התופעה קרויה על שם ארסמוס הקדוש מאנטיוכיה (קרוי גם סנט אלמו), פטרונם של יורדי ים. התופעה מופיעה לעיתים על ספינות בים בעת סערות, והמלחים התייחסו אליה כתופעה על טבעית, ומכאן ייחוסה לפטרון. לחלופין, לעיתים מייחסים את שמה לפיטר גונזלס, שנחשב לפטרונם של המלחים הספרדים והפורטוגזים (למרות שמעולם לא הוכרז כקדוש), וגם מכונה לעיתים סנט אלמו.
תצפיות
מבחינה פיזית, התופעה היא זוהר כחול-בהיר או סגול, הנראה כמו אש בנסיבות מסוימות, ומופיע על קצוות חדים של מבנים גבוהים, כמו כליאי ברק, תרנים, צריחים וארובות, ועל כנפי מטוסים. ה"אש" יכולה להופיע גם על עלים, עשב, ואפילו בקצות קרניבקר.[2] לעיתים קרובות מלווה את ה"אש" קול לחשוש או זמזום.
בשנת 1750 שיער בנג'מין פרנקלין כי מוט ברזל מחודד יאיר בקצהו בעת סערת ברקים, מראה דומה לאש אלמו הקדוש.[3][4]
הסבר מדעי
בניגוד לשם "אש", אש אלמו הקדוש היא למעשה פלזמה (מצב צבירה). השדה החשמלי סביב העצם גורם ליינון של מולקולות האוויר, ויוצר זוהר חלש, אותו ניתן לראות בקלות בחושך. נדרש מתח חשמלי בין 1,000 ל-30,000 וולט לסנטימטר כדי ליצור את התופעה; אולם, מספר זה תלוי מאוד בגאומטריה של העצם המדובר. קצה מחודד דורש מתח נמוך יותר כדי לספק את אותה התוצאה מכיוון ששדות חשמליים נעשים ממוקדים יותר באזורים של עקמומיות גבוהה, ולכן הפליטה חזקה יותר בקצוות עצמים מחודדים.[5]
^Darwin, Charles R. (1839), Narrative of the surveying voyages of His Majesty's Ships Adventure and Beagle between the years 1826 and 1836, describing their examination of the southern shores of South America, and the Beagle's circumnavigation of the globe. Journal and remarks. 1832-1836., London: Henry Colburn, pp. 619
In page 44, Darwin says "On a second night we witnessed a splendid scene of natural fireworks; the mast-head and yard-arm ends shone with St. Elmo's light; and the form of the vane could almost be traced, as if it had been rubbed with phosphorus."
See it also in The Complete Work of Charles Darwin Online
^Van Doren, Carl. Benjamin Franklin, The Viking Press, New York, 1938. p. 159. Quoted text from May 1750 letter published in "Gentleman's Magazine" at [1]
^Additional reference may be made from Yale University's The Papers of Benjamin Franklin collection at [2]