ארקדיוס ידוע כקיסר חלש מאוד שנשלט על ידי אנשי חצר חזקים ממנו.
תאודוסיוס העניק לו את התואר אוגוסטוס ומינה אותו לשותף לשלטון במזרח בשנת 383 (כשהיה בן חמש או שש). עם מותו של תאודוסיוס הפך ארקדיוס לשליט היחיד במזרח והונוריוס לשליט במערב. שני הנערים היו צעירים מכדי לנהל כהלכה את מדינת הענק הרומית, ובפועל הנהיגו את שני חלקי האימפריה שרים ואנשי צללים שפעלו מאחורי הקלעים.
במערב היה זה פלביוס סטיליקו שניהל את מהלכי הונוריוס, ובמזרח היה ארקדיוס נתון להשפעתם של מספר אישים במהלך תקופת שלטונו. תחילה היה זה רופיניוס, אחד משריו, שהכתיב את מהלכיו. רופיניוס היה מסוכסך עם סטיליקו וככל הנראה נרצח על ידי שליחיו בשנת 395. לאחר מכן היה אוטרופיוס, יועצו החדש של ארקדיוס, האיש החזק בחצר הקיסר. ארקדיוס היה מושפע מאוד גם מאשתו, ששכנעה אותו לפטר את אוטרופיוס בשנת 399, והייתה להשפעה הגדולה ביותר על ארקדיוס עד מותה בשנת 404. מאז היה ארקדיוס מושפע בעיקר מאנטמיוס, שהיה להלכה המפקד הפרטוריאני (אף שלמעשה פורק המשמר הפרטוריאני כמעט מאה שנה לפני כן והתפקיד נגע יותר למנהל האזרחי מאשר למשמרו של הקיסר).
אנטמיוס, כאיש המשפיע ביותר באימפריה המזרחית, סיים את הסכסוך עם סטיליקו במערב, בזמן שארקדיוס עצמו היה עסוק יותר בהצגת מראית עין של נוצרי אדוק מאשר בשלטון באימפריה רחבת הידיים שלו, ומת בשנת 408, כששלטונו איננו יותר ממראית עין.