ארסן לופין נגד הרלוק שולמס (בצרפתית: Arsène Lupin contre Herlock Sholmes) הוא האוסף השני של סיפורי ארסן לופין שנכתב על ידי מוריס לבלאן ובו שתי הרפתקאות ומשחק מוחות בין לופן להרלוק שולמס. הדמות "הרלוק שולמס" היא התייחסות שקופה לשרלוק הולמס מסיפורי הבלשים של ארתור קונן דויל[1], שהופיע בסיפור "שרלוק הולמס מגיע מאוחר מדי", אחד משמונת הסיפורים באוסף הראשון, ארסן לופין, הפורץ הג'נטלמן.
הספר ארסן לופן נגד הרלוק שולמס, העמיד את שרלוק הולמס באור מגוחך ועורר את זעמו של ארתור קונאן דויל.
פרסום
שני הסיפורים פורסמו בתחילה במגזין Je sais tout מנובמבר 1906. הסיפור הראשון, "הגברת הבלונדינית", פורסם מנובמבר 1906 עד אפריל 1907 ואילו השני, "המנורה היהודית", הופיע בספטמבר ובאוקטובר 1907. אוסף הסיפורים הללו פורסמו עם שינויים בפברואר 1908, וב-1914 הופיעה מהדורה נוספת עם שינויים נוספים. התרגומים לאנגלית הופיעו בשנת 1910.
תוכן
שני האוספים באנגלית מכילים את הפרקים או הסיפורים הבאים:
- ארסן לופין נגד הרלוק שולמס (2 סיפורים)
1) "הגברת הבלונדינית" (רומן)
- כרטיס הפיס מספר 514
- היהלום הכחול
- הרלוק שולמס פותח פעולות איבה
- אור בחשיכה
- חטיפה
- מעצרו השני של ארסן לופין
2) "המנורה היהודית" (סיפור)
- ארסן לופן נגד הולמלוק שירס, הלא היא הגברת הבלונדינית (2 סיפורים)
- "הגברת הבלונדינית", הכולל שישה פרקים
- מספר 514, סדרה 23
- היהלום הכחול
- הולמלוק שירס פותחת פעולות איבה
- נצנוץ בחושך
- חחטוף
- מעצרו השני של ארסן לופן
- "המנורה היהודית", המורכב משני פרקים
עלילה
הסיפור הראשון, "הגברת הבלונדינית", נפתח ברכישת שולחן עתיק על ידי פרופסור למתמטיקה. לאחר מכן נגנב השולחן, כפי שמתברר, על ידי ארסן לופן. מאוחר יותר, גם לופן וגם הפרופסור מבינים שכרטיס לוטו, שנשאר בשגגה בשולחן, הוא הכרטיס הזוכה, ולופן ממשיך להבטיח שהוא משיג מחצית מהזכיות תוך ביצוע בריחה כמעט בלתי אפשרית עם גברת בלונדינית. לאחר גניבת היהלום הכחול, שוב על ידי גברת בלונדינית, גנימאר יצר קשר עם לופן ופנה להרלוק שולמס כדי למצוא את לופן. מבלי משים, לופן והביוגרף שלו נפגשים עם שולמס שהגיע לאחרונה עם עוזרו וילסון, למסעדה פריזאית והם מסכימים על רגיעה זהירה לפני שלופן יוצא לדרך כדי להניח את מלכודותיו. למרות מאמציו של לופן, שולמס מצליח לחשוף את זהותה של הגברת הבלונדינית ואת מעורבותו של לופן בפשעים הקשורים אליה. אולם ארסן הצליח ללכוד את שולמס ושולח אותו לסאות'המפטון בסירה, אך שולמס מצליח לברוח חזרה לפריז ולהנדס את מעצרו של לופן. אולם לאחר ששולמס עוזב, לופן מערים על שוביו הצרפתים ומצליח להיפרד משולמס ווילסון בגאר דו נור.
"המנורה היהודית" נפתח בפנייה נוספת להרלוק שולמס בבקשה לעזרה במציאת מנורה יהודית. לאחר קריאת המכתב, שולמס קורא מכתב שני, הפעם של לופן המגיע לתפקיד באותו היום, ומזהיר אותו לא להתערב. שולמס זועם על התעוזה של לופן ומחליט לנסוע לפריז. בגאר דו נור, שולמס מתקבל על ידי עלמה צעירה, שמזהירה אותו שוב שלא להתערב ומגלה כי אקו דה פראנס, עיתון השופר של לופן, מכריז על בואו. שולמס ממשיך לחקור את הפשע ומגלה את הסיבה האמיתית לפנייתו של לופן שלא להתערב.
עיבוד קולנועי
סרט משנת 1910 שכותרתו ארסן לופן נגד שרלוק הולמס היה עיבוד לסיפוריו של לבלאן. חוקי זכויות היוצרים הגרמניים אפשרו למפיקים להחזיר את "שולמס" ל"שרלוק הולמס", שגולם על ידי ויגו לארסן[2].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
