אקוויפר ההר של ארץ ישראל הוא אקוויפר (שכבת סלע המכילה מים) הנפרס באזור שדרת ההר של ישראל, מעמק יזרעאל בצפון, דרך הרי יהודה והשומרון, ועד לבאר שבע. זהו מאגר מי התהום הגדול בישראל. מקובל לחלק את אקוות ההר על פי כיוון הניקוז שלהם: אקוויפר ירקון תנינים זורם לכיוון הים התיכון, ואילו האקוויפרים המזרחיים מתנקזים לבקעת הירדן.
אקוויפר ההר מורכב מסלעי גיר ודולומיט מתקופת הקנומן והטורון, המאפשרים את חלחול המים הודות לתופעת הקרסט. מתחת לשכבה זו מצויים סלעי חוואר מתקופת הקרטיקון התחתון המשמשים כאקוויקלוד (שכבה אטימה).[1]
באקוויפר ההר איכות מי התהום טובה, אולם הם חשופים לזיהום. האקוויפר נמצא באזור המורכב בעיקר מסלעים סדוקים וחלולים מאוד, ולכן המים, אך גם הגורמים המזהמים, חודרים לתוך האקוויפר ומתפשטים בו במהירות. כמות המים הניתנת לשאיבה מהאקוויפר היא כ-350 מיליון מ"ק מים בממוצע רב שנתי.
מי אקוויפר ההר נשאבים בעזרת מערכת מורכבת של בארות ומשמשים את תושבי האזור. בשל מבנה הסלעים של האקוויפר הבארות משפיעות זו על זו: שאיבה מבאר אחת מורידה במהירות את מפלס המים בבאר סמוכה.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, עמ' 497
