יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: במלחמת האזרחים נעשה מאמץ להכחיד את השפה הארמית משלושת הכפרים.
אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ארמית מערבית חדשה, אחד מניבי הארמית החדשה, הוא ניב מודרני של הענף המערבי של הארמית. הניב מדובר כיום בשלושה כפרים בסוריה.
כנסייה בכפר מעלולה
ארמית מערבית חדשה היא השריד היחיד לענף המערבי של הארמית (שקרוב לארמית של תרגום אונקלוס). זאת לעומת הענף המזרחי, שקיים היום בכמה ניבים נוצריים ויהודיים. כיום מדברים בארמית מערבית חדשה בשלושת הכפרים מעלולה (معلولا), בח'עה (بخعة) וג'ובעדין (جبّعدين), באזור קלמון שבהרי מול הלבנון, כ-60 קילומטר מצפון מזרח לדמשק. הסיבה שניב זה השתמר בסביבה שכולה דוברת ערבית היא כנראה הבידוד היחסי של שלושת הכפרים באזור ההררי. עד לפני כמאתיים שנה היו תושבי שלושת הכפרים נוצרים, ואולם כיום תושבי בח'עא וג'ובעדין מוסלמים כולם ורק במעלולה נותרו חלק מהתושבים נוצרים (בכנסייה המלכיתית). מספר הדוברים בשפה מוערך ב-15,000, מהם כ-8,000 במעלולה. כל הדוברים הם דו-לשוניים, ומדברים מלבד הארמית גם ערבית סורית.
מאפייני השפה מושפעים משלושה גורמים: ירושה היסטורית מהארמית הבינונית והמאוחרת, במיוחד מהניבים המערביים ובהם ארמית גלילית (המשתקפת בתלמוד הירושלמי ובמדרשים הארצישראליים) וארמית נוצרית; השפעה חזקה של ערבית סורית, בעיקר בתחום אוצר המילים; ותהליכים עצמאיים של שינוי בשפה. יש הבדלים דיאלקטליים מסוימים בין שלושת הכפרים.
ברחבי העולם יצא שמה של מעלולה כמקום שבו ניתן לשמוע את השפה שבה ישו דיבר.
כתב
ארמית מערבית חדשה נחשבת לשפה שעברה דורות רבים בדיבור בלבד וללא כתב. עם זאת, בעת החדשה החלו אי-אלו דוברים להשתמש בכתב סורי או בכתב ערבי. מלומדים מערביים תיעדו את השפה גם בגרסה של כתב לטיני.
בשנות האלפיים, במסגרת לימודי הארמית במעלולה, נעשה שימוש בגרסה מקומית של "כתב מרובע", אשר התפתח מכתב ארמי קדום — מה שנראה זהה לאותיות שמוכרות כיום בתור אלפבית עברי. בעקבות לחצים והתנגדות ציבורית, המקשרת גופן כזה לשפה העברית שמדוברת בישראל (אשר ידועה כישות אויבת בסוריה), הופסק הנוהג. במקום זאת, המורים אימצו את הכתב התדמורי.[1]
ב-2016 יצא ספר לימוד בצרפתית בנושא ארמית מערבית חדשה, ובו הוצעה גרסה של אלפבית פיניקי, בתוספת אותיות תנועה[2]
לקריאה נוספת
Anton Spitaler, Grammatik des neuaramäischen Dialekts von Ma'lula (Antilibanon), AKM 23,1, Leipzig 1938
Werner Arnold, Das Neuwestaramäische, 5 Bände, Wiesbaden 1989f
