ארכאולוגיה משפטית היא תחום של מחקר משפטי הבוחן פסקי דין בהקשר הרחב שלהם. בעוד שרוב חוקרי המשפט מגבילים את מחקריהם לנאמר בפסקי הדין, ארכאולוגים משפטיים בוחנים את ההקשר ההיסטורי והחברתי שבו ניתן פסק הדין. עובדות אלו עשויות להראות אילו כוחות חברתיים ותרבותיים פעלו במקרה מסוים. פרופסורים יכולים להשתמש בארכאולוגיה משפטית כדי "לעורר רגישות בסטודנטים לגבי האופן שבו אי-שוויון, במיוחד לגבי גזע, מגדר ומעמד משפיע על המתרחש לאורך התיקים שהם לומדים." ארכאולוג משפטי עשוי גם לחקור חומר ביוגרפי על השופטים, עורכי הדין והצדדים לתיק בית משפט. מידע כזה עשוי להראות האם שופט החזיק בהטיות מסוימות בתיק, או שמא לצד אחד היה ייצוג משפטי מעולה שגרם לבעל הדין לזכות במשפט.
הארכאולוגיה המשפטית גורסת שפסק דין נטוע בסביבה החברתית שבה ניתן, והיא רלוונטית להבנתו. דוגמה לכך הוא פסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד, שניתן על רקע העבדות בארצות הברית, ואינו רלוונטי לימינו.
את המושג "ארכאולוגיה משפטית" טבע ההיסטוריון המשפטי בריאן סימפסון (A. W. B. Simpson) בספרו משנת 1995 "Leading Cases in the Common Law", אך מאמרים שניתן לתארם כארכאולוגיה משפטית פורסמו עוד קודם לכן.[1]
גל אמיר ציין כי:
- פסק הדין הוא אולי נקודת הסיום של ההליך המשפטי, אך הוא נקודת ההתחלה של החקירה הארכאולוגית. בגישה זו נאספים המסמכים שעמדו בפני בית המשפט שנתן את ההחלטה שבה עוסק המחקר – תצהירים, עדויות, כתבי טענות, רישומים ורשימות של השופטים ושל עורכי הדין שטיפלו בתיק – ונבחנים בקפדנות. בה בעת נאסף מידע מפורט ממקורות חוץ-משפטיים בדבר הנסיבות האישיות והחברתיות של המעורבים – צדדים לדיון, עורכי הדין, שופטים. מידע זה יכול להיות ממקורות ארכיוניים והיסטוריים, אך יכול להיות גם תוצאה של ראיונות, ובמקרים מסוימים של התנסות אישית של החוקר עצמו. כל אלו נאספים ונבדקים היטב, אך נקודת המבט המתרכזת במקרה היחיד, בזעיר האנפין, הופכת בשלב מסוים לנקודת מבט הדורשת הערכה מַקרוסקופית של הדרך שבה המידע שנאסף מתאר ומבהיר את ההיגיון המשפטי שבבסיס פסק הדין.[2]
עיסוק נרחב בארכאולוגיה משפטית מופיע בסדרת הספרים Law Stories של הוצאת Foundation Press, העוסקת בפסקי דין של בית המשפט העליון של ארצות הברית. בין הספרים בסדרה:
- Torts Stories
- Criminal Law Stories
- International Law Stories
- Corporate Law Stories
- Constitutional Law Stories
- Bankruptcy Stories
- Environmental Law Stories.
ברוח סדרה זו הוקדש כרך י' של כתב העת "מעשי משפט" לארכאולוגיה משפטית של פסקי דין נודעים של בית המשפט העליון בישראל, בהם בג"ץ אל-על נגד דנילוביץ,[3] בג"ץ מילר נגד שר הביטחון,[4] בג"ץ גורן נגד הום סנטר,[5] בג"ץ המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נגד שר האוצר,[6] ועוד. המבוא לכרך זה הציג את מאפייניו:
- כל מאמר בכרך שלפניכם מספר ״מעשיית משפט״ — את סיפורו של פסק דין מרכזי במשפט הישראלי, ובה בעת מציב את פסק הדין בתוך הקשרו המשפטי, החברתי, הכלכלי והפוליטי — וכך הוא משלב את סיפורו הייחודי עם הסיפור הרחב יותר של מקומו בהתפתחות המשפט הישראלי. מן הסיפורים החבויים הללו אפשר ללמוד הרבה על "מאחורי הקלעים" של המשפט: על הקשר בין ליטיגציה, שינוי משפטי ושינוי חברתי; על מערכות היחסים בין עורכי הדין לבין לקוחותיהם; על הלבטים של עורכי דין בליטיגציה להנעת שינוי חברתי; על האופן שבו סוכנים חברתיים — מתדיינים, עורכי דין, ושופטים — משפיעים באופנים שונים על עיצוב המשפט; על מרכיב ההפתעה והשרירותיות בעיצוב דוקטרינות משפטיות; על האופן שבו פסק דין יחיד משתלב בתוך מארג משפטי רחב ועוד.[7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Emma Nottingham, Digging into legal archaeology: a methodology for case study research, Journal of Law and Society, 25 August 2022
- ^
גל אמיר, הטוחן והדייל – בין ארכאולוגיה משפטית למיקרו-היסטוריה, מחקרי משפט לד, התשפ"ג
- ^ אייל גרוס, הסיפור של דנילוביץ: ״תנו לדייל להתרומם אל־על״, מעשי משפט י', 2019
- ^ נטע זיו, הסיפור של אליס מילר: ״אישה תעלה למטוס עם סל-קל?״, מעשי משפט י', 2019
- ^ אריאן רנן־ברזילי וורדית אבידן, הסיפור של גורן: במאמץ משולב, מעשי משפט י', 2019
- ^ אפי מיכאלי, הסיפור של הפרטת בתי הסוהר : על פרדוקס הריסון השיפוטי, מעשי משפט י', 2019
- ^ נעם וייס ועוז פנחס, מבוא, מעשי משפט י', 2019
