אריה רודריגז (נולד ב-15 במרץ 1946) הוא סופר ישראלי.
ביוגרפיה
רודריגז, בן יחיד להוריו, נולד באלכסנדריה, מצרים ב-1946. ב-1957 עלתה המשפחה לישראל.[1]
בשנותיו הראשונות בארץ, שיחק בתיאטרון ילדים בעיר מגוריו באר שבע. את התיאטרון ניהל מנהל בית הספר בו למד, שמשון לימון. ב-1963 פרש רודריגז מלימודיו בתיכון והחל לעבוד בעבודות פקידות שונות.
ב-1977 התפרסם קובץ סיפוריו הראשון, "גן האגמים", ולאחר מכן התקבל לעבודה כספרן באוניברסיטת בן-גוריון, שם המשיך לעבוד עד סוף שנת 1992. ב-1985 פרסם קובץ סיפורים נוסף, "הקיפאון הגדול", וב-1989 יצא לאור הקובץ "המארחים".
בשנות הארבעים לחייו התקרב במידה רבה לאמונה היהודית. בשנת 1994 עבר עם משפחתו להתגורר בירושלים.
בין השנים 2002 ל-2004 יצא לאור (בשלוש מהדורות מורחבות) ספרו, "ספר הסומא" בשיתוף בית חינוך עיוורים בירושלים. הוא הקדיש את הספר לאביו שהתעוור בסוף ימיו. הספר עוסק בנושא העיוורון ביהדות, באגדה ובהלכה.
ב-2007 פרסם ספר הגות בשם "החורבה הנטושה". בשנת 2012 יצא לאור בהוצאת "גוונים" הרומן הקצר הראשון שלו, "הבית בעיירה".
לקריאה נוספת
- קובי נסים, חולות המדבר הארצי - עתון 77, גל' 120–121, ינואר-פברואר 1990. על אריה רודריגז, "המארחים", ספרי עיתון 77 - צ'ריקובר, 1989.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
