המשמעות של גלי הילודה ניכרת בכל תחומי החיים: החל מיצירת עומס על חדרי הלידה ובתי החולים; המשך בעומס על מערכות החינוך והבריאות לילדים, שצריכות להיערך למספרים גדולים מהרגיל של ילדים; וכלה בעומס על מערכות הביטוח הלאומי והפנסיה, הנדרשות להתכונן מראש ולספק שירותים לכל אותם ילדי בייבי בום כאשר הם מגיעים לגיל הפנסיה.
הכינוי "דור הבייבי בום" הוענק לבני הדור אשר נולדו בעולם המערבי בתקופת ה"בייבי בום" שלאחר מלחמת העולם השנייה. גבולותיו של דור זה נתחמו בארצות הברית לגל הדמוגרפי של מי שנולדו בין 1 בינואר1946 ו-31 בדצמבר1964, דהיינו תקופה של 19 שנים[1]. בימינו, בני שכבת גיל זו נמצאים בעמדות כוח בחברות עסקיות ובגופים שלטוניים רבים. ארבעת נשיאי ארצות הברית האחרונים, ביל קלינטון, ג'ורג' ווקר בוש, ברק אובמה ודונלד טראמפ הם בני הדור.
הגרף משמאל מראה את מספר הלידות השנתי ל-1000 תושבים בארצות הברית, בין השנים 1909 ל-2004. כפי שניתן לראות, חוץ מהעלייה הדרמטית בלידות לאחר מלחמת העולם השנייה (בשנים 1945–1964), ניכרות גם עליות קטנות יותר: בשנים 1978–1992 (מכונה לפעמים "הבייבי בום של דור ה-Y") ואת ה"מיני בייבי בום" של שנת 2000.
בישראל
בישראל התקיים בייבי בום בשנים שלאחר קום המדינה. בשנות ה-40 ניצולי השואה כמעט לא הביאו ילדים לעולם עקב השואה ומלחמת העולם השנייה. היישוב בארץ ישראל סבל אף הוא ממיעוט לידות כיוון שרבים מהגברים גויסו למלחמה. עם סיום מלחמת העולם השנייה, מלחמת העצמאות ועליית הפליטים, הקימו ניצולי השואה והחיילים המשוחררים משפחות והביאו בכך לעלייה דרמטית בשיעורי הילודה. לאחר מכן, בשנות ה-60, שוב התמעטו הלידות בישראל, כיוון שהיה חסר הדור שלא נולד בראשית שנות ה-40 (וכן חל שינוי בדפוסי היריון של עדות המזרח, שהביא אותם להפחתת ילודה). מאידך, ילידי הבייבי בום של ראשית שנות החמישים הביאו בבגרותם לבייבי בום נוסף בשנות השבעים.
במדינות רבות, ילדי הבייבי בום היו הראשונים שנחשפו לעולם השידור והשיווק הטלוויזיוני. בארצות הברית ובאירופה נחשבו שנות הבייבי בום לשנים של שגשוג וביטחון כלכלי, דבר זה יצר ייחודיות אצל מתבגרי הבייבי בום, כי הם גדלו תחת השפעת עולם השיווק המתפתח.[4]
בניגוד לסטריאוטיפים, בראשית המאה ה-21, צרכנים מדור הבייבי בום לא היו טכנופובים,[5] אלא בעלי ניסיון רב בשימוש באינטרנט ובמשלוח הודעות בטלפון הנייד. בתקופת הקורונה בשנת 2020, עסקים רבים הרחיבו את שירותיהם לעולם האונליין בגלל המגפה.[6] השימוש בשירותי בריאות דיגיטליים בקרב ילדי הבייבי בום גדל מ-10% ל-48%. גם בעלי עסקים מקומיים ששייכים לדור הבייבי בום דאגו לזמינות אונליין של העסקים שלהם.
