמתוכן כ-50 הן תחנות כוח הידרואלקטריות
- נמלי ים - החברה הקימה כ-80 נמלי ים ומזחים.
- שדות תעופה - החברה הייתה מעורבת בהקמה של כ-100 שדות תעופה.
חטיבת המתכת והמכרות
חטיבת המתכת והמכרות (Mining & Metals) מטפלת בפרויקטים בתחומים הבאים:
החברה זכתה בכ-40 פרויקטים בתחום האלומיניום, כ-40 פרויקטים בתחום הנחושת וכ-15 פרויקטים להפקת פחם.
חטיבת האנרגיה
חטיבת האנרגיה (Energy) מטפלת בפרויקטים בתחומים הבאים:
- פיתוח שדות נפט.
- מפעלי זיקוק נפט ומוצריו.
- הפקת ועיבוד גז טבעי נוזלי.
- צנרת הולכת גז ומוצרי נפט.
- ייצור מוצרים פטרוכימיים.
- חוות מיכלים לאכסון גז ומוצרי נפט.
החברה סללה כ-80,000 ק"מ של צנרת גז ותזקיקים, פיתחה כ-50 שדות נפט וגז ובנתה כ-380 בתי זיקוק, מתקני עיבוד גז ומפעלים פטרוכימיים. כמו כן בנתה בכטל כשליש מנפח אכסון הגז בעולם.
חטיבת הגרעין, הבטיחות והסביבה
חטיבת הגרעין, הבטיחות והסביבה (Nuclear, Security & Environmental) מטפלת בפרויקטים בתחומים הבאים:
- הקמת תחנות כוח גרעיניות.
- הקמת בסיסי נשק גרעיני.
- הקמת מעבדות לאומיות.
- טיפול בשפכים ובפסולת (רגילה וגרעינית).
מאז תחילת השימוש באנרגיה גרעינית הייתה בכטל מעורבת בכ-80% מהפרויקטים של תחנות הכוח הגרעיניות בארצות הברית.
הפריסה העולמית של החברה
מטה החברה הראשי נמצא בעיר רסטון (אנ') שבוירג'יניה המערבית (ארצות הברית) וסניפים שלה פרושים ברחבי העולם כשהמרכזיים שבהם נמצאים בלונדון, בריזבן, קלגרי, דובאי, יוסטון, ניו דלהי, סן פרנסיסקו, סנטיאגו דה צ'ילה, שנגחאי, ניירובי, טייפה ווושינגטון די. סי..
לקריאה נוספת
- Denton, Sally. "The Profiteers: Bechtel and the Men Who Built the World", Simon & Schuster, 2016.
- McCartney, Laton. Friends in High Places, Ballantine Books, 1988.
- Mead, Robert Douglas. Journeys Down the Line: Building the Trans-Alaska Pipeline, Doubleday, 1978.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
