רוברט גורדון "בובי" אור (באנגלית: Robert Gordon "Bobby" Orr; נולד ב-20 במרץ1948 בפארי סאונד, אונטריו, קנדה) הוא שחקן הוקי קרחקנדי מקצועני לשעבר בעמדת המגן, הנחשב בעיני רבים למגן הטוב ביותר בתולדות הענף, למרות קריירה קצרה יחסית בשל פציעות חוזרות ונשנות בברכיו.
אור מחזיק בשיא NHL לאחר שזכה בגביע נוריס כמגן העונה ב-NHL במשך שמונה עונות רצופות.
למרות היותו מגן, היה אור גם מבקיע מצטיין, וזכה פעמיים בגביע ארט רוס כמלך הנקודות (שערים + אסיסטים) של הליגה, כאשר הוא מקדים את כל חלוציה. אור הוא המגן היחיד בהיסטוריה שזכה בגביע ארט רוס, ונחשב לשחקן מהפכני בסגנון המשחק שהביא לעמדת המגן.
אור היה השחקן הראשון ב-NHL שחתם על חוזה של מיליון דולר, והראשון שיוצג בידי סוכן שחקנים, ובכך הביא למהפכה גם בדרך בה שחקנים מנהלים משא ומתן עם הקבוצות. כיום אור משמש סוכן שחקנים בעצמו.
תחילת דרכו
אור נולד בפארי סאונד, עיירה קטנה באונטריו על גדת ימת יורון (אחת הימות הגדולות), השלישי מבין חמשת ילדי המשפחה. את כישרונו בהוקי קרח הפגין לראשונה כבר בגיל חמש, והתבלט במיוחד במהירות ההחלקה שלו לעומת ילדים אחרים בני גילו.
כילד שיחק אור כחלוץ אגף, אך כשהיה בן עשר העביר אותו מאמנו, וילפרד מקדונלד שהיה בעברו שחקן NHL, לעמדת המגן. מקדונלד, שהבחין ביכולותיו של אור, עודד אותו להסתכן ולצאת מעמדת המגן כאשר קבוצתו הייתה בהתקפה, ולהשתמש בכישרונות ההחלקה, השליטה בדיסקית וההבקעה שלו, דבר שלא היה מקובל אז ובעצם הווה מהפכה בתפקיד המגן.
הברואינס הקימו באותה עת קבוצת צעירים חדשה בעיר אושאווה המרוחקת כ-150 קילומטר מפארי סאונד, קבוצה שיועדה להיבנות סביב אור. הם הסכימו לדרישת הוריו של אור שיישאר לגור בביתו כדי לסיים את לימודיו בבית הספר התיכון, ולמעשה לא ישתתף באימוני הקבוצה וייסע רק למשחקים בסופי שבוע. הברואינס אף מימנו למשפחתו שיפוץ בביתם, מכונית חדשה, ומענק של 10000 דולר קנדי - תמורה חסרת תקדים בזמנו לשחקן כה צעיר. בתמורה חתם אור על טופס שבו התחייב לשחק בברואינס כשיגיע לגיל 18 (כיום, לאחר שהונהגה שיטת הדראפט, התנהלות כזו אינה אפשרית).
את ארבע השנים הבאות העביר אור בקבוצה החדשה, אושאווה ג'נרלס, כשברוב שנותיו שם שיחק מול שחקנים מבוגרים ממנו. לאחר העונה הראשונה כבר עבר לגור באופן קבוע באושאווה וקבע שיאי הבקעה חדשים למגן בליגת הצעירים. הוא המשיך ושיפר את שיאיו מדי עונה, כאשר בעונת 1965/66, עונתו הרביעית והאחרונה בקבוצה, כבש 38 שערים ומסר 56 אסיסטים וסייע לקבוצתו לזכות באליפות אונטריו ולהגיע עד הגמר הכלל-ארצי של ליגת הצעירים.
יחסיו עם אלן איגלסון
ב-1964, כשאור היה בן 16, פגש אביו במקרה עורך דין ממונטריאול, אלן איגלסון. אור האב ביקש מאיגלסון לטפל בענייניו של בנו מול הברואינס. איגלסון הסכים, עבד עבור המשפחה בהתנדבות כל עוד אור היה בליגת הצעירים, ונטל על עצמו את הדאגה לאור מול הברואינס לקראת תחילת הקריירה המקצוענית שלו. היחסים בין אור ואיגלסון היו קרובים מאוד, ואור תיאר זאת כיחס בין אחים.
איגלסון היה נחוש שלא לתת לאור לסבול מגורל שחקנים אחרים בליגה, שכן באותה תקופה היו בליגה שש קבוצות בלבד, ומספר מקומות העבודה לשחקנים היה מוגבל - דבר שאיפשר לבעלי הקבוצות לנצל את השחקנים שרצו לשחק ב-NHL.
כאשר הברואינס הציעו לאור מענק חתימה של 5,000 דולר ושכר שנתי של 7,000 דולר ו-8,000 דולר לשנתיים הראשונות, ענה איגלסון בהצעה נגדית דמיונית במונחי אותם ימים של 100,000 דולר לשנתיים הראשונות, ואיים שאור יימנע מלשחק בברואינס וב-NHL בכלל, ויעבור לשחק בנבחרת קנדה ששיחקה במפעלי ה-IIHF החובבנים. לבסוף התפשרו הצדדים על מענק חתימה של 25,000 דולר ושכר שלא פורסם לשנתיים הראשונות, אך הוערך ב-25,000 עד 40,000 דולר. בכך הפך אור, כבר עם כניסתו לליגה, לשחקן בעל השכר הגבוה ביותר בה.
מעבר לשכר העצום יחסית לתקופה, בעיקר לשחקן בשנותיו הראשונות בליגה, חוזהו של אור היה מהפכני בגלל נוכחותו של איגלסון שטיפל בכל ענייניו של אור מול הקבוצה. למעשה הפך איגלסון לסוכנו של אור, הפעם הראשונה ששחקן יוצג בידי סוכן. בכך קיבל אור את ההגנה מפני ניצול אליה חתר איגלסון, ולאיגלסון עצמו נפתח פתח להפיכתו לאחד האנשים המשפיעים ביותר ב-NHL ובהוקי קרח בכלל. החוזה, שהמחיש בפעם הראשונה את הכח שיש לשחקנים מול הקבוצות, סלל גם את הדרך להצלחת ניסיונות ההתאגדות המקצועית של שחקני ה-NHL שנתקלו עד אז במלחמת חורמה מצד בעלי הקבוצות. בהסתמך על הצלחתו בניהול החוזה של אור, הפך איגלסון ליושב ראש הראשון של איגוד שחקני ה-NHL שקם ב-1967.
עונת 1966/67 הייתה הראשונה של אור במדי הברואינס. העונה הייתה קשה לאור ולקבוצה. אור, שלא היה גדול ממדים יחסית למגן הוקי קרח, ספג פגיעות פיזיות רבות מהשחקנים הוותיקים של הקבוצות היריבות, כשבאחת מהן תוקל אל הלוחות בצידי זירת הקרח ופצע את ברכיו בפעם הראשונה מני רבות. למרות העונה הקשה אותה סיימו הברואינס במקום האחרון בליגה, אור קנה את לבם של אוהדי הברואינס ביכולותיו, כשכבש 13 שערים ומסר 28 אסיסטים - אחת מעונות הרוקי הטובות בתולדות ה-NHL, בעיקר עבור מגן. כמות הצופים העונתית בבוסטון גארדן עלתה בכ-41000 לעומת העונה הקודמת.
עונת 1967/68 הייתה מרובת פציעות עבור אור, שהחלה בפציעה ברכו הימנית במשחק צדקה עוד בטרם החלה העונה. פציעות נוספות בברכו השמאלית, בעצם הבריח שלו ובכתפו, כפו עליו ניתוח והגבילו אותו ל-46 משחקים בלבד. למרות כל זאת נבחר אור למגן העונה וזכה בגביע נוריס, הראשון מבין שמונה רצופים. במהלך הפגרה לאחר העונה עבר ניתוח נוסף בברכו השמאלית. הברואינס, שחוזקו במספר שחקני רכש לצידו של אור, עלו לפלייאוף לראשונה מזה תשע עונות ונוצחו בסיבוב הראשון על ידי מונטריאול קנדיאנס.
לאחר שהחמיץ את ההכנות לעונת 1968/69 בשל הניתוח שעבר, חזר אור לתחילת העונה. למרות פציעת ברך נוספת בעטיה החמיץ תשעה משחקים, שבר אור את שיאי ההבקעה שלו עם 21 שערים ו-43 אסיסטים. באותה עונה פיתח יריבות אישית עם שחקן טורונטו מייפל ליפס פאט קווין, כאשר קטטה בין השניים במשחק בעונה הרגילה הידרדרה לקרב בעיטות - מהלך מסוכן מאוד כשמדובר ברגליים נעולות במחליקיים המצוידים בסכין חדה. היריבות נמשכה כאשר שתי הקבוצות נפגשו בסיבוב הראשון בפלייאוף, כאשר במשחק הראשון בסדרה נגח קווין בגופו של אור וגרם לו זעזוע מוח ואיבוד הכרה. למרות חסרונו של אור שהוצא מהקרח על אלונקה, הברואינס השפילו את המייפל ליפס בניצחון 0–10 בעוד המשחק גולש לקטטות חוזרות ונשנות. אור חזר לשחק במשחק השלישי בסדרה, והברואינס הדיחו בקלות את המייפל ליפס לפני שהודחו בסיבוב השני על ידי הקנדיאנס.
עונת 1969/70 ו"השער"
התמונה המפורסמת של בובי אור חוגג את "השער" שהביא לבוסטון ברואינס את גביע סטנלי ב-1970, בעודו מאוזן באוויר לאחר שהוכשל
עונת 1969/70 הייתה מצוינת עבור אור והברואינס. אור הכפיל את מספרי ההבקעה שלו כשסיים את העונה הרגילה עם 120 נקודות, ובכך זכה בגביע ארט רוס כמבקיע המצטיין בליגה - המגן הראשון, והיחיד עד היום, שזכה בתואר ההבקעה. למעשה היו חסרות לאור רק 6 נקודות כדי להשוות את שיא ההבקעה בעונה אחת, שנקבע רק עונה אחת קודם לכן על ידי חברו לקבוצה, החלוץ פיל אספוזיטו.
בנוסף לגביע ארט רוס וגביע נוריס, זכה אור גם בגביע הארט כ-MVP של העונה הרגילה, ולאחר שהוביל את קבוצתו גם בפלייאוף זכה גם בגביע קון סמיית'. בכך הפך לשחקן הראשון בתולדות ה-NHL שזכה בארבעה גביעים אישיים בעונה אחת.
רגע השיא של אור באותה עונה, ובקריירה כולה, היה במשחק הרביעי של סדרת גמר גביע סטנלי מול סנט לואיס בלוז. הברואינס הובילו 3:0 בסדרה ועמדו על סף זכייה בגביע. המשחק הרביעי הגיע להארכה. 41 שניות בתוך ההארכה עלה אור להתקפה, ניהל מסירה כפולה עם חבר לקבוצה וכבש את השער שהביא לברואינס את גביע סטנלי לאחר בצורת של 29 שנה. בעודו מניף את ידיו בשמחה, הוכשל אור על ידי מקל ההוקי של מגן הבלוז שניסה לבלום אותו. התמונה של אור מאוזן באוויר לאחר שהוכשל, בעודו מניף את ידיו בשמחה על השער והזכייה בגביע, הפכה לאחת התמונות המוכרות והמכוננות בתולדות ה-NHL והענף בכללותו. השער נחשב בעיני רבים לאחד השערים הגדולים בתולדות הענף, ומכונה בפשטות "השער" (The Goal).
שנות ה-70: שיאים, פציעות, וסיום הדרך בבוסטון
בעונת 1970/71 המשיכו אור וחבריו לקבוצה לשבור שיאים התקפיים. אור סיים את העונה עם 102 אסיסטים, ויחד עם השערים שכבש הגיע ל-139 נקודות - שני שיאי NHL עבור מגן המחזיקים מעמד עד היום. למרות זאת, הברואינס הודחו כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף על ידי יריביהם הוותיקים, הקנדיאנס.
לפני עונת 1971/72 חתם אור על חוזה חדש לחמש שנים בברואינס תמורת 200000 דולר לעונה - חוזה מיליון הדולר הראשון בתולדות ה-NHL.
עונת 1971/72 הייתה מעין חזרה על העונה המוצלחת של 1969/70, כאשר אור הוביל את הברואינס לזכייה נוספת בגביע סטנלי, ושוב כבש את השער המסיים שהביא את הגביע לברואינס בסדרת הגמר מול ניו יורק ריינג'רס. חלוץ הריינג'רס, ויק הדפילד, סיכם את הסדרה באומרו: ”זו הייתה סדרה שוות כוחות, אבל להם היה את בובי אור, ולנו לא”.
עם זאת, סיים אור את העונה כאשר מצב ברכיו הולך ומידרדר. בשל כך לא שותף אור בסדרת הפסגה ההיסטורית מול נבחרת ברית המועצות, בה היה אמור להיות אחד הכוכבים המובילים של נבחרת קנדה.
בעונת 1972/73, בנוסף למצב ברכיו, סבלו אור וחבריו לקבוצה ממצב הניהול והאימון שלה. הקבוצה נמכרה לבעלים חדשים, צוות האימון הוחלף פעמיים במהלך העונה, ושחקנים משמעותיים עזבו לליגת ה-WHA שאך זה קמה ושאפה להתחרות ב-NHL. אור עבר בכל זאת את 100 הנקודות גם בעונה הזו (עם 101), אולם הקבוצה לא הצליחה להגן על תוארה והודחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
אור הוביל את הברואינס פעם נוספת לגמר גביע סטנלי בעונת 1973/74, ובדרך קבע שיא חדש למגן כאשר באחד המשחקים צבר 7 נקודות - שלושה שערים וארבעה אסיסטים (שיאו נשבר ב-1977). בגמר גביע סטנלי נוצחו אור וחבריו על ידי פילדלפיה פליירס.
עונת 1974/75 הייתה העונה המלאה האחרונה של אור בברואינס. הוא קבע שיא חדש של שערים למגן בעונה הרגילה כשסיים אותה עם 46 שערים (שיא שהחזיק מעמד עד 1986), והוסיף 89 אסיסטים כדי להגיע ל-135 נקודות ולזכות בפעם השנייה בגביע ארט רוס. הברואינס נוצחו בסיבוב הראשון בפלייאוף והודחו.
עונת 1975/76 הייתה עונה סוערת ורבת אירועים עבור אור. חוזהו עמד להסתיים בסיום העונה, כאשר לפני תחילתה עבר ניתוח נוסף בברכיו והיה ברור שהקריירה שלו מתקרבת לקיצה. הצעה לחוזה חדש לאור, בסך 4 מיליון דולר ל-10 שנים, נמשכה על ידי הברואינס כשהמצב הקשה של ברכיו התברר לקבוצה, והיא הגישה לאיגלסון ואור הצעה מקוצצת בסך 295000 דולר לעונה, בתוספת 925000 דולר כתשלום חד פעמי או 18.6 אחוז מהבעלות על הקבוצה ב-1980. איגלסון סירב להצעה.
במהלך העונה החליפה הקבוצה שוב בעלות, כאשר אחד התנאים לעסקת המכירה היה חידוש חוזהו של אור. בפועל, לאחר שחזר לשחק, נאלץ אור לעזוב שוב אחרי עשרה משחקים בלבד ולעבור ניתוח נוסף. תהליך ההחלמה מהניתוח הסתבך, ואור לא שב לשחק עוד באותה עונה. במהלך העונה הציעו הברואינס הצעה נוספת לאור, חוזה לעונה אחת בשכר של 600000 דולר, כשחידושו מותנה בבדיקה גופנית מדי קיץ. גם להצעה זו סירבו איגלסון ואור, וכך עם סיום עונת 1975/76 הפך אור לשחקן חופשי וחתם בשיקגו בלאק הוקס. למעשה חתם אור בשיקגו כבר בחודש מאי, חודש לפני סיום חוזהו, דבר שהביא לדרישה של הברואינס לפתוח בחקירה מטעם הליגה, אך החקירה לא נפתחה. מאוחר יותר טען אור שאיגלסון לא יידע אותו על ההצעות של הברואינס.
שיקגו בלאק הוקס
חוזהו של אור בבלאק הוקס עמד על 3 מיליון דולר, אולם אור שיחק בבלאקהוקס רק 26 משחקים בשלוש העונות בהן היה במועדון, ועקב כך סירב למשוך חלק גדול ממשכורתו, באומרו שלא מגיע לו שכר אם אינו משחק. הוא החמיץ את כל עונת 1977/78 בשל מצב ברכיו, שעברו מעל תריסר ניתוחים שונים. כשניסה לחזור בעונת 1978/79 החזיק מעמד שישה משחקים בלבד, והודיע על פרישתו ממשחק פעיל.
קריירה בינלאומית
מאחר שנמנע ממנו לשחק בסדרת הפסגה של 1972, היה אור נחוש לשחק עבור נבחרת קנדה במהדורה הראשונה של גביע קנדה בקיץ 1976 למרות ברכיו הפצועות.
למרות מצבו, אור הפגין יכולת מצוינת בטורניר, זכה עם קנדה בגביע, ונבחר ל-MVP של הטורניר. את הטורניר סיים אור עם 9 נקודות - שני שערים ו-7 אסיסטים - המבקיע המצטיין יחד עם החלוץ הסובייטי ויקטור ז'לוקטוב.
הופעתו של אור בטורניר זכתה לתגובות נלהבות. חברו לנבחרת, בובי קלארק, אמר: ”אור לא יכל ללכת בבוקר המשחק. הוא לא יכל ללכת אחר הצהריים. ואז, בערב, הוא היה השחקן הטוב ביותר באחת הקבוצות הגדולות ביותר אי-פעם. הוא היה הטוב ביותר בכל משחק, הטוב ביותר בטורניר.” חבר אחר לקבוצה, דריל סיטלר, אמר כי ”בובי אור על רגל אחת טוב יותר מכל שחקן אחר על שתי רגליים”.
הפרישה ואחריה
בובי אור, אחרון בטור השמאלי, נושא את הדגל האולימפי בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר (2010)הפסל של בובי אור בחזית טי די גארדן, אולמם הביתי של הברואינס, מנציח את אור ברגע הבקעת שערו המפורסם בגמר גביע סטנלי ב-1970
אור התקבל להיכל התהילה של ההוקי קרח ב-1979 בגיל 31 בלבד - השחקן הצעיר ביותר עד אז שהתקבל להיכל התהילה - לפני שעברו מלוא שלוש השנים המקובלות מאז פרישתו. ב-4 בינואר באותה שנה נתלתה חולצתו, מספר 4, בתקרת ה"בוסטון גארדן", והוצאה לגמלאות. הטקס נעצר ולבסוף בוטל המשכו, כיוון שהקהל בגארדן סירב להפסיק את התשואות לאור. באותה שנה זכה אור גם באות כבוד של "קצין במסדר קנדה" - הדרגה השנייה מבין שלוש של המסדר.
מיד לאחר פרישתו, התברר לאור שהתחייבויותיו הכספיות גדולות מנכסיו, ולמעשה הוא נמצא במצב של פשיטת רגל. כתוצאה מכך נפרדו דרכיהם של אור וסוכנו הוותיק אלן איגלסון ב-1980, כאשר בפשרה ביניהם חויב איגלסון בתשלום לאור. אור תבע גם את שיקגו בלאק הוקס על שארית חוזהו, תביעה שהסתיימה בפשרה, והשלים את היציאה ממצבו הכספי הקשה בעזרת שורה של פרסומות וחסויות.
אור היה, בסופו של דבר, אחד האנשים המרכזיים שחשפו את אלן איגלסון כנוכל, שמעל בכספי איגוד שחקני ה-NHL שבראשו עמד. כשאיגלסון הורשע פלילית ב-1998 במרמה, הפרת אמונים ומעילה, איימו אור ו-17 שחקנים נוספים שהיו חברים בהיכל התהילה למשוך את חברותם אם איגלסון, שהיה אף הוא חבר היכל התהילה, לא יסולק ממנו. איגלסון משך לבסוף את חברותו בהיכל התהילה מיוזמתו.
אור, יחד עם שחקני עבר נוספים, תבעו גם את ה-NHL על שליטתה בקרן הפנסיה של השחקנים. התברר כי נכסיה של הקרן קטנים כמעט פי 20 מאלה של הקרן המקבילה של שחקני הבייסבול, וכי היא נמצאת בגירעון אקטוארי וכספיה משמשים לתשלום לשחקנים צעירים יותר. ה-NHL איימה על אור וחבריו בתביעת לשון הרע, אולם ב-1994 פסק בית משפט לטובת התובעים, ושני ערעורים של ה-NHL על הפסיקה נדחו.
ב-1998 בחר מגזין ההוקי קרח הנודע "The Hockey News" את 100 השחקנים הגדולים בכל הזמנים. אור נבחר למקום השני ברשימה, אחרי ויין גרצקי.
אור הפך עם השנים לסוכן שחקנים מורשה, כשלצורך כך סיים התקשרויות עם קבוצות ותאגידים שהיו קשורים אליהן כדי למנוע ניגוד עניינים. נכון ל-2011 מייצגת הסוכנות של אור כ-30 שחקני NHL פעילים.
ב-10 במאי באותה השנה, כאשר מלאו 40 שנה לשער המפורסם שלו בגמר גביע סטנלי, הוסר הלוט מעל פסל של אור מחוץ לטי.די. גארדן בבוסטון, האולם הביתי הנוכחי של הברואינס. הפסל מנציח את אור בהתאם לתצלום המפורסם שלו ברגע הבקעת השער.
המרכז הקהילתי בעיירת הולדתו, פארי סאונד שבאונטריו, נקרא על שמו.
הישגים, פרסים ושיאי סטטיסטיקה
המגן הראשון שכבש מעל 30 שערים בעונה (1969/70)
המגן הראשון שכבש מעל 40 שערים בעונה (1974/75)
השחקן הראשון שמסר מעל 100 אסיסטים בעונה (1970/71)
המגן היחיד שהוביל את הליגה בהבקעה וזכה בגביע ארט רוס (1969/70, 1974/75)
