בשנת 1925, בהיותו כבן עשרים, עלה אפרים תלמי לארץ ישראל, ובשנותיו הראשונות בארץ היה פועל חקלאי ושומר שדות. הוא עבד בפרדסים של פתח תקווה ורמת גן, ושמר בכרמים. חוויות המפגש עם הארץ כשומר שימשו אותו לימים בכל יצירותיו. לאחר מכן עבד בעריכה בעיתונאות ובפקידות.
בין השנים 1934–1947 ערך את "במחנה", ביטאון מחתרת "ההגנה", וכבר בשנת 1944 הצטרף ככתב וכעורך למערכת העיתון "דבר". כמה שנים שימש ככתב הצבאי של העיתון, ערך מדורים שונים, ובשנים 1956–1971 היה עורך שבועון הילדים של העיתון "דבר לילדים". הוא שימש בתפקידו עד שנת 1970, ופרסם בשבועון מאות רשימות, שירים וסיפורים לילדים, וכתבות בנושאי ידיעת ארץ ישראל.
בשנת 1956 זכה תלמי בפרס סוקולוב לעיתונאות, ובשנת 1978 זכה בפרס יציב על תרומתו בתחום הספרות והעיתונאות לילדים. בעשרים השנים האחרונות לחייו פרסם תלמי אנתולוגיות רבות, לכסיקונים וספרי הדרכה, בשיתוף עם בנו מנחם תלמי.